אמנם אף תושב לא ציפה שכבר בשנה הראשונה לכהונתה בראשות העיר תפתור עינת קליש רותם את כל בעיות היסוד של העיר שהלכו והעמיקו במשך עשרות שנים, אך בתום השנה הראשונה בהחלט אפשר להבחין במגמות ולנסח מסקנות ביניים.
בכל הקשור לבעיות היסוד שמקורן בשטחי מפרץ חיפה – אלפי הדונמים שבין העיר התחתית לקרית חיים אשר מהווים חטיבת קרקע ענקית המשוועת לעיור – ניתן לסכם את התנהלותה של ראש העיר כאכזבה. לעומת זאת, התנהלותה בכל הקשור לבעיות היסוד בתוך המרחב העירוני שמחוץ לשטחי המפרץ, ובעיקר בקשר לבעיית התיישנותם של מבני המגורים בשכונות הוותיקות, מעוררת התפעלות. במישור זה בהחלט ניתן לומר שנרשמה בשנה האחרונה התקדמות משמעותית לכיוון פתרון הבעיה.
לפני שנה, עם תחילת כהונתה של קליש רותם, פרסמנו כאן מאמר המתאר את בעיות היסוד של חיפה תוך הצגת הציפיות לפתרונן. חלוף פרק זמן של שנה הוא בהחלט מועד מתאים לסקירת מאפייני התמודדותו של השלטון המקומי החדש בחיפה עם הבעיות, שרובן יוגדרו כבעיות יסוד גם בעוד זמן רב.
הבעיה: זיהום אוויר
בעיית היסוד של חיפה בתחום זיהום האוויר – הימנעותם של הגורמים הממשלתיים המוסמכים ממסירת הצהרה על כך שהזיהום הנפלט באישור חוקי ממקורות תעשייתיים במפרץ לא פוגע בבריאותם של תושבי האזור ולא עלול לפגוע בה – נותרה בעינה גם בסיום שנת הכהונה הראשונה של קליש רותם.
חשוב להדגיש שבכל הסוגיות הקשורות לפעילות התעשייתית במפרץ חיפה, ובראשן שאלת הנצחת מיקומה הנוכחי או פינויה, כל אחד מהנמנים עם שדרות הניהול של שלוחות משרדי הממשלה הרלוונטיים בקרית הממשלה בעיר התחתית הוא בעל השפעה גבוהה יותר מזו של ראש העיר. עם זאת, פתוחה בפניו של השלטון המקומי הדרך לניהול מאבק ציבורי פומבי נחרץ להוצאת מקורות זיהום האוויר התעשייתי מחוץ לעיר.
מאבק בהובלתה של קליש רותם לפינוי כל המפעלים המזהמים לא יצא לדרך בשנה החולפת, בעוד שנראה כי שאלת נחיצותו והצדקתו של מאבק מעין זה התייתרה במהלך אותה התקופה. הכוונה היא לכך שיום לפני היבחרה של קליש רותם נרשם מאורע היסטורי נוסף בתולדות העיר, כאשר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – חיפה נדון דוח מעקב ובקרה שהכינה לשכת התכנון המחוזית על יישום תוכנית המתאר המחוזית (תמ”מ 6), ובו ההכרה הממסדית בכך שבמפרץ חיפה “המפעלים הקיימים מהווים חסם סביבתי ופיזי לפיתוח”.
בנסיבות אלה נראה כי השלטון המקומי יכול לשאוף ליותר מאשר החלטה של הוועדה המקומית של העירייה מחודש מרץ לאמץ מתווה רעיוני בוסרי – המהלך התכנוני שיוזמת רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) ואשר קרוי תוכנית “עמק החדשנות”. לפי החלטת הוועדה המקומית, התוכנית כוללת “פינוי התעשיות המזהמות” במפרץ, אלא שעד היום לא בוצע המהלך שיאפשר להגדיר את “עמק החדשנות” כתוכנית סטטוטורית מחייבת – פרסום הודעה רשמית בדבר הכנת תוכנית בהתאם לסעיף 77 לחוק התכנון והבנייה וקביעת תנאים למתן היתרי בנייה או מניעתם בתחום התוכנית בתקופת הביניים של השלמת הכנתה (כלומר עצירת היתרי בנייה למתקנים חדשים במפעלים כצעד מתבקש לנוכח הכוונה לפנותם).
