נמחקה הקובלנה שהגישו יהב ומרגלית נגד סגל גרינברג

שופט בית משפט השלום בחיפה זאיד פלאח מחק את הקובלנה הפלילית שהגישו ראש העיר לשעבר יונה יהב ומנכ"ל העירייה לשעבר גדי מרגלית נגד המנהלת האדמיניסטרטיבית בלשכת ראש העיר גלי סגל גרינברג, והורה על סגירת התיק. "הגשת הקובלנה הפלילית נגד הנאשמת מבלי לקבל מראש את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה מהווה הפרה, ועל כן אני מורה על מחיקת הקובלנה וסגירת התיק", כתב פלאח.

ב-1 בינואר הגישו יהב ומרגלית קובלנה פלילית נגד סגל גרינברג וביקשו מבית המשפט "לחייב את הנאשמת בתשלום פיצוי כספי מירבי לכל אחד מהקובלים במסגרת התיק הפלילי" ו"לחלופין מבוקש לחייב את הנאשמת בתשלום פיצוי כספי בסך של 50,000 שקל לכל אחד מהקובלים בהתאם להוראת סעיף 7(א) לחוק לשון הרע". כמו כן ביקשו השניים מבית המשפט לקבוע כי "העבירה הפלילית שבה תורשע הנאשמת נושאת עמה קלון".

כזכור, בחודש דצמבר 2019 פרסמה סגל גרינברג פוסט בדף הפייסבוק שלה ובו טענות והאשמות קשות נגד התנהלותה של העירייה בתקופתו של יהב. "כמה עובדות חשובות שחשוב שכל חיפאי יידע – יהב הפסיד, קליש רותם ניצחה", נכתב בפוסט, "בשנה האחרונה התגלו עומק אי הסדרים, החובות וחוסר המינהל התקין שהוא השאיר אחריו, והם עצומים. הגירעון התקציבי הוא ענק. הכנופיה שחגגה סביבו עוד לא הפנימה שהזיזו לה את הגבינה. המאכערים, הקומבינטורים, מקבלי השוחד, התשקורת המקומית שבמקום לדווח חדשות קיבלה טונות של תקציבים עבור סיקור אוהד – כל אלה בבעיה חמורה. כבר לא זוכרים מה תפקיד התקשורת שזה לסקר ולא לשקר".

בקובלנה טענו יהב ומרגלית כי סגל גרינברג "פרסמה פוסט זדוני ושיקרי שנועד לפגוע בקובלים ובאחרים, לרבות בכלל עובדי עיריית חיפה. פוסט זה, שפורסם בהרחבה באתר 'כלבו – חיפה והקריות' תחת הכותרת 'הכנופיה שחגגה סביב יהב עוד לא הפנימה שהזיזו לה את הגבינה' מהווה עוולה על פי חוק איסור לשון הרע, במיוחד בהיותו פרסום שנועד לפגוע בזדון בקובלים, להשפילם, לעשותם מטרה לבוז, לבזותם בשל מעשיהם ולהלבין את פניהם במיוחד בפני הציבור בחיפה, ובכללו עובדי העירייה שאותם הנהיגו הקובלים בתקופה הרלוונטית… כאמור, הנאשמת לא הסתפקה בפגיעה ישירה בקובלים אלא מצאה לנכון להטיח לשון הרע בכל ציבור עובדי העירייה".

בדיון שהתקיים ב-14 ביוני הודיע פלאח כי לאחר ששמע את הצדדים הוא הגיע למסקנה כי "טעמים של צדק מובילים לסיום כל העניינים שבין הצדדים באופן הבא: הקובלנה הפלילית תידחה לאחר שהנאשמת (סגל גרינברג; ב"כ) תכתוב מכתב התנצלות בנוסח שהוסכם על שני הצדדים; הקובלים לא יגישו תביעה אזרחית בגין אותה עילה ובגין אותן נסיבות המפורטות בקובלנה; התביעה האזרחית נגד יהב ומרגלית תידחה; כל הצדדים יסכימו לסכום שהוצע על ידי המגשר; עיריית חיפה תוותר על כל טענה ביחס לעילת התביעה כלפי הנתבעים יהב, מרגלית, דוד לוריא (לשעבר ראש מינהל התפעול בעירייה; ב"כ) ויאיר זילברמן (מנהל אגף ביטחון ושירותי חירום בעירייה; ב"כ)".

התיק שאליו התייחס פלאח הוא תביעת הנזיקין שהגישו עמותת יד הרב דוד אסף – מכון לחקר כתבי הרמב"ם ויו"ר העמותה יהודה אסף בספטמבר 2018 בסך של 2,476,693 שקל נגד העירייה, יהב, מרגלית, לוריא וזילברמן בעקבות פינוי ישיבה ברמת בגין. בכתב התביעה נטען כי "עניינה של תביעה זו באירוע חמור מאין כמותו, שבמסגרתו פעלו הנתבעים להשתלט על בניין המצוי ברשות התובעת ולזרוע בו הרס וחורבן, ללא כל סמכות שבדין". בינואר הודיעה העירייה ליהב ולמרגלית כי היא לא תייצג אותם בתיק, והדבר הוביל את יהב ואת מרגלית להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בחסינות כעובדי ציבור ואת מחיקתם מכתב התביעה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

