כניסתה של ראש העיר עינת קליש רותם לתפקידה בחודש נובמבר 2018 הפיחה תקוות רבות במערכת החינוך בעיר. מנהלים, מורים והורים חיכו בקוצר רוח למפגשים איתה בבתי הספר כדי לשמוע על החזון החינוכי שלה. היום, בחלוף שנה, ההגדרה הפופולרית ביותר במערכת החינוך לתיאור המצב היא אכזבה עמוקה. בבתי ספר מדברים על נתק מעיריית חיפה, ויש גם מי שמצביע על ירידה במעמד החינוך בעיר בהשוואה לערים אחרות.
איך קרה שב־12 חודשים התהפך הגלגל בקרב אנשי חינוך בחיפה מאופוריה לייאוש? ביקשנו ממנהלים, ממורים, מהורים ומעובדים באגף החינוך בעירייה לנסות ולהסביר מה השתנה ומה לא עובד.
“ראש העיר ויתרה על התיק”
עם כניסתה של קליש רותם ללשכת ראש העיר, באגף החינוך ברחוב הרב מרכוס 9 המתינו בדריכות למוצא פיה, אך קולה לא נשמע. “אנחנו חיים בחוסר ודאות”, אמרו אז רבים מעובדי האגף, “אין לנו מושג מה יקרה ואיש גם לא אומר לנו איך צריך לנהוג”.
ראש העיר מינתה את חברת מועצת העיר סיגל ציוני מסיעתה חיים בחיפה לתפקיד מחזיקת תיק החינוך בעירייה, תוך האצלת סמכויות מלאה.
“אם רוצים לדבר על שינויים משמעותיים שהשפיעו ומשפיעים על מערכת החינוך בחיפה באופן ישיר, כאן זה התחיל”, אומר גורם באגף החינוך, “ציוני, מנוסה ככל שתהיה, היא גורם פוליטי שעובדת בהתנדבות ולא גורם מקצועי. תמיד היה כאן מחזיק תיק חינוך, אבל לא עם כזה כוח כמו שיש לציוני. היא למעשה ראש העיר של החינוך בחיפה וניצבת מעל לגורמים המקצועיים במערכת. דבר כזה לא היה כאן בעבר. מי שרוצה להיפגש עם קליש רותם בנושאי חינוך עובר דרך ציוני, והיא מחליטה. ראש העיר ויתרה מראש על התיק הזה”.
את מחיר השינוי שילם הגורם המקצועי הבכיר במערכת החינוך העירונית – אילנה טרוק – עד לאחרונה ראש מינהל החינוך, התרבות, הרווחה, הספורט והצעירים בעירייה, שסמכויותיה קוצצו בהדרגה. בהתחלה היא נפרדה מאגף התרבות, אחר כך מאגף הרווחה ובהמשך גם מרשות הספורט העירונית. כשמנהלת אגף החינוך איריס בילו עזבה לאחר שנתיים בתפקיד, לא מונה לה מחליף. כיום מופקדת טרוק על החינוך ועל הצעירים בלבד ופועלת תחת ציוני.
גורם באגף החינוך: “השינוי הזה הוא מהותי מאוד, והוא יורגש כבר בתקציב החינוך לשנת 2020. קבלת ההחלטות כעת היא בידיים של ציוני ולא של טרוק. השינוי עשוי להתבטא בבחירת מנהלי בתי הספר העירוניים, שייבחרו על ידי מחזיקת התיק ולא על ידי הדרג המקצועי. אם זה טוב או רע – בשלב זה קשה לדעת. היום אין אף אחד שמפריע לציוני לשלוט במערכת”.
על רום מעמדה של ציוני במערכת החינוך יעידו דברי התודה של קליש רותם בטקס קריאת השמות לשני אגפים בבית הספר חוגים החדש, שהתקיים בסוף חודש אוקטובר. “לא אציין את השמות של כולם”, אמרה ראש העיר, “אני כן רוצה להודות לאחת והיחידה סיגל ציוני, שמלווה אותי ואת כל המערכת של העירייה בכל הקשור לחינוך מדי יום, בכל רגע ובכל הפרטים. אני לא יודעת איך אפשר היה לעשות את זה בלעדייך”.
