המנהיג החדש

אפתח בגילוי נאות: דולב חזיזה הוא לא הטייפקאסט שלי. הוא לא אחד שהייתי יושב איתו בבית קפה, ואם היה לי מספיק כסף לקנות קבוצת כדורגל אני לא חושב שהייתי מביא אותו לסגל שלי.

חזיזה הוא שחקן ערס. הוא מהילדים האלה שהיו באים למגרש הקטרגל השכונתי, צועקים ורבים על כל גול, מתעצבנים מכל שטות, משחקים בלי נעליים ובלי כדור, ובסוף מנצחים את כולם ולא יורדים מהמגרש עד שסוגרים אותו. הוא מהילדים האלה שהיינו בוחרים ראשונים לקבוצה שלנו רק מהפחד, מהילדים האלה שההורים לא רוצים שהילד שלהם לא ישחק איתם.

אני גדלתי במחלקת הנוער של מכבי חיפה מגיל 5, עם יעקב שמטניק ונועם רשף הגדולים, ואני אומר באחריות שילד כמו חזיזה לא היה נשאר במחלקה אפילו שבוע אחד. התנהגות "חזיזאית" כמו שלו לא היתה מחליקה בגרון של קבריניטי מחלקת הנוער הירוקה של פעם. אני גם ממש לא אוהב את זה שחזיזה רב ומתקוטט עם שחקנים יריבים על בסיס כמעט קבוע, אני לא אוהב את הדיבורים שלו עם השופט, את הקללות כשהוא לא מקבל שריקה, את דחיפות הידיים ואת שפת הגוף המאיימת. הגרסה הקודמת של יעקב שחר, זו של תחילת שנות ה-2000, לא היתה מחתימה שחקן כמו חזיזה גם עם היו קושרים לה את הידיים.

אבל, וזה אבל גדול, לשמחתנו שחר השתדרג, הדעה שלי לא ממש מעניינת אותו, וחזיזה לובש את המדים הירוקים משנת 2019. ולטעמי השנה הוא הגורם הכי חשוב והכי מרכזי באליפות השלישית ברציפות. כי חזיזה מודל 2023 הוא דינמו מתפרץ, הוא השחקן הכי מחויב בקבוצה, הוא לא מפסיק לרוץ על המגרש גם כשלא הולך, הוא עושה הגנה והתקפה, הוא כובש ומבשל ומתקל ובעיקר מכניס למשחק הרבה התלהבות, תשוקה ורעב.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

הגול של חזיזה נגד מכבי תל אביב הוא גול של נחישות ואמונה שצריכות להיות מלומדות בכל בית ספר לכדורגל. גול של אליפות.

אני לא מכיר אפילו שחקן ישראלי אחד שהיה רץ בריצת אמוק מטורפת אל השוער דניאל פרץ כשברור לכל שאין לו שום סיכוי להגיע לכדור. אבל חזיזה האמין. בזמן שאנחנו, האוהדים, עשינו במכנסיים אחרי הגול של גבי קניקובסקי, חזיזה התגלה כווינר הכי גדול של מכבי, וזה השתלם לו בענק: הכדור פגע בו איכשהו ונכנס אל השער איכשהו ומשם אל דפי ההיסטוריה. השער הזה פתח את הדלת לניצחון שהחזיר את הכבוד האבוד מבלומפילד וקירב אותנו מאוד להיסטוריה.

הניצחון הזה רשום על חזיזה. העונה הזאת רשומה על חזיזה. אם אני גל אלברמן, אני מתקשר עוד היום לסוכן שלו, פותח את החוזה בכל סכום שיידרש ומכניס סעיף שלפיו חזיזה הוא הקפטן החדש של מכבי. כי שחקנים כאלה – רעבים ומחויבים – מביאים תארים ומתווים דרך לעתיד.

רק בקשה קטנה – מספיק עם הדיבורים המיותרים, מספיק עם הפרובוקציות, מספיק עם הצהובים, מספיק עם הדחיפות ועם תנועות הידיים העצבניות. כי דולב חזיזה הוא העתיד של מכבי חיפה.