עשרה מחזורים עברו מתחילת העונה, ועכשיו כבר אפשר לומר בוודאות: מכבי חיפה מודל 2024 היא קבוצה לא יציבה. אי אפשר לדעת מה תקבל ממנה בכל משחק. היו משחקים מצוינים כמו הניצחון בדרבי, והיו משחקים חלשים מאוד כמו התיקו עם הפועל ירושלים בטדי. גם ההרכב משתנה מדי משחק, תבנית ההרכב והשיטה לא ברורות, ואפילו הבן שלי, שברוב שעות הערות שלו משחק בפיפ"א בסוני פלייסטיישן לא מוצא מערך כמו זה של ברק בכר במשחקים האחרונים. סוג של 5-3-1-1 לא מובן.
העונה המוזרה הזאת נפתחה בצורה חלשה כשמכבי עפה מאירופה כבר בשלב הראשון. זה היה אמור לעזור בהמשך – פחות משחקים, פחות טיסות, פחות פציעות ופחות עייפות – כדי להתחבר ולקבל צורה, אבל בפועל אנחנו מקבלים חוסר תיאום משווע ומסתמכים על הברקות של דיא סבע וליאור רפאלוב. בתרחישים הכי הזויים שלי לא העליתי בדעתי שאחרי עשרה מחזורים הם יהיו שני המצטיינים בקבוצה.
רפאלוב הוא תופעה. גם בגיל 38 הוא לא מפסיק להפתיע. הבעיה היא שבמשחקים שבהם הוא חלש, מכבי נראית רע מאוד. ספק רב אם הוא יצליח לשמור על יכולת כזאת לאורך כל העונה, והפגרה באה לו בזמן כדי לצבור כוחות להמשך. וסבע? מישהו האמין שהוא יהיה השחקן הכי טוב בליגת העל? מישהו חשב אפילו בצחוק שאחרי אירועי השנה האחרונה הוא יוזמן לנבחרת ישראל?
זו העונה הראשונה אחרי הרבה מאוד שנים שאיש לא יודע איך תסתיים הליגה הזאת. נראה שבית"ר ירושלים, מכבי תל אביב, הפועל באר שבע ואנחנו נלך עד הסוף. זה יכול להיגמר באליפות וזה יכול גם להיגמר בביזיון. בכר חייב לחזור לבסיס, לבחור הרכב קבוע ולהראות לשחקנים שהוא מאמין בהם. שיטת שלושת הבלמים לא מתאימה למכבי בשום צורה, והכי חשוב – הזרים צריכים להתעורר. כל שחקן זר שמצטרף לקבוצה חדשה עובר קשיים, על אחת כמה וכמה במציאות שלנו של אזעקות, טילים, כטב"מים ויירוטים, אבל הגעתם לכאן, אתם כבר פה, אז רבאק – תנו לנו שערים, בישולים, משהו.
רוצים להישאר מעודכנים?
מתיאס נהואל עושה דריבל יפה ומעביר צדדים בצורה מושלמת אבל בינתיים בלי תכלס; סנדר סברינה במשחקים מסוימים נראה כמו כוכב ובאחרים כמו שחקן מהלאומית; ויטאל אנסימבה לא מספיק טוב ולא מצליח להשכיח את פייר קורנו; עבדולאי סק ממשיך את היכולת הפחות טובה מהעונה שעברה; ופדראו הוא בלם טוב אבל לא יותר מזה, לפחות עד עכשיו. ולגבי הזרים הישראלים – עלי מוחמד הוא השחקן הכי לא יציב במכבי, אולכסנדר סירוטה ככה ככה, ועל אריק שוראנוב פשוט אין מה לכתוב. הוא מחוק.
חוץ מזה, שריף כיוף הוא לא שוער לאליפות. עזבו אתכם מדיבורים על פוטנציאל ועל עתיד. ספרתי לפחות ארבעה שוערי ליגה ישראלים טובים ממנו שהיו יכולים להיות במכבי. אני הכי שמח על כך ששחקן שגדל במועדון מקבל מקום בהרכב, אבל כיוף לא מספיק טוב. הוא לא משרה ביטחון על שחקני ההגנה ולא מביא נקודות. אבא שלי, שוער העבר צדוק אברהמי, אומר תמיד ששוער זה חצי קבוצה. מה זה אומר על מכבי?
למכבי יש גם בעיה קשה בעמדת המגינים, מימין ומשמאל. בשנים האחרונות הורגלנו למגנים תוקפים שעולים, יורדים ועושים קילומטראז' אדיר. וזה עשה את ההבדל כי כל מגן היה מעורב בשערים. השנה זה לא קורה. מגינים תוקפים הם הסוד לאליפות.
אני מתגעגע להרבה שחקנים שלבשו ירוק ועזבו, אבל השחקן שהכי חסר לי הוא לפרנטזדי פיירו. רק עכשיו מבינים כולם, בעיקר מתנגדיו הרבים, איזו השפעה היתה לו על המשחק. אני מתגעגע לסמי עופר ולקהל הירוק ביציעים, ומקווה שמתישהו השנה נחזור הביתה. בינתיים נקווה שאף שחקן שלנו לא ייפצע במשחקי הנבחרת.
פגרה נעימה.
תגובות