משלושה נשאר אחד
שלוש חטיבות גיל מרכיבות את מערכת החינוך בחיפה – החינוך הקדם יסודי, החינוך היסודי והחינוך העל יסודי. על כל אחת מהן הופקד עד השנה מנהל שתחתיו עבד צוות מקצועי. כשהחלו השינויים באגף, מהשלושה נותר רק מנהל אחד – מנהל המחלקה לחינוך חברתי ערכי ובתי ספר יסודיים מיכאל שחר.
בתקופתו של ראש העיר הקודם יונה יהב ניהל שחר את בית הספר דוד ילין, אך הוא עזב במפתיע את מערכת החינוך אחרי שלוש שנים בלבד. כשהגיעה קליש רותם ללשכת ראש העיר הוא חזר למערכת. מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי שפרה ענתבי עזבה, ועד היום לא מונה במקומה מנהל אחר. התפקיד אפילו לא יצא למכרז, למרות חשיבותו הרבה של האגף. בחינוך העל יסודי המצב הוא דומה – בילו, שניהלה את האגף, היתה ממונה גם על חטיבת הגיל הזו. משעזבה, התפקיד לא אויש. הסמכויות הועברו למנהלת האגף להעצמה חינוכית טלי שטיינברג.
“מצד אחד הם רוצים לקצץ בתפקידים הבכירים כי לעירייה אין כסף, אבל מצד שני אנחנו רואים שמועצת העיר מאשרת מזכירה ב־35 אחוז שכר מנכ”ל”, אומרת עובדת באגף החינוך, “זה הרבה כסף. 40 אחוז משכר מנכ”ל הם כבר משכורת של מנהל מחלקה”.
בחודש אוקטובר עזבה את תפקידה מנהלת התוכנית העירונית מל”ל (מלידה לבגרות) אורלי גפני. סיבת העזיבה היתה קיצוץ בתקציב התוכנית והכפפתה של גפני למחלקת החינוך היסודי באגף החינוך. מל”ל היתה תוכנית הדגל החינוכית של העירייה בימיו של יונה יהב, והיא נבחרה לפתוח את הכנס הבין לאומי לערים חכמות שהתקיים בברצלונה בשנת 2016. כעת עולים באגף חששות מכך שהתוכנית תיגנז.
בעירייה סירבו להגיב בנושא איוש המשרות שהתפנו באגף החינוך.
“כל אחד עושה לעצמו”
כשמגיעים לבתי הספר, המצב אינו טוב יותר. מנהלים רבים חוששים לדבר. יש הטוענים שאין בתקופה האחרונה חידושים ראויים לציון, אך אחרים מספרים על אווירה לא ידידותית מצד מערכת החינוך. בכנס מנהלים שנערך בחודש מאי עלו טענות רבות על הביורוקרטיה שאיתה המערכת העירונית מאלצת את המנהלים להתמודד.
לאחר הכנס אמרה אחת מהמנהלות ל”כלבו – חיפה והצפון”: “מאז שקליש רותם נכנסה לתפקיד אין לי מושג מה הולך להיות עם בתי הספר בעיר כי היא לא אומרת כלום. זה מכביד. עם ראש העיר הקודם ידענו בדיוק איפה אנחנו עומדים”.
השבוע התייחסה מנהלת נוספת לאותו האירוע: “בכנס דיברו על דברים הישרדותיים קיומיים, על פרוצדורות, וזה לא מה שחשוב באמת. הבעיה שלנו היא שאין משהו שמחבר בין כל בתי הספר בחיפה, אין משהו משותף. כולנו מכוונים תלמידים להשגת תעודת בגרות, אבל את זה אנחנו כבר עושים מכוח האינרציה, זה לא משהו מתוכנן. היום כל אחד עושה לעצמו. כל אחד מנסה להוציא את מה שאפשר מהמערכת, ובאגף החינוך עסוקים בלכבות שריפות. מה שקורה בחינוך לא מנותק ממה שקורה בתחומים אחרים בעיר. העתיד לא ידוע והכל תקוע. אנחנו מחכים”.
האם יש נתק בין בתי הספר לבין העירייה?
“אנחנו מקבלים את השירות השוטף. אם משהו מתקלקל, איש תחזוקה מגיע ומתקן. אנחנו יודעים שיש רצון טוב וכוונה טובה לעזור לנו, אבל זה לא בא לידי ביטוי בשטח. זה לא מתורגם לכיוון של אמירה חיפאית. יש אכזבה גדולה, והרושם הוא שחינוך הוא נושא לא מעניין שלא מצדיק השקעה. חשבתי להגיד שיש פער גדול בין ההצהרות למעשים, אבל פער קיים רק אם יש עשייה. ההרגשה היא שאין בכלל דיבור על חינוך בעיר”.