בנסיבות אלה, אין להתפלא על כך שבמהלך השנה הראשונה לכהונתה של קליש רותם אישרו מוסדות התכנון שתי תוכניות שמנציחות את מפרץ חיפה כאזור נמלי-תעשייתי אפרורי ומזוהם. תוכנית המתאר הארצית לעורף נמל בחיפה שיוזמים חברת נמלי ישראל (חנ”י) ומינהל התכנון של משרד האוצר, ואשר מייעדת למחסנים ולתעשייה מזהמת אוויר 4,800 דונם במפרץ, בין העיר התחתית לקרית חיים, אושרה במועצה הארצית בחודש ינואר. בסוף החודש שעבר אישרה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ”ל) תוכנית הכוללת בין השאר שטח של 206 דונם המיועדים לתעשייה ולאחסנה במרחק קצר ממתחם בתי הזיקוק, ממזרח לכביש דשנים, בשטחים חקלאיים פוריים של הקיבוצים רמת יוחנן ושער העמקים שנמצאים בתחומה של המועצה האזורית זבולון. התוכנית מאפשרת בשלב יישומה בחירה בין שימושי התעשייה והאחסנה, כך שלמעשה יתאפשר ייעוד של כל 206 הדונמים לתעשייה בלבד. ואם לא די בכך, שימוש התעשייה הוגדר בתוכנית באופן כללי בלבד, כך שתתאפשר מכוחה הקמת מפעלי ייצור מזהמים חדשים מכל סוג, לרבות מפעלים פטרוכימיים וכימיים.
את התוכנית יוזמת רמ”י, שכזכור היא גם יוזמת תוכנית “עמק החדשנות”. מכל מקום, העירייה בראשותה של קליש רותם לא עלתה על בריקדות לצורך עצירתן של שתי התוכניות ההרסניות לחיפה.
מתחם בז"ן. כאן כדי להישאר (צילום: רמי שלוש)
הבעיה: עיכוב הפיתוח העירוני
במאמר שפרסמנו עם כניסתה של קליש רותם ללשכת ראש העיר הזכרנו את ההתנגדויות לתוכנית המפורטת של נמל המפרץ שבהן הוצגה דרישה לחייב את חנ”י במילוי שתי מטלות ציבוריות-עירוניות משמעותית כתנאי לאישור התוכנית – ביצוע חזית הים העירונית במערב נמל חיפה, דרישה שהציג חבר מועצת העיר לשעבר זאב סילס; והקמת פארק מורד נחל הקישון, דרישה שהציגו רשות נחל הקישון והקואליציה לבריאות הציבור.
“זהו המקום שממנו צריכה ראש העיר להמשיך את המאבק”, כתבנו אז, אך למרבה האכזבה, המשכיות מצדה של קליש רותם לא נרשמה.
לאחר שהוועדה המחוזית דחתה את דרישותיהם, סילס, רשות הנחל והקואליציה לבריאות הציבור לא ויתרו והציגו שוב את הדרישות בעררים שהגישו על החלטת הוועדה המחוזית לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית. על אף היותה משיבה לעררים, בתוקף מעמדה כ”וועדה המקומית הנוגעת בדבר”, כלשון תקנות התכנון והבנייה, נמנעה הוועדה המקומית של העירייה מהעברת התייחסות לדרישות במסגרת תשובה לעררים, ובכך למעשה לא תמכה בסעדים המבוקשים. זו בטח לא הסיבה היחידה לכך, אבל בהיעדר רוח גבית מהמערכת העירונית, הדרישות נדחו.
