השחקן הראשי בהצגה

בתחילת השבוע חבר דוד עציוני לבית היהודי. עבור רבים זו היתה הפתעה, עבור מעטים ממש לא. כשעציוני יצא נגד ההפגנות של המגזר הערבי היה ברור שהוא מכוון ימינה. הערבים לא הצטרפו אליו, כך גם החרדים, וכל שנותר לו היה לנצל את החבירה לסיעת מהפך בחיפה, שאותה הקים יעקב בורובסקי ושמצטיירת כסיעה ימנית, על מנת להקים גוש חוסם מצד ימין. כולם היו משוכנעים שאוטוטו הופכת העיר האדומה לעיר כחולה. גם הצהרותיו ולפיהן הוא ישמח לקבל את תמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הציתה את הדמיון. כעת נראה שהוא ימשיך לחכות לביבי. משיחות שניהלתי עם מקורבי ראש הממשלה ועם חיים ביבס, שעומד בראש הוועדה המוניציפלית של הליכוד, עולה שנתניהו לא יתערב בבחירות בחיפה. ההחלטה הסופית בעניין היא של הסניף החיפאי, והסניף כבר הודיע שהוא לא תומך באף מועמד, ובוודאי לא בעציוני. נקסט.

במטה של עינת קליש רותם מאושרים מהצטרפותו של מיכי אלפר מדגל לתושב לשורות תומכיה. כאן לא היתה שום הפתעה. סלידתו של אלפר מיונה יהב גדולה מאהבתו לקליש רותם, כמו שנאמר – לא מאהבת מרדכי כי אם משנאת המן. לטעמי, קליש רותם עשתה עוד צעד שגוי: לאחר שחבירתה למר"צ, שבראשה עומד הרב הרפורמי דובי חיון, הרחיקה ממנה קהל מסורתי, ובוודאי ציבור ימני שלא יכול לשמוע את צירוף האותיות מר"צ, החבירה לאלפר והבטחתה למסור לידיו את ראשות ועדת התכנון והבנייה, וזאת על סמך ההסכם בין הצדדים שפורסם כמובן על ידי אלפר ולא על ידה, לא יסייעו לה להביא את תמיכת הקהל הליברלי והחילוני שחשב לבחור בה. ואם היא אולי חשבה שתמיכתה של מר"צ תוביל גם לתמיכתן של הרשימות הערביות, הרי שעד כה היא נתקלה בכתף קרה. ע"ע הפוסט שהוציא בעניינה יו"ר רשימת חד"ש רג'א זעאתרה.

יהב מצדו מרגיש שהוא קיבל מכה קלה בכנף, לא יותר. הבית היהודי שהלך איתו לאורך השנים אמנם עבר לעציוני (אם כי, כך מסתבר, מדובר רק בחלק קטן ממנו), אבל מי שחושב שזה הטריד אותו יתר על המידה טועה. יהב עשה הכל כדי שהבית היהודי לא יצהירו על תמיכה בו. ההתבטאויות הימניות של יו"ר הסיעה יואב רמתי היו משבשות לו את תמיכתו של המגזר הערבי. יהב העדיף שרשימת הבית היהודי לא תכריז על תמיכתה בו ועשה הכל כדי שהיא לא תכריז על תמיכה באחד מיריביו, אבל זה לא הלך. יהב – פוליטיקאי משופשף – יודע את העבודה. בגללו (או בזכותו) הרוחות בבית היהודי סוערות, והוא דואג שמובילי דעה שם יצהירו שהם תומכים דווקא בו. בדיוק כמו שעשה עם מר"צ לאחר תמיכתה בקליש רותם, כאשר דאג שדמויות בולטות במפלגה יאמרו שהם הולכים איתו. הכל טוב ויפה, אבל לאן נעלם שי אבוחצירה? מדוע נאלם קולו של ההבטחה הגדולה של יהב? היכן הם הקולות הצעירים שנדמה שנמצאים דווקא בכיסה של קליש רותם והשתלטו על הפיד של כולם? קליש רותם בהחלט שולטת שליטה אבסולוטית בניו מדיה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

יוליה שטראים נמצאת עם רגל אחת מחוץ לפוליטיקה. בית המשפט דחה את ערעורה על פסילת רשימתה חיפה בעלייה, והיא הצהירה כי תעתור לבג"ץ. משטראים, שגם היא פוליטיקאית משופשפת שכיהנה כסגנית ראש העיר, היינו מצפים לא ליפול בטעות כזו. אם היא אכן תצא מהמרוץ היא תשאיר את המגזר הרוסי בידיו של לזר קפלון מחיפה ביתנו, ששכבר פתח בקבוקי שמפניה. בכל מקרה, אי אפשר לשלול את האפשרות שיהב, שחייב לה הרבה, יצרף אותה למטהו כדי שתגייס עבורו את קולותיהם של תומכיה. היא שווה לפחות מנדט אחד – הקולות שאבדו לראש העיר עם הצטרפותו של אלפר לקליש רותם. אם הוא לא יעשה כן, כל מתמודד ירצה אותה לצדו והיא לא תהסס. כי שטראים יודעת לנקום. וביום קריאה, המערך הלוגיסטי שלה במגזר יוצאי חבר העמים יוכיח את עצמו.

היום תידון העתירה של קליש רותם נגד פסילתה. טעות טכנית או לא, אחרי שבית המשפט דחה את עתירתה של שטראים, לא מן הנמנע שגם קליש רותם תעמוד בפני מצב דומה. אם העתירה תידחה וייאסר עליה להתמודד, יתברר כי מי שקבע יותר מכולם – על פי חוק כמובן – את עתידן של הבחירות האלה הוא מנהל הבחירות בחיפה מטעם משרד הפנים עופר שפר. אם שטראים בחוץ, וחשוב הרבה יותר – אם קליש רותם בחוץ, שפר הוא למעשה השחקן הראשי בהצגה הזאת. וכל השאר הם רק תפאורה.