הם מפחדים?

בוקרו של 20 בנובמבר 2018 נחשב לבוקר היסטורי בתולדותיה של חיפה – ראש עיר חדשה, שנבחרה שלושה שבועות קודם לכן, נכנסה לתפקידה בהיכל העירייה. על מה שקרה בשנה האחרונה, על ההישגים הכי משמעותיים ועל המחדלים תקראו בפרויקט זה של “כלבו – חיפה והצפון”, אשר מציין שנה לכניסתה לתפקיד של עינת קליש רותם.

ככתבת המגזין של האתר רציתי לעשות משהו שונה. לא עוד ריאיון אחד על אחד כמו שאני עורכת בכל שבוע. פתאום נרקם לו רעיון – את הקמפיין שלה לראשות העיר הריצה קליש רותם ברשתות החברתיות (פעיליה יצקצקו עכשיו ויגידו שהקמפיין היה לעבור מבית לבית במשך חמש שנים), אז בואו ניתן במה לטוקבקיסטים משני עברי המתרס – תומכיה הנאמנים ומתנגדיה העקשניים – נוציא אותם מהעולם הווירטואלי וננגיש אותם לקוראים שמחוץ לרשת.

הקונספט נקבע – שניים נגד, שניים בעד, כאשר כל אחד מהם ימנה כמה הישגים וכמה כישלונות, שמהם נבחר כמה נושאים כדי לנהל דיון ענייני, בוגר, מכבד ומנומס – ונותר רק לגייס את המשתתפים. חשבתי שזו משימה פשוטה, כי את המתנגדים לראש העיר לא היתה בעיה לרתום לעניין, ואין סיבה שהתומכים לא ינצלו את הבמה המכובדת שניתנת להם.

ראשון גויס ב”ס, אדם חביב, אינטליגנטי ורהוט מאוד, תומך נלהב של קליש רותם בכל קבוצה אפשרית, פעיל מטה שליווה אותה בבית המשפט ובהפגנה במרכז הכרמל לאחר פסילתה. בחביבותו הוא ביקש לסייע לי למצוא עבורו בן זוג מתאים “כי את להקת המעודדות שלא מבינה כלום ושיודעת רק למחוא כפיים אני לא מעוניין לידי”, הוא הסביר. הסכמתי. הוא גייס בחור מקסים שרק ביקש שיהיה שיח מכובד. הבטחתי לו שזו הכוונה. פ”ב השיב בחיוב, אך למחרת בבוקר שלח הודעת התנצלות והסביר כי בשל בעיה רפואית הוא לא יוכל להגיע לפאנל.

עדיין נשארו לי שלושה ימים לגייס מועמד חדש, כך שלא נלחצתי. שוטטתי בפייסבוק, ליקטתי מועמדים שלא ממש הכרתי, שלחתי הודעות, וסימנתי אחד מהם – ר”ס, בהחלט לא מלהקת המעודדות, אלא פעיל מרכזי ובכיר מאוד במטה של קליש רותם. הוא לא השיב להודעה, אז הלכתי לפגוש אותו בפאנל שהתקיים באותו הערב בעיר התחתית. הוא איש נחמד. ממש. סיפר שהוא נוסע ביום המפגש לחו”ל, אבל גם אם היה בארץ כנראה שהיה מסרב והמליץ על פעיל אחר, סוג של חבר. ג”ק הקשיב וביקש שעה להחליט. גם הוא העדיף לשלוח הודעת ביטול עם עקיצה בסופה: “מקווה לאובייקטיביות”.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

הלאה. ב”ל היה ממש נחמד, אבל בגלל עומס בעבודה ולימודים הוא נאלץ לסרב. הזמן חלף ביעף, וסוף סוף מאמצי נשאו פרי. א”ש הוא בחור צעיר, סטודנט בטכניון, המגיב האולטימטיבי – רהוט וחכם, לא מתלהם ובטח לא מקלל. איזה כיף! שלחתי הודעות לכל המגויסים על הפאנל שהושלם, אבל השמחה היתה מוקדמת מדי. לאחר שעה הגיעה ההודעה הבאה: “חגית, חשבתי על זה עוד קצת, ולא מתאים לי להתראיין”.

נורא חבל. למה לא?

“אוף דה רקורד אני מוכן לומר כמה מילים אבל לא להשתתף בפאנל. אני לא רוצה להופיע עכשיו בתקשורת בהקשר פוליטי. אני לא חושב שייצא משהו חיובי בהקשר הזה”.

מלחיץ, אבל היי, יש עוד יממה שלמה, אין סיבה להתמוטט. ביום שלישי בערב א”פ הסכים ברצון. לי היה ברור שהוא לא יבריז, אבל כשמרפי מחליט להתערב, שום דבר לא יעצור אותו. בבוקר רביעי הגיע השוס. ב”ס, זה מתחילת הסיפור, התומך הראשון שגויס, שלח הודעה שהוא יורד מהעניין כי בן זוגו לפאנל לא מתאים. “קחי את הזמן ואל תעבדי בלחץ”, הוא יעץ לי בדאגה אבהית.

אני אמשיך לפנטז על הכתבה המעולה והסופר אובייקטיבית שמעולם לא נכתבה, שבה הושמעו דעות מוצקות, גם אם הן מנוגדות, כי באמת האמנתי שלכל צד מגיע להשמיע את דעותיו. בראש רצים המון תסריטים – אני רוצה להאמין שהתומכים לא קיבלו הוראה מלמעלה לסרב, הרי כולנו יודעים מהו יחסה של ראש העיר לתקשורת המקומית. אני גם רוצה לקוות שמה שקורה מאחורי מרתפים נעולים, שבהם יושבים במחשכים ומריצים דפי מסרים שממנו הם מדקלמים, הם פרי דמיוני בלבד. לכן לא נותר לי אלא להאמין שהם פשוט מ-פ-ח-ד-י-ם.