דרישתו של סילס נדחתה בטיעונים פרוצדורליים תמוהים, ואילו הדרישה הנוספת נדחתה בטענה שגם עליה אפשר לחלוק ולפיה “לא ניתן להטיל על היזם במסגרת התוכנית מטלות ציבוריות שאינן נובעות מהתוכנית”. עד היום אין לעיר חזית ים עירונית במערב הנמל וגם לא פארק רחב ידיים משני צדי נחל הקישון.
חזית הים העירונית. נמשיך לחלום (הדמיה: משרד אמיר מן-עמי שנער אדריכלים)
גם התנהלותה של העירייה, באמצעות הוועדה המקומית שלה, בכל הקשור לערר שהגישה חנ”י נגד אישור התוכנית להקמת פארק מורד נחל הקישון רחוקה מלהצטייר כמפגן של אומץ לב מוניציפלי. בהליכי הערר התמידה העירייה בהתנגדותה לאישור התוכנית המייעדת 850 דונם לפארק משני עברי הנחל. בחודש מרץ הודיעה העירייה בפעם השלישית לוועדת הערר הארצית על התנגדותה לאישור התוכנית שהיא עצמה יוזמת ביחד עם רשות נחל הקישון.
בהליכי הערר ביקשה העירייה להשהות את אישור התוכנית עד למתן מענה לשתי סוגיות – חששה מתביעת פיצוי שתגיש נגדה חנ”י בגין אישור התוכנית אשר משנה את ייעודם של מאות דונמים שבחזקת חנ”י במורד הנחל משטחי תעשייה לשטחי פארק; והצורך ב”בחינה תכנונית כוללת של מפרץ חיפה”. העירייה אמנם הביעה תמיכה בהקמת הפארק, אך היא הוצגה בד בבד עם התנגדותה באותה עת לתוכנית שמציעה להקימו.
בסוף חודש אפריל נדחה הערר, ובסוף חודש ספטמבר זכתה התוכנית למתן תוקף. אישורה של התוכנית אינו מבטיח את מימושה, והסרת החסמים המונעים את הקמת הפארק היא מהאתגרים המשמעותיים הניצבים בפני קליש רותם בשנה השנייה לכהונתה.
בכלל, לנוכח התוצאות הדלות של המאבק שניהלה העירייה לפיתוח משמעותי של שדה התעופה בחיפה כפרויקט עוגן שקידומו טעון הליכי אישור ארוכי שנים, נראה כי מוטב היה שההנהגה החדשה של העירייה תתמקד במאבקים להעברתם לערוץ מעשי של שני פרויקטי עוגן אחרים, שקיימות תוכניות מאושרות אך עתירות חסמים לביצועם – הפרויקטים האמורים לפיתוח חזית הים העירונית במערב הנמל ולהקמת פארק מורד נחל הקישון.
זה לא קרה, ותחת זאת התבשרו תושבי העיר בחודש אוגוסט כי נחתם בין העירייה למשרד התחבורה הסכם לתכנון פיתוח מוגבל בשדה התעופה בחיפה ולהבטחת השלמת בנייתו של נמל המפרץ. ההסכם מעגן הסכמות שאמורות להוביל להרחבת יעדי הטיסות מהשדה למדינות קרובות בלבד באירופה, ונקבע בו כי הצדדים יקדמו הארכה של המסלול ל־2,100 מטר במקום 1,850 מטר שהוצעו בתכנון הקודם ו־2,400 מטר שדרשה העירייה במהלך המאבק.
לעומת זאת, בהסכם התחייבה העירייה לא לפעול לבלימת תוכנית המתאר הארצית לעורף נמל, שעדיין טעונה אישור ממשלה. הסכמה זו של העירייה חורצת למעשה את גורל קרקעות העידית של המפרץ – 4,800 דונם בשטחים מישוריים איכותיים – לשימושי מחסנים ומפעלים מזהמים.
