החברות האוסטריות מפרויקט הרכבלית תובעות את יפה נוף, נתיבי ישראל ומשרד התחבורה

הרכבלית הגיעה לבית המשפט: חברת "דופלמאייר" והחברה הבת "סקאייגלאד", שתי חברות אוסטריות שזכו במכרז להקמת הרכבלית, הגישו תביעה נגד חברת יפה נוף, חברת התשתיות הלאומית נתיבי ישראל ומשרד התחבורה לבית המשפט המחוזי בעיר. החברות טוענות בתביעה, בין השאר, לעיכובים בפרויקט ולנזקים כספיים שנגרמו להן כתוצאה ממחדלים המיוחסים ליפה נוף.

ביוני 2017 הונחה אבן הפינה של פרויקט הרכבלית, שנועדה להעביר נוסעים ממרכזית המפרץ ועד האוניברסיטה. בנובמבר 2017 פרסמה יפה נוף מכרז להקמתו – פרויקט משותף של עיריית חיפה ומשרד התחבורה בעלות של 300 מיליון שקלים, כאשר יפה נוף נבחרה להיות חברת התשתיות המבצעת. תוואי הרכבלית, שאורכו 4.4 ק"מ, מתפרש על פני שש תחנות: צ'ק פוסט, כביש דורי, שתי תחנות בטכניון וכמובן מרכזית המפרץ והאוניברסיטה. הפרויקט, שהפך להיות פרויקט דגל המזוהה יותר מכל עם שלטון יהב, זכה להתקפה מצד ראש העירייה עינת קליש רותם, מיד עם היבחרה לתפקיד, כשכינתה אותו בשידור לייב "הרכבלית ז"ל" – התבטאות שרבים מייחסים לה את תחילתם של היחסים הרעועים בין הנהלת העירייה לשר התחבורה דאז ישראל כץ ומשרדו.

ביולי אשתקד הודיע משרד התחבורה שהסכם המסגרת שנחתם בינו ובין יפה נוף לא יוארך, וכי כל הפרויקטים יועברו מיפה נוף לחברות תשתיות אחרות. נתיבי ישראל נבחרה להיות החברה אליה יועבר המשך פרויקט הרכבלית. החלטת משרד התחבורה להעביר את הפרויקטים מיפה נוף לחברות תשתיות ממשלתיות קיבלה תוקף חוקי באוקטובר האחרון בהחלטת ממשלה המכונה "החלטת ממשלה 421".

בכתב התביעה שהגישו החברות האוסטריות, באמצעות עורכי הדין משה ברהוד, בני אשכנזי ומאי ירמיצקי ממשרד עורכי הדין שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות', נטען, בין השאר: "מאז מועד החלטת הממשלה ועד היום, מצב הפרויקט לוט בערפל והתובעות מצויות במצב 'קפקאי'. כך, יפה נוף נמנעת מלהכיר במינויה של נתיבי ישראל כמזמינה החדשה בפרויקט במקומה, ומאידך, נתיבי ישראל גם היא נמנעת מליטול אחריות מלאה על הפרויקט. כתוצאה מכך, נקלעו התובעות, בשל סכסוך לא להן, למצב בלתי אפשרי בכל קנה מידה".

עוד נטען: "מצד אחד, החל ממועד החלטת הממשלה, יפה נוף הוחלפה על ידי נתיבי ישראל, והיא למעשה חדלה מלתפקד באופן פעיל כמזמינה של הפרויקט. בתוך כך, משרד התחבורה הודיע על הפסקת התקצוב ליפה נוף; מנהל הפרויקט מטעמה של יפה נוף, מר שרון וולפר, הודה בפה מלא עלי כתב, כי החל מחודש אוקטובר 2020 (מועד החלטת הממשלה) הוא אינו מכהן עוד כמנהל הפרויקט מטעמה של יפה נוף; ויפה נוף משכה ידיה בכל הקשור לקידום, אישור ופיקוח על העבודות בפרויקט, חרף פנייתן של התובעות אליה. ואולם, מהצד השני, יפה נוף נמנעת מלאשר בפני התובעות, באופן תמוה וללא כל הסבר, את העברת הסמכויות והאחריות בפרויקט לנתיבי ישראל, ובתוך כך מסרבת להשיב לתובעות את ערבויות הביצוע שהפקידו התובעות בידי יפה נוף, ויפה נוף אף מרהיבה עוז ומבקשת מהתובעות פעם אחר פעם להאריכן".

