מאבקי השליטה על שטחים בבית הכנסת הגדול הגיעו לבית המשפט

המאבק בין הקהילות החרדיות על החזקה בחלקים שונים של בית הכנסת הגדול הגיע לבית המשפט. בעתירה שהגישו העמותות "מוסדות אוהל משה" ו"מסורת ישראל חיפה" נגד עיריית חיפה ונגד עמותת "הקהילה החרדית חיפה" לבית המשפט המחוזי בעיר, הן מבקשות להורות, בין היתר, על ביטול הליכי ההקצאה בנכס ל"קהילה החרדית" או לחילופין – להורות לעירייה להשלים את הליכי ההקצאה, לאחר שתיתן בידיהן את זכות השימוע.

זה שנים שמתנהל מאבק בין הקהילות החרדיות על השליטה בבית הכנסת הגדול. עוד בתחילת העשור הקודם פרץ עימות בין חסידות גור וחסידות בעלזא לגבי השליטה במבנה, כשכל אחת מהשתיים טענה שבית הכנסת שייך לקהילה שלה. לבסוף, הוחלט כי את ההיכל המרכזי בקומה העליונה תקבל קהילת בעלזא, בעוד חסידות גור תקבל חלק בקומה הראשונה.

שנתיים אחר כך ניצת המאבק מחדש, לאחר שחסידי גור טענו, כי מתפללים מהזרם הליטאי פלשו לספרייה התורנית שממוקמת סמוך למתחם שבשליטתם – מהלך שהביא לפינויים של המתפללים מהזרם הליטאי על ידי פקחי העירייה.

בשנת 2019 נטען, כי פלג חסידי אחר – קהילת שא"ץ ויז'ניץ, שכמו חסידות גור מזוהה עם אגודת ישראל שמחזיקה בבית כנסת במתחם – השתלט על ארכיון אגף הארנונה של העירייה שנמצא במתחם התחתון של בית הכנסת הגדול, ומאז הוא פועל במקום.

מיכי אלפר (צילום: אורלי זיילר)

בשנה שעברה פורסם ב"כלבו – חיפה והקריות", כי הקרב על בית הכנסת התחדש, לאחר שהעירייה פרסמה 18 נכסים שבכוונתה להקצות לעמותות שונות. בין ההקצאות הייתה הקצאה בבית הכנסת הגדול עבור עמותת "הקהילה החרדית חיפה", שהיא עמותה של הפלג הליטאי, המזוהה עם ממלא מקום ראש העירייה, יו"ר סיעת "דגל לתושב", מיכי אלפר, וזאת למטרת בית כנסת וכולל לאברכים. אז אמרו על כך גורמים באגודת ישראל: "אגודת ישראל לא מתכוונת לוותר על זה כל כך מהר. בהחלט יש התמרמרות גדולה בכל הנושא הזה, גם בחסידות גור וגם בחסידות שא"ץ. עד שהגיע השקט, פתאום שוב מתחילים את הכל מחדש".

ביוני האחרון דיווח "כלבו – חיפה והקריות", כי המאבק בין הקהילות החרדיות עלה שלב, כאשר לבית הכנסת הגיע  אלפר מלווה באדריכל, וזאת לאחר שוועדת ההקצאות ומועצת העיר החליטו, כי הנכס – שבשמונה השנים האחרונות נמצא בידי קהילת שאץ ויז'ניץ המקורבת לאגודת ישראל – יוקצה לעמותת "הקהילה החרדית". למקום גם הוזמנה אז משטרה. כשאישור ההקצאה הגיע למועצת העיר, ביקש יו"ר אגודת ישראל במועצה, אריה בליטנטל, לדחות את ההצבעה, כדי להגיע להבנות ולא לגרום למאבק בקהילה החרדית – אולם הדבר לא הבשיל לכדי הבנות.

בעתירה שהגישו העמותות, באמצעות עו"ד רני פינגרר, הן טוענות, כי הן "מחזיקות בחלקים שונים של הנכס בתקופות שונות של עד 40 שנים באישור עיריית חיפה. לטענתם, כך היה עד לפני כשנה "בלא כל טרוניה ו/או השגה ו/או התנגדות של מאן דהוא. אלא שלאחר 'שינויי השלטון' בראשות עיריית חיפה נבחר מר מיכי אלפר להיות סגן ראש העיר, וזאת במעמדו כנציג המשיבה 2 (עמותת "הקהילה החרדית", לה הוקצה הנכס – ב"כ) ומי שתומך בפעילותה. מאז החלה התכחשות המשיבה 1 (העירייה – ב"כ) לכל ההבטחות וההסכמות שהושגו מול ראש העיר הקודם והחל תהליך שלא כדין".

