"כולנו מברכים על הרעיון לפנות את מפרץ חיפה מהתעשיות המזהמות, גם אני מברך על החלום הזה, אבל לא מצליח להבין כיצד תכנית בשטח של 36 אלף דונם, מציעה מגורים בצפיפות עלובה של 2.5 דירות לדונם. זו השמדת קרקע. הקבלנים מאמינים שבכדי לממש את הביצוע, צריך להגדיל את מספר יחידות הדיור מ-84 ל-300 אלף יחידות דיור. הפארק המוצע בשטח של 9,300 דונם, אף הוא חסר פרופורציה. מעניין שבניו יורק, הסנטרל פארק ששטחו 3,400 דונם, הוא ריאה ירוקה העובדת בהצלחה ונותנת מענה ל-2 מיליון תושבים של מנהטן, בנוסף ל-8 מיליון עובדים ומבקרים הנכנסים מדי יום".
דבריו של חיים פייגלין, יו"ר ארגון הקבלנים בחיפה והצפון, נאמרים על רקע התחזית הממשלתית לפיה מספר תושבי ישראל יגיע ל-20 מיליון איש בשנת 2065. "אנו נערכים למצב שבו יתגוררו 1.5 מיליון איש במטרופולין חיפה", אומר פייגלין, "מצד אחד, התכנית לפינוי המפרץ הוצגה כגימיק שלפני בחירות, אבל מצד שני, יש כאן הזדמנות.
"בתור מהנדס , אני מבין היטב במה מדובר. יש כאן שטח ענק שלא שייך רק לחיפה. תהיינה בשטח הזה עלויות של מיליארדים בפינוי התעשיות, בניקוי הקרקעות, ביצירת תשתיות ובהקצאות קרקע, בפיצוי בעבור הפינוי, באבדן הכנסות מארנונה. מהיכן יגיעו מקורות הכסף לכל אלה? משיווק הקרקע לדירות, לתעסוקה ולמסחר ומהגעת משפחות שיעניקו פרנסה וחיים חדשים.
"חיפה היום היא עיר מזדקנת. הצעירים בורחים ממנה ובסך הכל היא אינה בכיוון טוב. לצערם של הקבלנים, הם כלל לא היו שותפים לגיבוש התכנית. נחשפנו לפרטים מקריאה בעיתון. אני מקווה שראש העיר החדשה ד"ר עינת קליש, שהיא גם אדריכלית וגם עסקה בעבר בתכנון ערים, תבין את החשיבות של חידוש הדיאלוג".