מאבקים על טריטוריה
בקצה שרשרת החינוך נמצאים התלמידים וההורים, שמיוצגים על ידי ועדי ההורים. גם שם, מסתבר, התקווה והציפייה לשינוי מכניסתה של קליש רותם לתפקיד התבדו. הכעס החליף את השמחה, והמאבקים לא איחרו לבוא. הם קיבלו צורה של מאבקים טריטוריאליים, כאשר העניינים העקרוניים שעמדו בבסיסם לא הגיעו לעתים כלל לכדי דיון.
את המחיר הכבד ביותר השנה בחינוך בחיפה שילמו התלמידים במסלול הדו לשוני, שבמשך שלוש שנים למדו במתחם בית הספר אחמדיה בכבאביר. פתיחת המסלול בתקופתו של יהב לוותה בקשיים רבים. בתחילת הדרך התנגד יהב לקיומו של בית ספר דו לשוני בעיר, וההורים ועמותת יד ביד, שמפעילה מסגרות דו לשוניות בעברית ובערבית ברחבי ארץ, יצאו למאבק. לבסוף נעתר יהב, והמהלך יצא לדרך. במשך שלוש שנים גדל המסלול ותפח מכיתה קטנה אחת ליותר מ־100 תלמידים, כולל רשימת המתנה ארוכה. חילופי השלטון תפסו את ההורים באמצע המהלך להגדלת השטח שיועד למסלול במתחם בית הספר אחמדיה.
אם לילד במסלול: “בתחילת הפרויקט יהב התנגד, ולאחר מכן הוא הפך לתומך נלהב. הוא הגיע לבית הספר, הביע תמיכה ודיבר על המשכיות. כשקליש רותם נבחרה תליתי בה תקוות. לראשונה אשה נכנסת למעמד הזה של ראש עיר בחיפה, ומבחינתי זה היה משהו אדיר. היו המון ציפיות, אך כגודל הציפייה כך עומק האכזבה. שמחתי כי חשבתי שהיא תיישם את ההמשכיות שהובטחה לנו. אני זוכרת במערכת הבחירות שלה את הסיסמה שלה ושל ציוני שהן האמהות של חיפה. היום אני יודעת שזה רחוק מאוד מהמציאות. הסיסמה הזו גדולה בכמה וכמה מידות על מערכת החינוך ועל קליש רותם עצמה. רצינו לשבת איתה אבל היא נפנפה אותנו. בעקבות המשבר איבדתי את ההערכה אליה”.
למורת רוחם של רבים מההורים, המסלול באחמדיה עבר לבית הספר חופית בשכונת שער העלייה עם חלק מהתלמידים בלבד, וזאת לאחר שעשרות בחרו לעזוב. “גם אחרי שהמסלול באחמדיה נסגר העירייה הקשתה עלינו”, מספרת האם, “רצינו שהילדים שלנו שבחרו לא ללמוד בחופית ייקלטו באחמדיה, אך העירייה סירבה ודרשה שנפזר אותם בין בתי הספר בעיר. נאלצנו לשכור את שירותיו של עורך דין וניהלנו מאבק רציני נגד העירייה שנמשך כמעט חודש. זה עלה לנו 25,000 שקל, אבל בסוף הם נאלצו להסכים. ביקשנו מהעירייה להשאיר אותנו ביחד, אבל נענינו בשלילה. חלק מהילדים התחילו ללמוד רק ב־10 בספטמבר בגלל המאבק. איך זורקים ילדים ככה? למה מפזרים אותם בין בתי ספר ציבוריים ולא מאפשרים להם בחירה? כשבעירייה הבינו שאם נגיע לבית המשפט הם יפסידו, הם נכנעו. הבנו שלא ציוני ולא קליש רותם מעוניינות בפרויקט הזה, אחרת העירייה היתה מתנהלת בצורה אחרת”.
