אחרי העזיבה של ברק בכר בקיץ הקודם, עם ארון תארים מלא ושפע של רגעי שיא, נותרו כמה שאלות פתוחות – האם התקופה היפה הזאת הגיעה בזכות שינוי עמוק בהתנהלות המועדון או שמא היא כולה רשומה על בכר והצוות שלו? והאם הטרילוגיה של בכר היא סטיית תקן או שהעשור השחור שקדם לה הוא היוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל בהיסטוריה המודרנית של המועדון? ההתנהלות של מכבי חיפה בשני הקיצים האחרונים, לא מסייעת לענות על השאלות הללו.
עם כל כך הרבה הישגים ב-40 השנה האחרונות, וביתר שאת מאז שיעקב שחר רכש את המועדון, זה מעט מצחיק להגיד זאת, אבל מכבי באופן מסורתי לא יודעת למנף את ההצלחות שלה. כך היה בשנות ה-90 עם קבוצת הכוכבים של גיורא שפיגל, שבסופו של דבר זכתה במעט מאוד תארים ביחס לאיכותה. כך היה בעשור הראשון של שנות ה-2000, כשמכבי לא תרגמה את האליפויות המקומיות לתקיעת יתד בליגת האלופות. וכך היה גם בעונה שעברה, עם מינוי תמוה של מאמן חסר ניסיון ועם סחבת בהחתמת שחקנים במקום אלה שעזבו.
עד כה, חלון ההעברות הנוכחי נראה כמו עוד מאותו הדבר. מספיק להאזין פעם בשבוע לרדיו המקומי או לקבל את הפושים של אתרי הספורט כדי להיות מודאג. כי אם המכונה התקשורתית של בכר החלה לעבוד – סימן שיש בעיה. נראה שהמאמן והנהלת המועדון לא רואים עין בעין ויש מי שדואג שגם אנחנו נדע את זה.
רוצים להישאר מעודכנים?
את לורנצו שימיץ' בכר לא רצה מהרגע הראשון, והוא עדיין כאן. אם הוא ישוחרר, מכבי תהיה הקבוצה הראשונה בעולם ששלושה מתוך ארבעת הבלמים שלה הם שמאליים, מה שאומר שכל היעדרות של עבדולאי סק תקריס את ההגנה. ככה לא מרכיבים פאזל. באשר לשריף כיוף, מתקבל הרושם שיש לבכר ספקות, אבל, כך לפי הדיווחים, ההחלטה שהוא יהיה השוער הראשון התקבלה גבוה מעל הראש שלו. בכר מתחיל את העונה עם שוער ובלם – מהתפקידים החשובים בקבוצת כדורגל – שהוא לא בחר.
כשרוחות המלחמה מנשבות מצפון וממזרח, קשה להאשים את מכבי בכך שהיא מתקשה להחתים שחקני רכש זרים. אך העובדה ששאר קבוצות הליגה הצליחו לעשות זאת, ויריבתה המרה מתל אביב אף החתימה שחקן זר חדש השבוע, עומדת לה לרועץ. הידיעות על כך שמכבי מתעכבת ברכש כי היא לא מתפשרת על איכות השחקנים מזכירות את הפינצטה של רוני לוי, שהיתה דומה יותר לצבת במכונת מזל בקניון שמגרילים בה בובות.
למרות ההדחה המוקדמת מהקונפרנס ליג בידי סבאח האזרית, הניצחון המשוגע במשחק הגומלין מולה הפחית מעוצמת האש שהופנתה אל בכר אחרי המשחק הראשון, והיא כעת מלחכת את קצות מעיליהם של הבעלים יעקב שחר ושל המנהל המקצועי גל אלברמן. הוויתור על החתמתו של עומר אצילי, ביחד עם חזרתם של הפערים הכספיים הידועים אל הכותרות, מעלה את חמתם של האוהדים. בטח ובטח לאחר שלוש עונות אירופיות רצופות וסולד אאוט קבוע של כרטיסים בסמי עופר, שהניבו הכנסות של עשרות מיליוני יורו. כבר אפשר לשמוע את השאלה שעולה מקרב הקהל – יענקל'ה, איפה הכסף?
שחר
בושה