יום הפג הבינלאומי שיצוין ביום ראשון הקרוב, 18 בנובמבר 2018, נועד כבכל שנה להעלות בקרב ההורים ומערכת הבריאות את המודעות לצרכים המיוחדים של הפגים ולטיפול האופטימלי בהם, שכיום עדיין רחוק מלהשביע רצון. לצד העובדה שישראל היא המדינה היחידה מבין הארצות המפותחות שלא מתפעלת בנק חלב, אין תקציב לשלוח אחיות להשתלמויות וכנסים בחו"ל, קיים מחסור ברופאים ובצוות סיעודי וההורים, שמתמודדים עם הולדת פג או תינוק עם מום, אינם מקבלים את הליווי הדרוש. כשאחות צריכה להחליט אם בזמן הקצוב שברשותה היא מבצעת פעולה מצילת חיים בתינוק או נותנת חיבוק להורים, ברור לכל מה תהיה הבחירה שלה.
"עד שזה לא קורה במשפחה או לך, אין לך מושג במה מדובר, רק דברים מאוד כלליים", מסביר פרופ' דוד בדר, שמשמש למעלה מ-20 שנה מנהל מחלקת טיפול נמרץ ביילוד ובפג בבית החולים בני ציון, שם תתקיים בראשון הקרוב פעילות הסברתית וחברתית מיוחדת שמיועדת להורים ולצוות הרפואי, "הולדת פג משנה לך את החיים – אתה צריך להפסיק לעבוד ולהיות יום ולילה ליד התינוק שלך. זה גורם לפעמים להרבה מאוד תסכולים וכעסים ואנחנו, כרופאי הפגים והאחיות, צריכים להתמודד מעבר לתחלואות הקשות של הפגים גם עם התסכול סביב לפג אצל ההורים. זה מאוד חשוב ולוקח הרבה מאוד תעצומות נפש. כשהורה מתוסכל, כואב ולא טוב לו, לפעמים הוא מוציא את התסכולים שלו עד כדי אלימות. אנחנו חווים את זה מדי פעם. קשה להורים להכיל את חוסר היציבות והתנודתיות שבהולדת פג, שמעבר לחוסר היכולת שלו להתמודד עם החיים מחוץ לרחם, הוא לא יציב – יום טוב, יום אחר כך מידרדר".
"אנחנו חולמים על בנק חלב כבר עשר שנים"
בבית החולים בני ציון מתרחשות כ-3,600 לידות בשנה, עם ממוצע של 13-12 לידות ביום. ב-12 אחוז מהלידות מדובר בפגים, ביילודים עם מומים או בתינוקות שפיתחו תחלואה. בקרוב צפוי מספרם לעלות, משום שאם כיום פג מוגדר מהשבוע ה-25 להריון, איגודי הגניקולוגים והפגים מתחילים לדבר על הורדת גיל ההריון אף לשבוע 23. המשמעות הנוספת: בלידה בשלבים מוקדמים, ייצוב היילודים אורך חודשים.
"זו הסיבה שאנחנו מנסים להקים מעטפת שתחבק את המשפחה", מספר פרופ' בדר, "אבל זה מאוד קשה ליישום משום שהמערכת עובדת בתנאי חסר, כמו כל מערכת הבריאות, שמתבטאים במיוחד בסיעוד וזה גורם לכך שהאחיות קודם כל מתרכזות בהצלת חיים, ואחר כך מטבע הדברים בדברים האחרים. הצרכים הבסיסיים הם חמצן, הנשמה והחתלה, אחר כך החיבוק, למרות שאנחנו כל הזמן מודעים שזה לא פחות חשוב, אבל ברור מאליו שבגלל מצבי חסר אנחנו לא מסוגלים לתת את מה שהיינו רוצים לתת".
ספר על המעטפת.
"ברגע שמתאשפזת אישה עם סיכון להולדת פג, מגיעה אליה אחות בכירה בליווי רופא והם מספרים לה על הסיכויים ועל הסיכונים, ואם היא מעוניינת לוקחים אותה לראות את המחלקה, את הציוד, את האנשים המקצועיים שיעזרו לה. ברגע שהפג נולד האבא נכנס למחלקה ומשתפים אותו בהליך הקבלה עד כמה שניתן. כאשר האמא מוכנה פיזית לרדת מהמיטה, מביאים אותה עם כיסא גלגלים להגיד שלום לתינוקי שלה ומעודדים אותה לשאוב חלב מהרגע הראשון, כי כל טיפת חלב אם היא תרופה וזה מאוד חשוב".
