רבים במערכת הפוליטית בחיפה ממתינים להחלטתו של יעקב בורובסקי אם יצטרף למירוץ לראשות העיר או לא. בשיחות עם בורובסקי הוא לא שלל את האפשרות לחזור לפוליטיקה המקומית ולהתמודד על ראשות העיר והבטיח שאת החלטתו הסופית הוא יפרסם 100 ימים לפני מועד הבחירות. כעת, כאשר עד לבחירות נותרו 91 ימים ובורובסקי לא הודיע דבר, לשיפוד נודעה הסיבה לעיכוב בהודעתו: הוא לוטש עיניים לתפקיד מבקר המדינה וממתין להתבשר על כוונותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין.
לשכת מבקר המדינה אינה מקום זר לבורובסקי, שכן בשנים 2008-2005 הוא שימש כיועץ בכיר למבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס ועמד בראש צוות המאבק בשחיתות השלטונית.
רוצים להישאר מעודכנים?
יחסיו הקרובים של בורובסקי עם נתניהו ידועים לכל. בשנת 2010 הוא היה המועמד של נתניהו לתפקיד יו"ר רשות השידור, ובשנת 2015 הוא הצטרף לצוות ההגנה של נתניהו בעקבות פרסום דוח מבקר המדינה בנוגע להוצאות מעון ראש הממשלה ואף התייצב להגנתו של נתניהו במסיבת העיתונאים שנערכה בעקבות פרסומו של הדוח. כעת, טוענים מקורביו, מחכה בורובסקי להבטחה מנתניהו שהוא רואה בו מועמד לתפקיד במקום המבקר הנוכחי יוסף שפירא.
בינתיים ממשיכים בסביבתו של בורובסקי להפעיל עליו לחצים להודיע על הצטרפותו למרוץ לראשות העיר.
בורובסקי, ראש העיר או מבקר המדינה?
"אני לא מגיב לרכילויות ולהשערות. בימים הקרובים יידעו כולם על החלטתי. בכל מקרה, סיעת מהפך בחיפה תתמודד בבחירות למועצת העיר".
ואז האירוניה התאבדה
הוא עבד בעבר במשרד מבקר המדינה. עם סיום תפקידו שם, חצה את הקווים והפך לעו"ד שמסייע למבוקרים להתגונן מול דו"חות ביקורת של משרד מבקר המדינה (אאל"ט). עכשיו הוא רוצה להיות מבקר המדינה?! אין גבול? גם כך יש ירידה עקבית בדרג ממנו נלקח מבקר המדינה: פעם שופט עליון, אחר כך שופט מחוזי ואולי בעתיד סתם עורך דין או אדם פקיד בשירות הציבורי.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
לא יודע מי כתב את הפוסט דלעיל אודות "האירוניה התאבדה", אבל יש רק שתי אפשרויות:
א. או שזה מישהו שלא מבין כלום, אבל כלום, באיך עובד העולם האמיתי.
ב. או שזה מישהו מוטה, שמנסה ללכלך מטעמים השמורים עימו, כזה שלא ייתן לעובדות לבלבל אותו.
בעולם האמיתי, אדם יכול להיות שר חינוך, ולהילחם באוצר בשביל להגדיל תקציבים לחינוך, ואחרי רבע שעה להיות שר אוצר, ולהילחם על שמירת הכספים למטרות אחרות.
יש תפקידים שונים, יש איזון ביניהם – ויש יושרה אישית.
מי שאין לו יושרה אישית, לא ראוי בעיני לשום תפקיד.
מאידך. מי שהוא אדם ישר ביסודו, יכול לבצע גם תפקידים הפוכים – כגון פעם לייצג אינטרסים של המדינה, ופעם את אלה של האזרח הקטן – בלי לחטוא לאמת הפנימית שלו, לצדק הכללי, לאינטרס הציבורי, לחוק, למוסר.
חרף כל הניסיונות להשחיר את ניצב בדימוס בורובסקי, הוא נותר עם היושר ויושרה האישיים שלו… גם כאשר ניסו לתפור לו "תחקיר" מופרך ומצוץ מהאצבע, אזי עורכי התחקיר ומפרסמיו, אכלו את הכובע וביקשו סליחה.
אין לי שום יומרות לדעת. יותר מאנשים אחרים, מה באמת דורש התפקיד של מבקר המדינה, אבל ברור שבורובסקי יודע היטב במה מדובר, ואם הוא סבור שהוא מתאים – כדאי לקחת את מועמדותו בחשבון.
עוד לפני שאדע מיהם המועמדים האחרים, אין ספק שהוא מועמד ראוי לתפקיד, הרבה יותר מאשר כמה חברי כנסת נוכחיים (ולמרבה הזוועה – גם חברי ממשלה) ראויים לתפקידם.