על מנת לקדם פרויקט פינוי בינוי צריך בראש ובראשנה לקבל את הסכמת בעלי הדירות במתחם הישן, לרוב מדובר באוכלוסייה מעורבת של אנשים מבוגרים, וצעירים יותר שחלקם אף מתגורר כל חייו במתחם. פינוי בינוי, ברובו הוא תהליך פסיכולוגי בו צריכים להתמודד עם המרכיב האנושי בצורה חכמה ונכונה. מלכתחילה יש שוני מוחלט באופיו של כל אדם וכל אחד מקבל ומתייחס לשינויים בחיים, ולו הפשוטים ביותר בצורה שונה, על אחת כמה וכמה בהחלטה כל כך משמעותית של הצטרפות לתהליך פינוי בינוי בו הורסים את הנכס העיקרי ואולי היחיד בחייו של אדם, את הבית שלו.
מעבר להריסת הבית הישן באופן הפיזי שהוא בפני עצמו תהליך משמעותי ביותר, קיים הצד הרגשי בו כל הזיכרונות, החוויות ואף ההרגלים מהבית הישן נעלמים באותו רגע בו נהרס הבית הישן. הקושי האדיר והמשמעותי ביותר קיים אצל אנשים מבוגרים, אותם אנשים חיים באותן דירות במשך שנים רבות וחלקם אף מאז עלייתם ארצה. כל שינוי ולו הפשוט והקל ביותר מצטייר בעיניהם כ"סוף העולם". התהליך מול אותם בעלי דירות מצריך יחס אישי ומיוחד ביותר ואף בחלק מהמקרים נדרש סיוע של אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, אנשי לשכת הרווחה וכיוצ"ב אשר ילוו את התהליך מולם.
בלא מעט פרויקטים פונים אליי בעלי דירות בני 80 פלוס ואף מבוגרים יותר ואומרים ובצדק רב, "מה אנחנו צריכים את זה בכלל? הרי גם ככה לא נזכה לראות את סיום הפרויקט שייקח שנים רבות", ואפילו הגדיל מישהו ושאל: "יוסי, עם יד על הלב אם אביך בגיל כזה היה שואל אותך האם להסכים ולהצטרף לתהליך פינוי בינוי, מה היית מייעץ לו? "אכן הדילמה והמורכבות רבה ביותר ולכן צריך לטפל בכפפות של משי וברגישות יתרה באותם בעלי דירות שהרי הם אינם סרבנים אלא אנשים בעלי צרכים מיוחדים. מבחינתם "ביתם הוא מבצרם" היא לא רק סיסמא, זו האמת לאמיתה הם רגילים לסביבה, לבית, וכל שינוי יכול לזעזע אותם.
ההתמודדות עם אותם בעלי דירות מבוגרים כאמור היא שונה לחלוטין. הצורך במעורבות ילדיהם ובני משפחתם בתהליך הינו חשוב ביותר, על מנת להתגבר על החששות והפחדים צריכים למצוא יחד עם בני משפחתם פתרונות אישיים לאותם מבוגרים כדוגמת, מעבר לדיור מוגן במקום לדיור חלופי בתקופת הבנייה, בחינת אפשרות למעבר לדירה חדשה ישירות מהדירה הישנה ללא צורך במעברים נוספים ונדרשת חשיבה מחוץ לקופסה.
ההבנה כי בפרויקט החדש לא יצטרכו יותר לטפס במדרגות אלא במעלית (אחד הדברים הקשים ביותר אצל מבוגרים בבניינים ישנים) והידיעה שיהיו פתרונות שייקלו על מצבם מייצר אצלם רצון להתגבר על החששות ולתמוך בפרויקט.
מעבר לפתרונות הלוגיסטיים עבור אותם מבוגרים, התמיכה הרגשית מצד כל המעורבים בתהליך ובראש ובראשנה מצד היזם הינו חשוב ביותר, מניסיוני אף מקל עליהם בצורה משמעותית ונוסך בהם בטחון רב. כאשר הם רואים ומבינים שמתייחסים לצרכיהם בכבוד ובהבנה ולא רק מעוניינים בחתימתם לאישור הפרויקט הם משתפים פעולה למרות הקושי העצום.
יוסי כהן, מנכ"ל נקסט אורבן – התחדשות עירונית
