הרבה לחץ השתחרר במכבי חיפה עם שריקת הסיום של המשחק הראשון של העונה מול העולה החדשה עירוני טבריה. אני מודה – היו לי הרבה חששות מהמשחק הזה, בעיקר בגלל שאף שחקן רציני עוד לא הגיע, ויסלחו לי ויטל אנסימבה ופדראו שהיכולת שלהם, בוודאי מבחינת הקהל, היא נעלם גדול.
כמו בשנה שעברה, מכבי מתבססת על ימים טובים של דין דוד שכבש את השלושער הראשון בקריירה שלו, והלוואי שנראה אותו באותה היכולת מתחילת העונה ועד לסיומה. דינדה קיבע את מעמדו כחלוץ המוביל של הקבוצה לצדו של פרנטזדי פיירו, ויציבות שלו לאורך עונה שלמה עשויה בהחלט להיות מפתח לאליפות.
זה לא היה משחק גדול, אבל הוא נגמר בארבעה שערים וקצת שמחה ונחת לקהל. כיף היה לחזור לסמי עופר. כדורגל טוב וניצחונות יכולים לקרב לבבות ולעשות לאנשים קצת טוב על הלב. אבל למרות הרביעייה לא הסתנוורתי. לברק בכר חסרים עוד שלושה שחקנים בכירים לפחות.
אבל מהמשחק הזה יוצאת מכבי עם בשורה אחת גדולה, וקוראים לה איאד חליאלי. שפשפתי את העיניים כשראיתי שהאח של תגלית העונה אשתקד אכן פותח בהרכב של הירוקים. זו בהחלט היתה הפתעה נעימה, משתי סיבות.
רוצים להישאר מעודכנים?
האחת – בכר בקדנציה הקודמת לא בדיוק האמין בצעירים, והנה – כבר במשחק הראשון הוא פותח עם האח הצעיר לבית חלאילי. זה בהחלט נותן תקווה להמשך העונה ולשחקנים המוכשרים שגדלים ב בקצף. והשנייה – הילד כוכב. הוא משחק עם ביטחון רב, יש לו דריבל מצוין והוא לא פוחד לבקש את הכדור. הוא אמנם הרבה פחות מהיר ופיזי מאחיו, אבל תסמכו על האבא מג'די חלאילי שיהפוך אותו בתוך זמן קצר למפלצת, ליהלום מלוטש.
המצילים בחוף הכרמל מוכנים להישבע שראו אותו בבוקר שאחרי המשחק עושה אימון כוח בחול, כמו בכל יום בשנה האחרונה. ככה זה במשפחה – בכל יום מתאמנים שלוש פעמים, בלי קשר לאימוני הקבוצה. וזה מביא תוצאות.
איאד חלאילי יכול להיות תגלית העונה, ואם זה יקרה אז האבא מ'גדי צריך לכתוב ספר: "איך להפוך ילד לכוכב כדורגל". כנראה שיש שיטה כזאת.
ביחד עם דוד וחלאילי אהבתי לראות את עלי מוחמד חוזר לעניינים ונמצא בכל מקום על המגרש, ואת דיא סבע כובש שוב והופך לשחקן הכי חשוב של מכבי. סבע, פיירו, דוד וחלאילי יכולים להיות רביעיית התקפה קטלנית. אולי בכל זאת יש תקווה לעונה הזאת.
חיפאי
כל הכבוד איאד חלאילי
אני רוצה לתת לך עצה אל תהיה כמו דיא סבע או מואנס דבור תתרכז בכדור רגל בעזרת השם תצליח