בדיון שנערך היום הודיעה היועצת המשפטית של העירייה ימית קליין לשופט פלאח כי היא "הציגה את הצעת/החלטת בית המשפט להנהלת העירייה, ובעת הזו אנחנו לא נוכל להיעתר להצעה". הדיון הופסק, ועם חזרתם של הצדדים לאולם בית המשפט הודיע פלאח כי "החלטה זו אינה מתייחסת לשאלה אם תוכן הפרסום מהווה עבירה, אלא עניינה בשאלה אם התקיימו התנאים המוקדמים להגשת הקובלנה. בדיונים שהתקיימו בפני העלה בא כוחה של הנאשמת טענה מקדמית, ולפיה הקובלנה הוגשה בחוסר סמכות מאחר ולא התקבלה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשתה בהיות הנאשמת עובדת עיריית חיפה, ובטענה שאת הפרסום עשתה תוך מילוי תפקידה. הסנגור אף הגיש לעיוני פסיקה התומכת לטעמו בגרסתו, והוסיף שדי בספק אם המעשה נעשה תוך מילוי התפקיד כדי לחייב את קבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. באי כוחם של הקובלים טענו שתי טענות עיקריות וחילופיות – האחת, שהמעשה לא נעשה תוך מילוי תפקידה של הנאשמת אלא בנסיבות פרטיות ובשעות הלילה שבהם היא לא עובדת, ועל כן לא נדרשת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה טרם הגשת הקובלנה. הטענה החילופית היא שעצם הפנייה לקבלת אישור פרקליט המחוז לניהול הקובלנה יש בה כדי לענות על הדרישה לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. כל צד ניסה לשכנע בצדקתו, תוך שהפנו להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין קובלנות פליליות, וכן לפסיקה מבתי המשפט השונים".

עוד כתב פלאח כי מתאפשר "לכל אדם להאשים אדם אחר באמצעות הגשת קובלנה פלילית לבית המשפט. העבירות שיוחסו לנאשמת אכן נמנות על העבירות שניתן להגיש בגינן קובלנה: חוק הגנת הפרטיות נמנה עם העבירות שניתן להגיש בגינן קובלנה, וחוק איסור לשון הרע קובע מפורשות שניתן להגיש קובלנה בשל לשון הרע. עם זאת, לא תוגש קובלנה על עובד מדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, והוראה זו חלה גם על פקידי עירייה ועל עובדיה, כאילו הם עובדי מדינה. החוק קובע כי שלאחר הגשת קובלנה, בית המשפט יעביר העתק ממנה לפרקליט המחוז, וזה יודיע תוך 15 ימים אם הקובלנה תנוהל על ידי פרקליט מפרקליטות המדינה ואם לאו. לאור כל זאת, אני דוחה את טענת הקובלים ולפיה העברת הקובלנה לאחר הגשתה לפרקליט מחוז חיפה, והודעתו שאין בכוונתו לנהל את הקובלנה, מהווה תחליף לפנייה ליועץ המשפטי לממשלה".

סוגיה נוספת שדן בה השופט בהחלטתו היא אם סגל גרינברג כתבה את הפוסט במסגרת עבודתה ותוך מילוי תפקידה, "כי אז יש חובה לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, או שמא עשתה את מעשיה באופן פרטי ועצמאי וללא כל קשר לעבודתה בעירית חיפה. מעשה הנעשה על ידי עובד מדינה במהלך שעות עבודתו אינו בהכרח מעשה הנעשה 'תוך מילוי תפקידו'. מנגד, מעשה הנעשה על ידי עובד מדינה שלא במהלך שעות עבודתו אינו בהכרח מעשה שאינו 'תוך מילוי תפקידו'. מכאן שעצם העובדה שהנאשמת פרסמה את הפוסט בשעות הלילה, שבהן היא אינה עובדת, אינה מובילה בהכרח למסקנה שהיא עשתה את מעשיה שלא תוך מילוי תפקידה".

לדבריו של פלאח, "בנספח ג' שצורף לקובלנה, כותב בא כוחו של קובל 1 (יהב;ב"כ) אל הנאשמת, ובין היתר כותב כי 'הפרסום שבוצע על ידך בתפקידך'. אם אפשרות הזיקה בין הפרסום לתפקיד הנאשמת לא נשללה על ידי בא כוח הקובל, אז לבטח לא ניתן לומר שמדובר בהיעדר זיקה שאינו גלוי לעיני כל. אמנם קבעתי שטיעון של עורך -דין שמעשה מרשתו נעשה 'בתפקידה' אינו מוביל בהכרח לקבלת טיעון זה, אך הדרישה שנקבעה בפסיקה היא לרמת הוכחה נמוכה בהרבה. איני נדרש לקבוע באופן מוחלט שהמעשה של הנאשמת נעשה תוך מילוי תפקידה, אלא די בקיום אפשרות לכך, במובן זה, שהיעדר הזיקה אינו גלוי לעיני כל. בכל מקרה שבו אין ודאות שהמעשה לא נעשה 'תוך מילוי התפקיד', עולה לפחות ספק בדבר קיום זיקה בין המעשה לתפקיד, ובמקרים כגון אלה קמה חובה לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה בטרם תוגש קובלנה פלילית נגד עובד ציבור בכלל ועובד עירייה בפרט".

פרקליטו של יהב עו"ד רן פינגרר מסר בתגובה כי הוא בוחן הגשת ערעור והקדמה של הגשת התביעה האזרחית נגד סגל גרינברג.