החברות התובעות מוסיפות: "משרד התחבורה ונתיבי ישראל מצידן פנו בבקשה לתובעות, כי יחתמו עם נתיבי ישראל על הסכם להמשך העבודות בפרויקט, אך עם זאת, הן נמנעות מלהבהיר באופן רשמי האם וכיצד ההסכם בין התובעות לבין יפה נוף בא אל קיצו או עבר לנתיבי ישראל. בתוך כך, משרד התחבורה ונתיבי ישראל סירבו לאשר באופן רשמי בפני התובעות, כי אין בחתימתן על הסכם עם נתיבי ישראל, כדי להוות הפרה של ההסכם בין התובעות ליפה נוף; כי האחריות לפרויקט (מתחילתו עד סופו) הוסבה לנתיבי ישראל. בכלל זה, משרד התחבורה ונתיבי ישראל נמנעים לאשר באופן ברור, כי הם נוטלים על עצמם את האחריות גם ביחס לחשבונות פתוחים (שאותם יפה נוף אינה פורעת) וביחס לנזקים והפסדים שנגרמו לתובעות במהלך התקופה, בה יפה נוף הייתה אחראית על הפרויקט".

בנוגע לחלקה של יפה נוף, טוענות התובעות: "על אף שהתובעות פעלו בשקידה רבה לצורך ביצוע העבודות במועדים שהיו קבועים לכך בהסכם, הרי שבמהלך ביצוע העבודות נאלצו התובעות להתמודד עם עיכובים משמעותיים בפרויקט, שהיו באחריותה של יפה נוף (בעיקר בגין עבודות בינוי שונות שאותן הייתה אמורה לבצע יפה נוף ו/או קבלנים אחרים מטעמה). כתוצאה מכך, נגרמו לתובעות הוצאות ונזקים, שצפויים להסתכם בסכומים משמעותיים. התובעות יידעו על כך את יפה נוף בזמן אמת, אולם הן המשיכו בעבודתן מתוך הבנה וציפייה, כי כאשר סכומי ההוצאות והנזקים יתגבשו, תיערך התחשבנות מתאימה בעניין זה באופן שהתובעות יפוצו בגין האמור".

בתביעה מבקשות התובעות מבית המשפט להוציא צווים הצהרתיים וצווי עשה שקובעים, כי כל הזכויות והחובות שנקבעו במסגרת ההסכם שששתי החברות חתמו עם יפה נוף, עוברות לנתיבי ישראל, וכי אין בחתימתן על הסכם עם נתיבי ישראל הפרת הסכם עם יפה נוף; כמו כן הן מבקשות לקבוע, כי האחריות לביצוע התשלומים המגיעים להן ואשר טרם שולמו להן, לרבות חשבונות פתוחים, הוצאות, נזקים והפסדים – מוטלת גם לפתחם של משרד התחבורה ו/או נתיבי ישראל ביחד עם יפה נוף או במקום יפה נוף; בנוסף, הן מבקשות, להורות ליפה נוף להעביר לנתיבי ישראל את הערבויות שהן, התובעות, מסרו לה או לחלופין להורות, כי ערבויות אלה יבוטלו או יושבו לידיהן ובמקומן ימסרו התובעות ערבויות לטובת נתיבי ישראל.

