סוף עידן: מפעל שימורי הסרדינים יונה נהרס

סופה של תקופה: בימים אלו נשלמות עבודות ההריסה והפירוק של מפעל אריזות הסרדינים והטונה המיתולוגי יונה במתחם כרמלים בכניסה הצפונית לטירת כרמל, והוא יפנה את מקומו להרחבת שלוחת חברת ההייטק MedOne.

מפעל השימורים יונה היה אחד מסמליה של טירת כרמל במשך עשרות שנים. הוא הוקם בשנות ה-50 של המאה שעברה ואחראי על הסרדינים ועל הטונה שאכלנו כולנו לאורך השנים. בשנת 2000 רכשה חברת סטארקיסט את נכסיה של החברה הוותיקה, כולל המפעל בטירת כרמל שבו נארזו דגי הטונה בקופסאות שימורים, אך בסוף שנת 2018 סגרה סטארקיסט את המפעל, עובדיו פוטרו, ומאז הוא אינו פועל.

את שטח המפעל רכשה כאמור חברת MedOne אשר מספקת שירותי דאטה, ענן ושחזור. החברה נוסדה בשנת 1997, וכעבור שלוש שנים היא יזמה את פרויקט הנחת מערכת הכבלים התת ימיים LEV שחיברה את ישראל, קפריסין ואיטליה, ואת מערכת הכבלים התת ימיים IC-1 לאורך חופי ישראל. שנה לאחר מכן, על מנת להרחיב את טווח ההגעה, היא יזמה את פרישת מערכת הכבלים התת ימיים MedNautilus שחיברה את ישראל, קפריסין, יוון, טורקיה ואיטליה. בשנת 2015 השיקה MedOne שירותי ענן היברידיים בתקני אבטחה גבוהים. לפני שנתיים הקימה החברה בשלוחה בטירת כרמל מתקנים תת קרקעיים לאבטחה מקסימלית, וכיום היא מפעילה כ-25,000 מ"ר של חוות שרתים באתרים תת קרקעיים בפתח תקוה, בתל אביב, ברמלה, בדימונה, בכפר יונה ובטירת כרמל.

בימים אלה כאמור מפורקים חלקים ממפעל יונה, ועל שטחו תקים MedOne שטחי מסחר ותעשייה.

כרמלה עובה, תושבת טירת כרמל, תתגעגע מאוד למפעל שהיה חלק מנוף ילדותה: "המפעל אמנם נסגר מזמן, אבל השבוע עברתי וראיתי מנופים ושופלים הורסים את מה שנשאר. עמדתי שם במשך עשר דקות, הסתכלתי וחזרתי אחורה בשנים. אנחנו באנו לגור מול המפעל בשנת 62', הייתי בת 8, ולא היה לנו הרבה מה לעשות. טיפסנו על עצים, קטפנו חרובים… והמפעל היה סמל. היינו הולכים לשם, וצמוד לכניסה היתה סירת דייגים שבה היינו יושבים. תמיד כשבאנו חיכו לנו שם שימורים וממתקים – כנראה שאנשים במפעל ראו שאנחנו מגיעים לשם והשאירו לנו את זה. לא שהיה חסר לנו משהו כי לאבא שלי היה מכולת, ולא הלכנו לשם בגלל השימורים, אבל נהנו לשבת בסירה שאליה טיפסנו על ארגזים כדי להגיע. זה היה נוף ילדותנו, אז לראות את המנופים עשה לי צביטה בלב. עד היום כשאני קונה סרדינים אני מעדיפה שהם יהיו של המותג יונה, בשביל הסמל. גם במכולת של אבא שלי כל הסרדינים היו של יונה. זה משהו שמלווה אותי שנים, זיכרונות ילדות שנטבעים במוח. עברתי שם שוב אתמול וראיתי שהשלט של יונה עדיין ניצב, אבל מאחורי השלט הכל מנופים ושופלים".