נמל המפרץ. חנ"י קיבלה הכל ולא נתנה דבר (צילום: רענן כהן)
רוצים להישאר מעודכנים?
הבעיה: ההגירה השלילית
מאזן ההגירה בין יישובים (ההפרש בין הנכנסים ליישוב מיישובים אחרים לבין היוצאים ממנו ליישובים אחרים) הוא המדד החשוב ביותר לבחינת תפקודן של רשויות מקומיות, מכיוון שהוא אמור לשקלל את רמת שביעות הרצון מהשלטון המקומי בשלל תחומים.
מוקדם עדיין לדבר על מאזן ההגירה של חיפה בשנה הנוכחית שטרם הסתיימה, אך בקרוב יתפרסם מאזן ההגירה של העיר בשנת 2018, שבמשך חודשיים מתוכה כבר היתה לחיפה ראש עיר חדשה. אמנם בלתי אפשרי לייחס לראש רשות מקומית חדש השפעה על מאזן ההגירה במשך תקופה כה קצרה, אך הנתונים שיראו אור בקרוב בכל זאת מעוררים סקרנות מיוחדת, בהיותם תמונת מצב מעודכנת של העיר בתקופת חילופי שלטון ואולי אף בהיותם מסמלי מגמות חדשות.
בשלב זה קיימות אינדיקציות בלבד למאזן הגירה משופר בשנת 2018 ביחס לשנים קודמות: פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) מחודש אוגוסט מלמד כי בסוף שנת 2018 מנתה אוכלוסיית חיפה 283,640 תושבים – גידול משמעותי של 2,553 תושבים ביחס לשנת 2017 שבה התגוררו בחיפה 281,087 תושבים בלבד. למעשה, זהו הגידול הגבוה ביותר במספר תושבי חיפה בארבע השנים האחרונות. זאת ועוד, פרסום נוסף של הלמ”ס מלמד שאשתקד ביססה חיפה את מעמדה כעיר השלישית בגודלה.
בינתיים מכוונות כל פעולותיו של השלטון המקומי בראשותה של קליש רותם לעצירת בעיית ההגירה השלילית מחיפה בקדנציה הקודמת. הדוח הרבעוני של ראש העיר שהיא פרסמה כבר שלוש פעמים עמוס בתוכן של פעילויות עירוניות שנועדו לחזק את הזיקה בין התושבים לעירם.
שני חידושים רעיוניים בעלי פוטנציאל גבוה לצמיחה אורבנית קשורים לטופוגרפיה ההררית של העיר – תוכנית האב לדרגנועים שמקדמת העירייה, ויוזמתה ליצירת פעילות עירונית שוקקת באמצעות מערכות המדרגות המחברות בין שכונות העיר.
פרויקט הדרגנועים שיחברו חלקים שונים בעיר הוא מרכיב משמעותי בתפישת העולם האורבנית של קליש רותם, והוא קיבל ביטוי עוד בהיותה חברת אופוזיציה בקדנציה הקודמת, כאשר תנועת חיים בחיפה שבראשותה הציעה לקדמו במסגרת תוכנית המתאר החדשה של חיפה. בהתנגדות שהגישה התנועה לפני כחמש שנים לתוכנית המתאר היא הציעה להכשיר חיבור חדשני בין שכונות העיר באמצעות מערכת של מדרגות נעות שינועו מהעיר התחתית לשכונת הדר ומשם למרכז הכרמל.
היוזמה השנייה כוללת תעריף ארנונה מופחתת לבתי עסק פעילים אשר פונים לרחובות מדרגות, בכפוף לאישורי שרי הפנים והאוצר. התעריף המופחת, שכבר אושר על ידי מועצת העיר, יחול על שש מערכות מדרגות – מדרגות ח’טיב, מדרגות הנביאים, מדרגות שפינוזה, מדרגות העמק, מדרגות גדרה ומדרגות צפת.