עוד מבקשות שתי החברות, כי ככל שבית המשפט הנכבד יורה, כי חרף החלטת הממשלה על העברת הפרויקט לנתיבי ישראל, הסמכות בפרויקט נותרה בידי יפה נוף, "ליתן סעד הצהרתי, לפיו ההסכם בין התובעות לבין יפה נוף הופר על ידי יפה נוף… באופן המקנה לתובעות את הזכות לבטל את ההסכם כדין, על כל הכרוך והמשתמש מכך, ובכלל זה: לקבל בחזרה, לאלתר, את הערבויות שהופקדו על ידי התובעות אצל יפה נוף; לקבל מיפה נוף וממשרד התחבורה/ממשלת ישראל כל סעד כספי המגיע לתובעות בהתאם להסכם במקרה של הפרת ההסכם ע"י יפה נוף; וכן כל זכות אחרת הנובעת מביטול ההסכם".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

מוסיפות החברות וטוענות: "הפרתה היסודית והבסיסית של יפה נוף את ההסכם היא העובדה, כי החל מחודש אוקטובר 2020 היא משכה ידיה מניהול הפרויקט ופרקה כל עול מקיום חובותיה על פי ההסכם… יש להוסיף את התעלמותה המוחלטת של יפה נוף מפניותיהן של התובעות, בין היתר על מנת שתבהיר את מעמדה בפרויקט, כמו גם את העובדה, כי לא פעלה לתשלום חשבונות אשר נשלחו אליה זה מכבר…. בנוסף, יפה נוף לא נקפה אצבע לאישור העבודות אשר הופסקו במהלך חודש דצמבר 2020, זאת חרף פניות התובעות ועיריית חיפה אליה.

"לתובעות נגרמו נזקים כספיים משמעותיים כתוצאה ממעשיה ומחדליה של יפה נוף. בתוך כך, עבודות שהיו באחריותה הושלמו באיחור רב, מה שהוביל לדחיית מועדי מסירת אתרי העבודה לידיהן של התובעות בחודשים רבים ובהתאם לכך לדחיית מועדי השלמת העבודות על ידי התובעות. כתוצאה מכך, נגרמו לתובעות הוצאות ונזקים רבים, כמו למשל הוצאות תפעוליות עבור ארגון ותיאום מחדש של לוח הזמנים של עבודות הפרויקט והגעת הצוותים מחו"ל ארצה, היערכות ותיאום מחדש של ייצור ורכישת הרכיבים והחומרים לפרויקט, דחיית מועדי משלוח הרכיבים ארצה, הוצאות עבור אחסון ציוד, אובדן הזדמנויות של פרויקטים אחרים, ועוד. בנוסף, התובעות ביצעו עבודות חריגות, לבקשת המזמינה בפרויקט, אשר טרם שולם להן בגינה. הואיל ובשלב זה נזקי התובעות טרם התגבשו במלואם ובשים לב להוראות ההסכם הקובעות כי התחשבנות בעניינים אלה יעשו במסגרת החשבון הסופי, יתבקש בית המשפט הנכבד לאפשר לתובעות לפצל את סעדיהן ולהגיש את תביעתם הכספית בנפרד".

מיפה נוף נמסר בתגובה: "יש להפנות כל שאלה בנושא למשרד התחבורה ולחברת נתיבי ישראל. האחריות וחוסר האחריות מונחות לפתחם".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה יציג את טענותיו בפני בית המשפט. הגשת התביעה היא תוצאה של ההתנהגות המחפירה של חברת יפה נוף ועיריית חיפה ומהווה התפתחות נוספת לצערנו במסכת התנהלותה השערורייתית של חברת יפה נוף, המערימה קשיים משמעותיים על ספקים עימם התקשרה, בגינה הגיש לאחרונה משרד התחבורה תביעה נגד החברה. ניתן לקוות, כי ההחלטות שניתנו לאחרונה על ידי בית המשפט כנגד החברה יביאו את חברת יפה נוף וממלאי התפקידים בה לשנות את התנהלותם".