עוד טוענות העמותות בעתירתן, כי ביולי בשנה שעברה הודיעה העירייה על כוונתה להקצות חלקים מהנכס לצורכי ציבור, ולשם כך פרסמה 'הודעה בדבר הקצאת מקרקעין לצורכי ציבור בעיר חיפה'. "יודגש כבר עתה, כי פרסום ההודעה נעשה בניגוד ל'נוהל הקצאת קרקעות ומבנים בפטור ממכרז ללא תמורה או בתמורה סמלית'", נכתב בעתירה.

עוד נטען, כי בתחילת החודש, נפרצו כניסות לנכס, "ומכאן ברי היה, כי בכוונת המשיבה 2 (הקהילה החרדית – ב"כ) לתפוס חזקה בחלק זה של הנכס. ה'פולשים' מקרב קהילת 'הליטאים' נכנסו לחלק העליון של הנכס והחלו עושים בו פעילות לצורכי בית הכנסת, ובכך מונעים מהעותרת 2 (עמותת 'מסורת ישראל' – ב"כ) להמשיך בפעילותה לצורכי ניהול כיתות לימוד ומהעותרת 1 ('מוסדות אוהל משה' – ב"כ) להשתמש במדרגות המובילות לכיתות כמדרגות ליציאת חירום ליציאה ברחוב הרצוג בחיפה, ובכך גורמים סיכון בטיחותי מיידי ראשון במעלה לתלמידים… יודגש, כי הפולשים מקרב קהילות 'הליטאים' פרצו דלת כניסה לאולם 'היכל הטישים' המשמש לפעילות קהילתית, לאירועים, לקידושים, לסעודה שלישית וללימודים וכן איימו לפלוש לאולם זה שבחזקת העותרת 1, ואכן קיים סיכון ממשי ודאי ומיידי – למימוש כוונתם לפלוש בכל עת לאולם זה". לטענת העותרות, האיום מומש כבר השבוע, בלילה שבין 16 ל-17 בחודש, כאשר נציגי "הקהילה החרדית" בנו קיר בלוקים בלא היתר, כדי למנוע מתלמידי העותרות לעשות שימוש בחלק מהנכס.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

עוד טוענות העמותות בעתירתן, כי מאחורי ההחלטה על הקצאת הנכס ל"קהילה החרדית" עומדים "שיקולים פוליטיים זרים". מן העתירה: "הליכי ההקצאה שנועדו לאפשר למשיבה 2 תפיסת חזקה בשטחי הנכס שהיו עד כה בחזקת העותרות נובעים ממעורבותו של ממלא מקום ראש העיר, מר מיכי אלפר, אשר שם לו למטרה לאפשר למשיבה 2 לזכות בהליכי ההקצאה, וזאת בהיותו המייצג הרשמי שלה בעיר חיפה, ומכאן, מעורבותו שאודותיה התלונן הרב מ' הגר במשטרת ישראל עת היה מעורב בפלישה לחלק הנכס שבחזקת העותרת 1. אלא שמרוב חופזה, נמצאה כוונתו זו לקויה ושאינה עומדת בהוראות הדין, ואף אינה עומדת בהתחייבויות היועצת המשפטית של השירות המשפטי".

מעיריית חיפה נמסר: "העירייה תלמד את העתירה ותשיב כמקובל לבית המשפט".

אלפר מסר בתגובה: "מבנה ציבור הוא משאב ציבורי יקר, והשימוש בו צריך שייעשה באופן שבו הציבור הוא הנהנה ממנו. נכסים ציבוריים אינם סוגיה של רכושנות אלא מענה לצורך. אני מפנה לפרוטוקול ועדת הקצאות שדנה בנושא ואף בחנה את התנגדות העמותה והכריעה בהתאם. כך גם מועצת העיר שאישרה פה אחד את ההקצאה כדת וכדין. אני מצר על המציאות אליה נקלעו תושבים שפעלו על פי כל דין מול שוהים לא מוסדרים שמבקשים לעשות שימוש בערכאות שונות על מנת למנוע מהם את המגיע להם בזכות. תקוותי כי הצדק ייעשה וייראה".

בעמותת "הקהילה החרדית" סירבו להתייחס לפניית "כלבו – חיפה והקריות".