בדברי ההסבר לתעריף החדש נכתב: “ברחבי העיר מצויים כמה רחובות מדרגות שהבניינים הגובלים בהם משמשים למטרות מגורים בלבד. לשם עידוד פתיחתם של בתי עסק קטנים, ששטחם המבונה אינו עולה על 100 מ”ר, בקומות הקרקע בבניינים האמורים, ובלוויית ההסדרה התכנונית הנדרשת לשם קיום עירוב שימושים, מוצע לאשר קביעת תעריף ארנונה מופחת לבתי עסק פעילים שחזיתם תפנה לרחובות המדרגות”.
השלט לתל אביב. נטישת הצעירים תיבלם?
הבעיה: מצבם הפיזי הירוד של שיכוני הרכבת
קליש רותם, דוקטור לתכנון ערים, אינה רק ראש העיר. בשנה האחרונה התברר כי היא גם מתכננת העל של העיר, והדגש בפעילותה מושם על חידוש השכונות הוותיקות של חיפה.
2019 היתה שנת פריחה יוצאת דופן בתחום ההתחדשות העירונית בעיר, ומקבץ המהלכים בתחום במהלך השנה הוא פשוט מדהים – הופקדה תוכנית פינוי-בינוי למתחם רחוב חיל הים בשכונת בת גלים (ביוזמת העירייה, 413 דירות במקום 119 דירות שייהרסו); אושרה להפקדה תוכנית פינוי נוספת בשכונה – במתחם העלייה השנייה (ביוזמת העירייה, 660 דירות במקום 175 דירות שייהרסו); הופקדה תוכנית פינוי-בינוי למתחם המלך שלמה בשכונת נוה דוד (ביוזמת חברת אזורים בניין, 1,212 דירות במקום 219 דירות שייהרסו); והחל ביצוע פרויקט פינוי-בינוי במתחם המלך אמציהו בנוה דוד (ביוזמת קבוצת אלמוג, 437 דירות במקום 74 דירות).
נוסף על אלה קודמו תוכניות אב להתחדשות עירונית כוללת בשכונות נוה דוד, שער העלייה ועין הים (לפי דוח ראש העיר לחודשים יולי-ספטמבר); אושר על ידי משרד הבינוי והשיכון תקציב לתכנון התחדשות עירונית בשכונת קרית שפרינצק (לפי אותו דוח); והוצגו לציבור שתי תוכניות להתחדשות עירונית המקודמות על ידי העירייה והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בשלוש שכונות חופיות – תוכנית לקרית אליעזר ולקרית אליהו ותוכנית לקרית חיים המערבית.
בניצוחה של קליש רותם הוטמעו בשתי התוכניות המוטיבים המועדפים עליה בתכנון התחדשות עירונית – שילוב בין בנייה מרקמית לבנייה שהיא גבוהה אך לא מגיעה לדרגת גורדי שחקים (עד 22 קומות בקרית אליעזר וקרית אליהו, עד 16 קומות בקרית חיים המערבית), סל אפשרויות להתחדשות (מסלולי פינוי-בינוי, עיבוי בנייה וחיזוק מבנים), דגש חזק על עירוב שימושים (מגורים, מסחר, משרדים, מלונאות, תעסוקה ועסקים קטנים), וטיילות מפותחות (כצירי פעילות עירונית משמעותית).
הרעיון להקמת חזית ים עירונית בשדרות הנשיא טרומן הוא פשוט הברקה. הכביש הקיים כיום בחזית השדרות וחוצץ בין השכונה לים יועתק לחלקם האחורי של מבני המגורים, והשטח שיתפנה עם העתקתו יהפוך לחזית ים עירונית פעילה, שתכלול טיילת חוף המשכית. הטיילת תיצור רצף שטחים פתוחים שבהם יוכשרו שבילי הליכה, שבילי אופניים, שטחים ירוקים וחופי רחצה פעילים.