פרופ' בדר מדבר על תוספת של עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, ליצנים רפואיים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים ודיאטנים, בד בבד עם תקציב ממשלתי להשתלמויות בחו"ל. "מדובר על הגדלת הסיעוד ומקצועו", הוא מסביר, "כלומר קורסים רבים ולנסות להוציא אחיות להתמחות בחו"ל, מה שלא קיים. במחלקה שלי, למשל, יוצאות אחיות לכנסים כדי שיראו מה קורה בעולם. זה נעשה מתקציב המחלקה. למשל אם אני עושה מחקר ומקבל כספים למחלקה שלי, בכסף הזה אני שולח אחיות. עכשיו חזרו שתי אחיות מכנס בפינלנד שם עברו הדרכות כיצד מערבים את המשפחה בטיפול בילד".
בעיה נוספת שפרופ' בדר מצביע עליה היא מחסור ברופאים, בין השאר בשל ההכשרה הממושכת אשר כוללת חמש שנים של התמחות ברפואת ילדים ושנתיים נוספות של תת התמחות המיועדת לרופאי פגים. "זה מסלול מאוד ארוך", הוא מסביר, "ובמקביל הילודה גוברת, וככל שהילודה גוברת דרושים יותר רופאי פגים. אין תכנון ארוך טווח ולכן קיימת תחרות די קשה בין המרכזים הרפואיים לנייד רופאים. בנוסף, רופאים פורשים, ואין רופאים שייכנסו במקומם. אנחנו למשל בבני ציון עובדים בשיתוף פעולה טוב ומקצועי עם שני בתי החולים הסמוכים אלינו, רמב"ם וכרמל, ועוזרים זה לזה כשיש מחסור, והדבר מתאפשר משום שהאיגוד שלנו הוא משפחתי וחברי".
אחת היוזמות החשובות של האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה היא הקמת בנק חלב. תאריך לתחילת פעילותו עדיין אין, "אבל יש תשתית, יש מנהל, וזה כבר בשלבים סופיים", מעדכן פרופ' בדר, "האיגוד שלנו בשיתוף משרד הבריאות מקימים בימים אלה בנק חלב אם שיהיה בירושלים, ומשם נביא חלב לכל הפגים שהאמהות שלהם לא יכולות להניק אותם מסיבות רפואיות. ישראל בפיגור בנושא הזה, כי בכל העולם המערבי יש בנקי חלב חוץ ממנה. הבנק ימוקם במד"א מהסיבה שהם מניידים מנות דם, וניוד החלב יהיה על התשתית הזאת. אנחנו חולמים על כך כבר עשר שנים ועכשיו זה קורה".
מה ייחודי בפגייה בבני ציון?
"הפגייה שלנו בנויה משני אגפים: חדר טיפול נמרץ וחדר המשך טיפול. יחידת טיפול נמרץ מסוגלת לתת מענה רפואי לכל מגוון התחלואות של אוכלוסיית הפגים והיילודים. במחלקתנו מטפלים בתחלואה של מערכות: נשימה, לב, מעי, עור, למעט כירורגיית לב ונוירוכירורגיה. אנו מטפלים ביילודים שנולדו במועד ובפגים בעלי משקל נמוך מאוד, ממשקל 500 גרם, ובשבועות הריון קטנים, החל בשבוע 23. במחלקה יש עשר מיטות טיפול נמרץ ו-16-14 מיטות בחדר המשך טיפול המיועד להכנה לשחרור, הדרכת טיפול ביילוד, סדנת שחרור, קורס החייאת יילוד ועוד. ייחודיות נוספת של מחלקתנו היא חדר הנקה שמאובזר בציוד מתקדם. נוסף על כך, במחלקה עובד צוות של יועצות הנקה עם התמחות ייחודית בהנקת פגים שזמין בכל המשמרות".
ספר על צוות המחלקה.
"הצוות שלנו כולל רופאים מתמחים ממחלקת ילדים וארבעה רופאים בכירים שעובדים באופן קבוע בפגייה ובמחלקת יילודים, אשר רובם השתלמו במרכזים המובילים והמוכרים בעולם. לצדו עובד צוות סיעודי הכולל 30 אחיות בוגרות קורס טיפול נמרץ פגים ויילודים. במחלקתנו מועסקים שתי פיזיותרפיסטיות, דיאטנית, טכנאי הנשמה, עובדת סוציאלית, מזכירה, שני כוחות עזר ומתנדבות".
פרופ' בדר והצוות. קרדיט צילום: אורית בר אור
