לפני קצת יותר מחודש סיפר החלוץ עדן בן בסט, אז עדיין קפטן הפועל חיפה, לחבריו לקבוצה: “יש לי הצעה מהפועל באר שבע ואני מתלבט מה לעשות”. כעבור כמה ימים, בעיצומו של מחנה האימונים, הנחית בן בסט את הפצצה גם על יואב כץ. “אני לא יכול יותר עם המשחקים ועם הסחבת”, הוא אמר לבעלים, וב־15 ביולי עבר לשורות האלופ ששילמה את סעיף השחרור המזערי שלו בסך של 100,000 יורו.
המאמן ניר קלינגר הבין מיד שהוא נמצא בבעיה קשה לאחר שנשאר בלי שני המוציאים לפועל של הקבוצה – בן בסט ואלון תורג’מן שחתם לאוסטריה וינה. קלינגר ידע שראדו גינסארי, גל אראל ומקסים פלקושצ’נקו אמנם יכולים להבליח עם כמה שערים בעונה אך לא יספקו את הסחורה לאורך זמן. “כשתורג’מן עזב היה ברור שיש בעיה בחוד, אבל כשבן בסט עזב התחושה במחנה האימונים היתה של מכת מוות”, מספר גורם בהפועל, “היה ברור שכדי לשחזר את העונה הקודמת אנחנו חייבים למצוא מוציא לפועל חדש”.
עוד לפני עזיבתם של שני החלוצים, בראשו של קלינגר התרוצצו מחשבות בשני נושאים עיקריים – האחד היה מועמדותו לתפקיד מאמן נבחרת ישראל, והשני, אם הדבר לא יקרה, הוא מה צריך לעשות כדי לשחזר את העונה החולפת שהיתה הטובה ביותר בעידן כץ. כבר בסוף העונה שעברה ידעו בצוות המקצועי שחשוב יותר לשמור על הקיים מאשר להתחזק. בהפועל סברו שכץ מתכנן מכירת חיסול, והמטרה היתה להשאיר בקבוצה כמה שיותר שחקנים. קלינגר הצליח להשאיר את הבלמים גבריאל תמאש וניסו קפילוטו, כך גם את דור מלול שהיה מבוקש בעירוני קרית שמונה, והשוער ארנסטס שטקוס נשאר בתום סאגה שבמסגרתה גם הוא כבר היה על סף חתימה בקבוצה של אלונה ברקת.
למרות זאת, בשתי עמדות חשובות ספגה הפועל זעזוע – האחת כאמור היא בחוד ההתקפה והשנייה היא עמדת המגן השמאלי. שמואל שיימן הודיע עוד לפני סוף העונה על הצטרפותו לבאר שבע, וגם מחליפו חיים מגרלשווילי עזב. כעת השאלות בהפועל הן אם השחקנים החדשים יצליחו להיכנס לנעליים גדולות שהשאירו השחקנים שעזבו והקבוצה תצליח לתקוע יתד בצמרת, לדגדג את הקבוצות הגדולות ולהשיג שוב את הכרטיס לאירופה.
מתח מצהוב לאדום
בחודש ינואר, ימים אחדים לפני סגירתו של חלון ההעברות, אל משרדו של אלי אוחנה, אז הבעלים בפועל של בית”ר ירושלים, נכנסו בזה אחר זה שון גולדברג וחן דילמוני. לשניהם היתה ביד הצעה ממכבי נתניה, אך אלי טביב, אז עדיין הבעלים האמיתי של בית”ר, ידע מראש על כוונתם לבקש שחרור והטיל וטו. “גולדברג הוא בלם, ואתה המגן השמאלי השני של הקבוצה”, הוא אמר לדילמוני והבטיח לו שהוא עוד יזכה לדקות משחק. דילמוני רתח מזעם, וכעסו התגבר עוד יותר כאשר כעבור חודש הוצא המגן השמאלי מרסל הייסטר מההרכב הפותח ואת מקומו תפס גולדברג. דילמוני, שהפך למגן שלישי, הרגיש מרומה. להחזיק בסגל שלושה מגנים שמאליים, מה גם שבידיהם הצעה אטרקטיבית, הוא לא דבר של מה בכך.
