למה הפוטנציאל של חיפה לא מתממש והיכן העיר מתפספסת? שאלות אלה עמדו במרכזו של הפאנל שעסק בעתיד התכנוני של חיפה שנערך במסגרת פורום ערי ישראל לנדל"ן שנערך אתמול (שלישי) בחיפה ביוזמת עיתון "כלבו" ואתר "כלבו – חיפה והצפון" ובחסות בנק הפועלים וחברת נקסט אורבן. את הפאנל הנחתה כתבת האדריכלות של עיתון "הארץ" נעמה ריבה בהשתתפותם של דיקן הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון יעקב (יאשה) גרובמן והאדריכל החיפאי אייל מלכא המשמש מרצה בכיר במרכז האקדמי ויצו.
"יש שני מרכיבים שמשוועים לפיתוח", פתח גרובמן את דבריו, "האחד הוא הקשר בין ים להר – חיפה היא העיר הגדולה היחידה בארץ שיש לה ים והר, וזה לא מורגש כמעט. המרכיב השני הבאוהאוס – העיר הלבנה בתל אביב, שנחשבת למרכז הבאוהאוס, היא קטנה לעומת היקף הבתים והיופי שלהם בחיפה. יש פה מרכז באוהאוס עולמי שאף אחד לא מכיר. אבל אני חושב שיש שינוי". גרובמן רואה את תחילתו של השינוי בבחירתה של ראש העיר עינת קליש רותם: "משהו הולך לקרות כאן. אני אופטימי מאוד".
מלכא הצטרף לאופטימיות של גרובמן ואמר: "רק בחודש האחרון נחשפנו לארבעה או חמישה מסמכי מדיניות שעוסקים בעתיד התכנוני של חיפה". הוא ציין תוכניות כמו התוכנית לשיקוע מסילת הרכבת, התוכנית לפתיחת חזית הים העירונית במערב הנמל ותוכנית הוואדיות שנועדו להבליט את יתרונותיה של חיפה, ואמר כי הפיתוח של שכונות החוף ותוכניות ההתחדשות העירונית יביאו סוף סוף להתפתחות הרצויה.
מלכא גם הביע דעה בלתי פופולרית שלפיה מה שחסר בתמונה הוא קשר לתעשייה: "התעשייה היא חלק מהזהות של העיר, ואסור לנו לדחוק אותה הצדה והחוצה. התעשייה צריכה להיות חלק מהמשחק הזה ומהשילוב של הר, טבע ותעשייה כדי לסגור את המעגל של סביבה, חברה וכלכלה – הדברים שכל עיר בריאה צריכה שיתקיים בה. 'חיפה האדומה' היא חלק מהזהות של העיר. כמובן שאנחנו מכירים את החוליים שחלק מהתעשיות יצרו כאן, אבל זה לא אומר שצריך לדחוק מכאן את כל התעשייה אלא שצריך לייעל ולשפר כמו שעושים במקומות אחרים בעולם. אנחנו צריכים לחבק את התעשייה ולהכניס אותה כעוד מרכיב בזהות של העיר".
רוצים להישאר מעודכנים?
ריבה העלתה את השאלה מה יכול למנוע את ההגירה השלילית מהעיר ואף להחזיר את מי שעזב. גרובמן: "מי שעזב עזב. צריך לשמור על מי שבאים. בכל שנה באים לחיפה עשרות אלפי סטודנטים, וכל מה שצריך לעשות זה לגרום להם להתאהב בעיר. לטעמי זה לא כל כך קשה. חיפה היא עיר חילונית אמיתית – יש בה חיים ותחבורה ציבורית בשבת. בתל אביב לא. חיפה היא עיר מעורבת אמיתית. תל אביב לא. יש כאן יסוד חזק, וכל מה שצריך לעשות זה לגרום לאנשים להתאהב בו".
מלכא: "הצעירים של היום הם צרכני תרבות. אם נצליח להשקיע בתרבות, נשאיר אותם פה. הכוונה בתרבות היא לקולינריה, לאמנות ואפילו לשימור – אנחנו רואים מה זה עושה בתל אביב. יש פה נכסי תרבות מדהימים שחייבים להתחיל לטפל בהם, לדעתי בהכוונה מלמעלה, מצד העירייה. הרבה פעולות כירורגיות יכולות לגרום לשינוי".
שאלה נוספת שהעלתה ריבה היתה אם חיפה יכולה להקים פרויקט דגל איקוני נוסף, כגון מוזיאון, אחרי שהוציאה כסף רב כל כך על האיצטדיון העירוני. "לאיצטדיון כדורגל קשה להיות אייקון שייצר תנועה של אנשים והתרחשות עירונית כי הוא כמעט תמיד מנותק", אמר מלכא, "אבל יש לנו מספיק אייקונים עירוניים או מבנים שיכולים להפוך להיות אייקונים כמו בניין אגד הישן ובית דגון. אפשר לייצר המון אייקונים שיש להם חלק בהיסטוריה ובמורשת של המקום, ואם השימושים ישתנו אפשר יהיה לייצר רצף של אייקונים עירוניים, אולי לא כמו בבילבאו, אבל בקנה מידה של חיפה זה יכול להיות פתרון נהדר".
גרובמן: "חיפה זקוקה לסוג של אייקון תרבותי-אדריכלי, שיעלה אותה על מפת התיירות בארץ. הגנים הבהאיים לא עונים על הקריטריון הזה משום שהם אייקון דתי ולא תרבותי".
מלכא: "תיירים שמגיעים לחיפה לא ישנים כאן. אם לא יהיה צבר של פונקציות תרבותיות הם לא יישארו פה. אנחנו חייבים לשנות את המצב הזה כדי לייצר הרבה יותר סיבות לתיירים להישאר בחיפה, לפחות ללילה".
העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה
רמי חן
נראה לי שהאדריכלים איבדו את זה, לפי תגובותיהם נראה שהם רואים את העיר כבנייני בטון, הם ממש לא את מי שצריך לחיות בה!!!
מיכאל
נראה לי שהם לא מחוברים למציאות. רוב האוכלוסיה מעוניינת לעבור מהצד הצפוני של ההר המזוהם לשכונות החדשות הדרומיןת הפחות מזהמות בנוסף השכונות הדרומיות קרובות למתם ולרכבת בדרכנו למרכז ולכן אין טעם לפתח עוד שכונות בדניה ולהרוס חורש טבעי
יש לפתח את היציאות הדרומיות של העיר לאוכלוסיה צעירה ראה ערך טירת הכרמל
תושב העיר
מנותקים