הכניעה לכסף

מופרך ככל שזה נשמע, מחר תתחדש ליגת העל בכדורגל. למה מופרך? כי כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות. וכך גם הכדורגל.

האירוע המטלטל שעברנו פה מאז 7 באוקטובר לא דומה לשום דבר אחר שחווינו או שידענו כמותו בעבר. גם לא קרוב לזה. וההתנהלות היומיומית שלנו אמורה להיגזר מהסיטואציה.

בחייאת, את מי מעניין עכשיו הכדורגל? מישהו יכול להתרגש עכשיו ממשהו? מישהו יכול לשמוח עכשיו ממשהו? עוד ניצחון על באר שבע או תיקו נגד סכנין ירפאו את הכאוס הנפשי שכל המדינה שרויה בו כבר כמעט חודשיים?

קצת מספרים: 61 אוהדים של מכבי תל אביב נרצחו, 55 אוהדים של בית"ר ירושלים, 49 אוהדים של מכבי חיפה, 15 אוהדים של הפועל באר שבע. גם הקהלים של הפועל חיפה, מ.ס אשדוד, מכבי נתניה ושאר קבוצות הליגה איבדו לא מעט חברים ליציע. איך אפשר לחזור ליציעים, לקפוץ ולחגוג גולים וניצחונות, כשבערך שלוש שורות של אוהדים כבר לא איתנו?

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

ועוד לא דיברתי על מאות אלפי אנשי מילואים שמגויסים, כולל שחקנים ואוהדים. ועוד לא דיברתי על 1,400 הרוגים, על אלפי משפחות מתאבלות, על עשרות אלפי פצועים ועל כ-240 חטופים, חלקם אוהדי כדורגל אדוקים.

ואל תבלבלו את המוח במשפטים חלולים כמו "חייבים לחזור לשגרה". אין שגרה כשיש מלחמה, ואם יש – היא קשורה לדברים המהותיים והאקוטיים באמת כמו המשק, הבריאות והביטחון. 22 שחקנים שרצים אחרי כדור זה לא דבר מהותי או אקוטי בשום צורה בנקודת הזמן הזאת. או משפט כמו "החיים חזקים מהכל". יש 1,400 אנשים שהחיים שלהם כבר לא חזקים מהכל. יש עוד 240 אנשים שממש עכשיו החיים שלהם מוטלים על הכף. אז תנוחו ותמתינו קצת עם שעשוע להמונים. יגיע הזמן של זה, אבל לא עכשיו.

ואת כל הפארסה המביכה הזאת רוצים לעשות בלי קהל, ובלי חלק מהזרים שחוששים לחזור לארץ. ואפילו בערים שמופגזות על בסיס יומיומי.

למה ההתעקשות הזאת? או, שאלה טובה. בגלל הערך העליון, החשוב, זה שאין בלתו – כסף. ראשי הקבוצות יודעים שרק חזרה למגרשים וקיומם של המשחקים יבטיחו להם את קבלת כל הכספים שמגיעים להם מהרשויות. אז חוזרים לשחק בתת תנאים ובאווירת נכאים. בשביל כסף.

בתחילת המלחמה ידענו להטיח ביקורת בארגוני הספורט בעולם דוגמת אופ"א ובמועדונים כמו ליברפול קהיר, ועל הכניעה שלהם לכסף הגדול. כמה שבועות אחר כך מוכיחות רשויות הספורט אצלנו שבינינו לבינם יש הבדל אחד מהותי: בעולם נכנעים ליורו או לפאונד, ואצלנו נכנעים לשקל.