מהעירייה נמסר: “בניגוד לעולה מן הכתבה, את המסלול לא עזבו עשרות. הרוב המוחלט נשאר, והמעטים שעזבו אינם משפיעים על פתיחת בית ספר עצמאי וייחודי. עיריית חיפה, מתוך תפישה וחזון של עיר רב תרבותית עם חיים משותפים, מעוניינת בהקמת קמפוס דו לשוני. מדובר בתהליך מסודר עם חשיבה ארוכת טווח ובשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך, הכולל הכרה בצורך במציאת מבנה קבע ובאישור בקשה למשרד החינוך לקבלת סמל מוסד. עד לסיום התהליך מתארח המסלול בבית הספר חופית לשביעות רצונם המלאה של ההורים והתלמידים וזוכה להצלחה רבה”.
באשר לתלמידים שהעירייה לא אישרה להם להירשם לבית הספר אחמדיה מסרה העירייה: “תלמידים אלה אינם מתגוררים באזור הרישום של אחמדיה. קיים נוהל מסודר לגבי בקשות העברה מחוץ לאזורי הרישום”.
מאבק נוסף ניהל ועד הורי בית הספר חוגים שעבר מרחוב יאיר כץ במרכז הכרמל לרחוב ליאון בלום ברמת הדר. הבעיה המרכזית היתה שההסעות לבית הספר משכונות העיר השונות לא אורגנו כראוי כדי לתת מענה לצורך של התלמידים.
יו”ר ועד ההורים אילנה דיחנו הובילה את המאבק שכלל גם שביתה שנמשכה שלושה ימים, עד שדרישתה מולאה. “חשוב לי להדגיש שלא מדובר במאבק פוליטי אלא במאבק על צדק חברתי ובמאבק על זכויות הילדים שלנו”, היא אמרה אז.
מאבקים היו גם מנת חלקם של ההורים לילדים בשכונת נאות פרס, לאחר שהעירייה הודיעה ל־35 משפחות באימייל שבגלל מצוקת מקום שובצו ילדיהם לגן ברחוב דרך הים בכרמל המערבי. ההורים זעמו. הילה גיא אמסלם, אם לילד בן 3, אמרה ל”כלבו” לאחר קבלת ההודעה בדואר האלקטרוני: “זו הודעה פחדנית מאוד. במקום שיאספו אותנו ויודיעו לנו כמו שצריך, העירייה שלחה אימייל שבו כתוב בעצם שהיא לא נערכה לשנת הלימודים”.
המאבק הסתיים בניצחונם של ההורים, והעירייה מצאה שטח בקומה השנייה של בית הספר נאות פרס. אבל בכך לא הסתיימו התלאות. מבנה בית הספר לא הותאם לקליטת ילדי גן, ורק לאחר שטענותיהם של ההורים פורסמו ב"כלבו" הגיעו בכירי מערכת החינוך למקום כדי לטפל בבעיות.
מאבק נוסף התקיים בחודש יוני כאשר הורים ל־20 בנות דתיות ביקשו אישור מהעירייה לרשום את בנותיהם לאולפנה התורנית של בני עקיבא בקרית מוצקין, כפי שמאפשרת העירייה לבנות המתגוררות בקרית שמואל. העירייה סירבה, וההורים נאלצו להגיע לאולפנה דרך המסלול הפנימייתי.
זיגזג בנושא הקייטנות
ונעבור מהחינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי. בחודש מאי הודיעה העירייה על התייקרות של מחירי הקייטנות בצהרונים, לאחר שהן הועברו מאחריותו של מתנ”ס נוה יוסף, כפי שהיו במשך שנים ארוכות, לאחריותה של חברת משכ”ל של מרכז השלטון המקומי. ההורים יצאו להפגין ומחו עד שהעירייה סייעה בסבסוד.
הוצאת הקייטנות מהמתנ”ס גרמה לו להכריז על כך שהוא לא יוכל עוד לתמוך כספית בשלוחותיו בשכונות השונות בשל חוסר תקציב, ושגם התיאטרון הקהילתי של נוה יוסף ייסגר. קליש רותם לא אהבה את הדברים והודיעה ליו”ר מועצת המנהלים של המתנ״ס עו”ד יונתן פרידלנד כי אם המתנ”ס ימשיך לפגוע בתושבים “אפעל לסיום יחסי העבודה עם המתנ”ס”.
בסופו של דבר, בפגישה שקיימה קליש רותם עם כל מנהלי המתנ”סים בעיר יושרו ההדורים, ובקיץ הקרוב תחזור העירייה להפעיל את הקייטנות באמצעות המתנ”ס כפי שהיה בתקופתו של יהב.