כעת, לאחר שדילמוני חתם להפועל במהלך הקיץ וגולדברג הצטרף אליו בשבוע שעבר, עוברת היריבות הספורטיבית הזו ממתחם האימונים הירושלמי בבית וגן למתחם האימונים החיפאי בבית נגלר. בבית”ר בטוחים שהפועל עשתה עסקה טובה. “צריך לראות את נתוני ה־GPS מהאימונים בעונה שעברה כדי להבין כמה דילמוני וגולדברג הם פיזיים ואתלטיים”, מסביר גורם בצוות המקצועי של בית”ר, “מבחינה הגנתית הפועל חיפה הרוויחה. הבעיה של דילמוני היא שהוא התייבש כמעט שנה על הספסל ולכן הוא צריך זמן. יש לו כושר מדהים והוא גם יותר מאוזן מגולדברג בחלק ההתקפי, אבל אם בחיפה רוצים לשמור על הגנה מצוינת, שהיתה הכוח המרכזי שלהם בשנה שעברה, הם צריכים לרוץ עם גולדברג”.
על פניו נראה שגם גולדברג וגם דילמוני יכולים לעשות את העבודה שאותה עשה שיימן בעונה שעברה, אבל מבחינת התרומה להתקפה הרושם הוא שהפועל נחלשה. “המבחן שלהם יהיה אם הם יצליחו להיות האקס פקטור בהתקפה”, אומר גורם בהפועל, “אם הם לא יעשו את זה, סגנון המשחק שלנו ייפגע”.
מחכים לגדיר
את עונת 2008-2007 תנסיס פאפאזוגלו לא ישכח. הוא היה אז רק בן 20 וכבר בתחילת העונה הספיק לרשום את רגע השיא בקריירה הקצרה שלו. צמד במדי אריס סלוניקי לרשתה של הכוכב האדום בלגרד במסגרת גביע אופ”א הפכו את החלוץ הצעיר לאליל בעיני האוהדים, וביוון כבר סימנו אותו כחלוץ העתיד של הנבחרת. אך כעבור כמה חודשים חרב עליו עולמו. פאפאזוגלו נפצע בצורה קשה בברכו, הושבת למשך חודשים ארוכים, ועד היום לא הצליח לשוב ליכולת שאותה הוא הציג בתחילת דרכו. בין לבין הוא הספיק לעבור אל היריבה העירונית פאוק, שבמדיה כבש עשרה שערים בלבד בשלוש עונות, ואת השנים הבאות הוא העביר בליגות שונות באירופה.
“משחקן מבטיח מאוד הוא הפך לשחקן לגיטימי אבל לא משפיע בכדורגל היווני”, מספר העיתונאי גיאורגיס קוסטאס, “הפריחה שלו הגיעה דווקא מחוץ ליוון ודווקא עם מאמנים זרים”.
כשקוסטאס מדבר על מאמנים זרים הוא מתייחס לנקודה מעניינת ברזומה של החלוץ שכבר הספיק לראות את הכרטיס האדום בדרבי הראשון שלו בחיפה. כאשר פאפאזוגלו שיחק בבלגיה ובהולנד הוא הציג יכולת טובה, אך כשמאמנים יוונים הגיעו לקבוצות שבהן הוא שיחק הוא זכה להכיר מקרוב את הספסל והפך לשחקן לא משמעותי. גם לפני כשנתיים, כשהוזמן לנבחרת יוון, היה זה המאמן הגרמני מיכאל סקיבה ששיתף אותו בשלושה משחקים.
“הדבר היחיד שיכריע את עתידו של פאפאזוגלו בהפועל הוא סגנון המשחק”, קובע גורם בקבוצה, “בניגוד לבן בסט ולתורג’מן יש לו יותר נוכחות ברחבה ופחות כניסות לעומק. אם מוחמד גדיר יגיע וישחק לצדו תראו כאן את אחד החלוצים הטובים והמפתיעים ששיחקו בארץ”.
תגובות