מכבי חיפה הפכה לקבוצה שקשה לצפות בה. זה כבר לא משנה אם משחקים בסמי עופר, בנתניה או בעכו – פשוט לא רואים כדורגל. דיברתי כבר על הקארמה של ברק בכר ששום דבר לא מתחבר לו, הכל הולך הפוך, ועדיין – אנחנו רוצים לראות קצת כדורגל. לא הגיוני שבמשחק נגד בני סכנין מגיעים למצב וחצי.
קשה לי להיכנס לראש של בכר. אולי הוא הפנים אחרי 7 באוקטובר שכדורגל זה לא הכל בחיים, אבל ברור שזה לא אותו המאמן מהקדנציה הקודמת. עבדולאי סק הוא לא אותו הבלם של העונות האחרונות ולמרות זאת לא זז מההרכב; אריק שוראנוב נזרק להציל את המולדת אחרי שלא שיחק חצי שנה ועוד מצפים ממנו לנצח משחק; ומה עם דין דוד? הוא באמת פצוע או שהוא רוצה ללכת? האם זו דלקת בשריר החשק, הצעה מאמריקה או דרישה לשדרוג חוזה? משהו קורה פה ולא מספרים לנו; מה שבטוח – בכר לא חלם שבאמצע העונה הוא יצטרך להעלות בהרכב את ליאם חרמש ואת עומר דהן. הם אלה שיסחבו את מכבי לאליפות?
רוצים להישאר מעודכנים?
המשחק בעכו נגד סכנין היה מביש. עוד אחד מני רבים. והקהל כבר מדבר ברגליים. אם עד לפני כמה שבועות כל משחק בסמי עופר היה סולד אאוט, היום כבר אפשר להשיג כרטיסים. ואל כל זה תוסיפו לזה את ההגרלה הכי קשה שיכולנו לקבל ברבע גמר הגביע – נגד הפועל באר שבע בטרנר.
אבל אני מסרב להיכנס לדיכאון. אני אופטימי. ככה גדלתי וזה מה שאבא לימד אותי, תחשוב טוב – יהיה טוב. ואולי דווקא בשבוע כזה, כשחטופים סוף סוף חוזרים הביתה אחרי כמעט 500 ימים בשבי, זה הזמן לשינוי. ביום שני, נגד הצהבת, בבית, זה המשחק הכי חשוב שלנו העונה. אחרי שלא ניצחנו אפילו משחק אחד נגד ארבע הגדולות, למרות שהליגה מתחילה לברוח, זה הזמן לנצח ולהחזיר את הצבע לפנים.
ניצחון על מכבי תל אביב הוא תמיד משמח, תמיד מחזק. זה משחק שיכול לשנות עונה שלמה. ומי יודע, אולי נצליח לנצח גם את באר שבע. כי מי שתנצח שם תהיה עם הסיכויים הטובים ביותר להניף את הגביע. אז אולי בכל זאת.
יעל
מה קשה לצפיה? אתם אוהדי הצלחות? אם לקבוצה קשה אז נוטשים אותה? תלמדו מאוהדי הפועל תל אביב..איך הם מלווים את הקבוצה בטוב וברע. ואני בכלל אוהדת הפועל חיפה. אבל והיינו במצב של מכבי חיפה.