“אני לא מצליח להבין מה קליש רותם רוצה”, אמר השבוע ל”כלבו – חיפה והצפון” יו”ר ועד הורים באחד מבתי הספר בעיר, “מה שנעשה בעירייה בנושא החינוך אינו ברור בכלל. עכשיו מדברים רק עם ציוני ולא עם ראש העיר, וזאת לאחר שבתקופתו של יהב הוא היה מעורב מאוד בפרטים, עד לפרט הקטן ביותר. אולי כשייבחר יו”ר ועד הורים יישובי חדש, קליש רותם תתייחס אלינו. יש לנו מערכת חינוך טובה וחבל שהיא תיהרס בגלל פוליטיקה קטנה”.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אוי נו באמת. בתקופה של יהב חוץ ממה שהיה נוח לפרסום האישי שלו לא היו עושים כלום. יש בתי ספר עם תחזוקה כמו בעזה ושטחים נטושים. לפני שמתעסקים ב"עשייה חינוכית" כדי לפרסם בכירים בעיתון עדיף לשפץ את בתי הספר (בעיקר העל יסודיים) שיפוץ עומק.
מיקי
עציוני אדם מקסים שתמיד עזרה לי להבדיל מטרוק
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
בתקופה של יהב מה שלא הצטלם יפה לעיתון – לא בוצע. במקום פרוייקטים ותכניות שנועדו לתת ג׳ובים עדיף לטפל במצב התחזוקתי הירוד של התיכונים בעיר.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מדיניות ביטול העבר, הסתגרות בלשכה, הפקדת / הפקרת החינוך בידי גברת שבאה מתחום עסקנות הורים שאין לה שום נסיון בניהול חינוך – כל אלו יקחו את חיפה לאחור וחבל.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מחיקת העבר, הסתגרות בלשכה, הפקדת /הפקרת החינוך בידי עסקנית שבאה מועדי ההורים 1 כל אלו לא יביאו להתקדמות בחינוך החיפאי
שופטים את קליש כאילו כמו יהב היא אחרי 3 קדנציות
העשייה החינוכית של יהב ב-10 שנים הסתכמה בלסגור 7 בתי ספר בחיפה, לא לבנות אף בית ספר (עד ש"נזכרו" שנתיים לפני הבחירות האחרונות לבנות ברמת הנשיא, גם זה נגרר שנים). על אולם ספורט ברמת אלון חיכו עשור וחצי להקים.
באמת חושבים שהזכרון קצר.
לא שראש העיר הזו כרגע מוצלחת אבל היא שנה בתפקיד. לא שלוש קדנציות. נדבר בסוף הקדנציה.
אבנר פרץ
איזה טעות לבחור בקליש.
חברים, אכלנו אותה
יקחו המון שנים לתקן את הנזק שהיא תעשה לעיר
נוסע מיואש שעדיין ממתין לפתיחת שדה התעופה בחעפה
עברה שנה וקליש לא עשתה כלום.
בעצם כן עשתה, דרדרה את חיפה לאחור.
גב' קליש מה עם ההבטחות שלך ????????
חסרה השקעה
שליש מהילדים בחיפה לומדים בחינוך פרטי
בחינוך הממלכתי ציבורי אין השקעה במבנים ורק נסגרו בתי ספר או הוזסו או אוחדו. חוגים החדש נבנה רק משיקולי נדלן של זאבי.
העירייה משקיעה הרבה פחות ממה שהיא צריכה במבנים תכנים ומסגרות. ראשון לציון כל הסמן בונה קריות חינוך מתקדמות וחיפה הרחק מאחור
שולי
רק השקעה מאסיבית במערכת החינוך הציבורית.החל ממוסדות מסופסדים איכותיים לגיל הרך, גנים, בתי ספר, חטיבות, תיכונים, חינוך מיוחד, מכללות, אונברסיטה, טכניון ומתנסים
תוכל להציל את העיר הזו!!!
זה מה שישאיר שאיר פה זוגות ומשפחות.
אחרת… ישארו רק החרדים והקשישים…
גם ככה יש הגירה לעתלית טירת כרמל נשר ועוד..הדיור יותר זול שם מערכת החינוך יותר איכותית ואין מפעלים מזהמים.
זה רק עניין של סדר עדיפיות.
לשים את החינוך בראש
אוכלוסיה חזקה תביא איתה את כל השאר
רעות
אילנה טרוק אשת עשייה מדהימה וחבל שסיגל ציוני קיצצה לה את הכנפיים ופגעה עקב כך בחינוך קשות