קליש רותם קרנה מאושר במהלך הצגתן לציבור של שתי תוכניות ההתחדשות העירונית בשבוע שעבר, ובהתייחסותה לפרטיהן ניכרת חדוות היצירה שלה בתחום שהוא מקצועה. מבחינת התושבים זוהי בשורה של ממש. ראש העיר בחרה בדרך הקשה של ההתמקדות בחידוש שכונות ישנות – משימה שהיא ללא ספק מורכבת יותר מתכנון שכונות חדשות.
“העתיד והגאווה של העיר חיפה טמונים במרכזה העירוני, בשכונותיה הוותיקות ובשכונות החוף בפרט”, אמרה ראש העיר לאחר הצגת תוכנית ההתחדשות לקרית חיים המערבית, והוסיפה הבטחה: “אלה הם הצעדים הראשונים מבין רבים שעוד יבואו.”
פרויקט הפינוי-בינוי במתחם רחוב חיל הים. 413 דירות במקום 119 דירות שייהרסו (הדמיה: משרד קנפו כלימור אדריכלים)
עודד בן יוסף
ראשת עיר נכשלת.
תהפוך את חיפה לחרדית כמו טבריה
פשוט זוועה אכזבה אחת ענקית !
אבי
כל התכניות שנקבתם בהן מופלות ע"י עירית חיפה מספר שנים לאחור (כן, עוד מתקופת יונה יהב).
נסיונכם לקשור תוכניות אלה לקליש אינו נכון.
נהפוך הוא היא עצרה את כל פרויקטי התמ"א למיניהן וכך גורמת לייבוש העיר.
מיקי
כישלון כי אין גיזום.של צמחיה במדרכןת .דוגמא פינסקר אלוף דורי נאלצים לרדת לכביש סכנת דריסה . בהמשך יותר גרוע רחוב לוחמי חירות ישראל עד הכניסה לנשר .
יוסף האוסף
בחלק גדול מהמקרים פרוייקט פינוי בינוי מאפשר לעשות סדר בפריטים שבתכולת הדירה וכן להפיק רווח אלטרנטיבי שניתן להפיק מהחפצים שאין בהם עוד צורך. הדבר נכון בעיקר בדירות של אנשים מבוגרים. ככל שיש בדירה פריטים ישנים כמו תקליטים, ספרים, עיתונים ישנים או כל פריט משנות החמישים, יש מצב שמדובר על פריטי אספנות בעלי ערך כספי. אם אתם רוצים לדעת כיצד להעריך את תכולת הדירה באופן עצמאי חפשו בגוגל "פינוי דירות יוסף האוסף" וקבלו מאמר מדוייק שמסביר איך לעשות זאת.
ענת הופמן בת גלים
ראש\ת העירייה נכשלה קודם כל בכך שהיא אינה מהווה כתובת למי שנזקק לעזרתה.החוויה שלי היא ששלחתי לה מכתבים רגילים ומכתבים רשומים והיא הקפידה לתייק אותם בפח הזבל.
אני גרה בבניין טמפלרי לשימור שמתבצעות בו עבירות בניה שמאיימות על המבנה כולו וראשת העירייה אדישה,אימפוטנטית,ובעיקר מנותקת לחלוטין מהמציאות.
כגודל השימחה שלי על כך שאשה נבחרה לעמוד בראש העיר חיפה כך גוגל האכזבה שלי מהתיפקוד הכושל שלה .
ההסבר היחיד להתעלמות המוחלטת שלה מהעבריינות אצלי בבית הוא שהיא מכרה את נשמתה לעמיתיה החרדים ולכן מעלימה עין מעבירות בניה שמבצעים רבנים .
נוכחתי לדעת שבחיפה הרבנים מעל לחוק.