יהב ומרגלית הגישו בקשה להכרה בחסינות

ראש העיר לשעבר יונה יהב ומנכ"ל עיריית חיפה לשעבר גדי מרגלית הגישו בשבוע שעבר בקשה לבית משפט השלום בעיר להכרה בחסינות כעובדי ציבור במסגרת המשפט שמנהלת נגדם ונגד העירייה עמותת יד הרב דוד אסף – המכון לחקר כתבי הרמב"ם. כמו כן מבקשים השניים מבית המשפט את מחיקתם מכתב התביעה.

בחודש דצמבר 2017 התלוננו תושבים ברמת בגין כי קבוצת חרדים מהזרם הליטאי השתלטה על מבנה שמיועד לשמש כמכון לחקר כתבי הרמב"ם והפכה אותו לישיבה. בעקבות כך הגיעו פקחי העירייה ופינו מהמקום מיטות, מזרונים וכן קירות גבס. העמותה פנתה לבית משפט השלום בעיר שקבע כי העירייה פעלה ללא סמכות או צו שיפוטי.

ב-20 בספטמבר 2018 הגישו העמותה והיו"ר שלה יהודה אסף תביעה נזיקית בסך של 2,476,693 שקל נגד העירייה, יהב, מרגלית, ראש מנהל התפעול לשעבר דוד לוריא ומנהל האגף לביטחון ושירותי חירום יאיר זילברמן. בכתב התביעה נטען כי הנתבעים פעלו "להשתלט על בניין המצוי ברשות התובעת ולזרוע בו הרס וחורבן, ללא כל סמכות שבדין". בינואר נחשף ב"כלבו – חיפה והקריות" כי העירייה הודיע ליהב ולמרגלית כי לא תייצג אותם בהליך המשפטי.

לפי הבקשה שהוגשה על ידי עו"ד גיא סיוון בשמם של יהב ומרגלית, "בית המשפט מתבקש להורות על חסינותם של המבקשים מפני תביעה בנזיקין בגין האירוע נשוא התובענה, בהתאם לסמכותו מכוח סעיפים 7א ו-7ג לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), ובד בבד להורות על דחיית התביעה נגדם על הסף".

עוד נכתב בכתב הבקשה כי "פקודת הנזיקין מעניקה חסינות סטטוטורית לעובדי ציבור על מעשים שנעשו במסגרת תפקידם השלטוני ברשות ציבורית", וזאת בהסתמך על סעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין ולפיה "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור". לטענתם של יהב ומרגלית "על מנת לזכות על המבקש להראות כי התקיימו שני תנאים בלבד – א. שהוא עובד ברשות ציבורית. ב. שהמעשה נעשה תוך מילוי תפקודו השלטוני". לגבי התנאי הראשון טוענים השניים כי הם "תפקדו בזמנים הרלוונטיים לתביעה כראש העיר וכמנכ"ל העירייה, קרי אין כלל מחלוקת לגבי התקיימותו של התנאי הראשון – עובד ציבור". לגבי התנאי השני הם טוענים כי "המבקש מס 1 (יהב; ב"כ) הפעיל את סמכותו כראש הרשות לצורך ביצוע פעולה שלטונית במסגרת תפקידו – פעולה אשר נדרש אליה לאור פניות חוזרות ונשנות של תושבי השכונה, והכל במסגרת תפקידו ובמטרה לבצע את תפקידו (תנאי שני). לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהמבקשים פעלו במסגרת תפקידם כראש הרשות וכמנכ"ל הרשות אשר בראש ובראשונה אחראים לדאוג למניעת חיכוך בין תושבים, לשמירה על הסדר הציבורי ולרווחת תושבי העיר והשכונה".

נוסף על כך נכתב: "יודגש כי לפני זמן קצר ולאחר חילופי השלטון הועתקה פעילותה של הישיבה שהופעלה במכון למיקום שונה – בשכונת נוה שאנן – והדבר מלמד על קיומה של פעילות בניגוד לתנאי ההרשאה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

עו"ד סיוון התייחס לטענה לגבי הנזק וכתב: "באשר לטענה לקרות נזק – ראשית יובהר כי על המתנגד לבקשת החסינות בראש ובראשונה להוכיח את קרות המעשה הנטען על ידו. אמנם אין הצדדים חלוקים על כך כי הנתבעים פעלו לפינוי הישיבה מהמכון ב-30 בדצמבר 2017, אולם אין די בכך כדי לקיים דרישה זו. על המשיבים להוכיח את קרות הנזק הנטען על ידם, והמוכחש כמובן מכל וכל. זאת ועוד – מעיון בתמונות ובסרטון שצולמו בזמן הפינוי ברור כי הפינוי נעשה ברוגע, בכבוד, בצורה עניינית וללא כוונה לגרימת נזק. המבקשים יטענו כי משלא סיפקו המשיבים ראיות לעניין הנזק הנטען על ידם, הרי שלמעשה לא ניתן לקבוע כי מתקיימת הדרישה לעשיית המעשה על ידי המבקשים. עוד יוסיפו המבקשים כי גם אם נגרם נזק לתובעים ו/או אפשר היה לצפות שייגרם נזק כזה כתוצאה מאותה פעולה נשוא התביעה, לא ניתן להטיל אחריות על המבקשים מכיוון שהמטרה של אותה הפעולה היתה מטרה שלטונית שהמבקשים ביצעו במסגרת תפקידם".

בסיום הבקשה נכתב: "לאור האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על קיומה של החסינות הקבועה בסעיף 7 ובד בבד להורות על מחיקתם מכתב התביעה כאמור בסעיף 7(ו). לחילופין בלבד, וככל שחלילה תידחה בקשת החסינות, מתבקש בית המשפט ליתן למבקשים ארכה בת 30 ימים לצורך הגשת כתב הגנה והודעות צד שלישי מטעמם, וזאת בשים לב לעובדה כי כתב ההגנה אשר הוגש כאמור על ידי הנתבעות הוגש גם בשם הנתבעים 1 ו-2".