-->
נטע לביא. סצנות הקולינריה והאופנה מחכות לו (צילום: ראובן כהן, באדיבות מכבי חיפה)
נטע לביא. סצנות הקולינריה והאופנה מחכות לו (צילום: ראובן כהן, באדיבות מכבי חיפה)

אוסקה למתחילים

גמבה אוסקה, שאליה הצטרף קפטן מכבי חיפה נטע לביא, נוסדה בשנת 1980, ובארון הגביעים שלה אפשר למצוא את הגביע של ליגת האלופות של אסיה משנת 2008. העיר עצמה, השלישית בגודלה ביפן, היא מרכז פיננסי, גן עדן קולינרי ומוקד מרכזי של שופינג. החיים הטובים, הגרסה היפנית

פורסם בתאריך: 30.1.23 08:34

לידיעת הקורא נטע לביא: לגמרי לא בטוח שתוכל למצוא גמבה בשווקיה של אוסקה, אבל כן תוכל למצוא סיסמאות כמו "לעשות את המיטב" ו"לעמוד איתן", שזה בעצם פירוש שמו של המועדון גמבה, אשר מגיע מהמילה ganbaru ביפנית.

בסיסה של גמבה אוסקה הוא בסוויטה, מחוז אוסקה. אזור המטרופולין של אוסקה, קובה וקיוטו (אזור קיהנשין) הוא השני המאוכלס ביפן אחרי אזור טוקיו רבתי. המחוז נמצא באי הראשי הונשו.

המועדון משחק בליגת J1 – הליגה הבכירה ביפן. האיצטדיון הביתי של המועדון הוא Panasonic Stadium Suita, והוא מארח פעם בשנה משחק דרבי חם וסוער מול היריבה המקומית סרזו אוסאקה, שבסיסה בעיר אוסקה עצמה.

המועדון נוסד בשנת 1980 בשם Matsushita Electric SC על ידי החברה הידועה כיום בשם Panasonic, והיום הוא בין המועדונים היפניים המצליחים ביותר, לאחר שזכה בכמה תארים מקומיים, כמו גם בליגת האלופות של אסיה בשנת 2008. ההתחלה לא היתה מזהירה. המועדון ממחוז נארה התחיל דרכו בליגה JSL, שהיתה אמנם הליגה הבכירה של התאחדות הכדורגל ביפן בשנים 1992-1965 אך היתה זו ליגה חובבנית. המועדון הורכב בעיקר משחקנים ואנשי צוות, פליטים מקבוצת יאנמר קלאב, קבוצת המילואים של מועדון בשם Yanmar Diesel SC, שלימים הפך לסרזו אוסקה. כשליגת J1 המקצוענית הוקמה בשנת 1993, גמבה היתה בין עשרת המועדונים המקוריים שהרכיבו אותה. אגב, כדורגל מאז ומעולם היה שני כספורט קבוצתי לליגת הבייסבול המקצוענית.

 

חבריו החדשים של נטע לביא (צילום מתוך עמוד הפייסבוק של גמבה אוסקה)

חבריו החדשים של נטע לביא (צילום מתוך עמוד הפייסבוק של גמבה אוסקה)

 

0:15 על אלופת וייטנאם

בשנת 2005 זכה המועדון לראשונה באליפות. מחזור המשחקים האחרון היה דרמתי במיוחד, כשחמש קבוצות טענו לכתר. גמבה לא היתה תלויה רק בעצמה. היא היתה חייבת לנצח ולקוות שהיריבה העירונית סרזו תפסיד או תסיים בתיקו. גמבה עשתה את המוטל עליה וניצחה 2:4 את קוואסאקי פרונטלה. סרזו עמדה לנצח, אך טוקיו השוותה משום מקום ברגע האחרון, וגמבה הניפה את הצלחת.

גמבה שיחקה בעונה שלאחריה גם בליגת האלופות של אסיה (AFC Champions League). היא לא הגיעה להישג משמעותי אך נכנסה לספרי ההיסטוריה לאחר שהביסה את דה נאנג, האלופה הווייטנאמית, בתוצאה הדמיונית 0:15. בגמר אליפות הפאן פסיפיק 2008, גמבה ניצחה 1:6 את יוסטון דינמו מליגת MLS האמריקאית וזכתה בטורניר, בעיקר בזכות ארבעה כיבושים של ברה הברזילאי. לאחר התצוגה המבריקה שלו ואחרי שכבש עשרה שערים ב־18 משחקים בליגה המקומית, הוא נמכר למועדון אל־אהלי באיחוד האמירויות תמורת מיליארד ין. היום זה קצת יותר מ־7.5 מיליון דולר.

בעונת 2008 שיחקה הקבוצה שוב בליגת האלופות, ובחצי הגמר היא פגשה את יריבתה היפנית Urawa Red Diamonds. אגב, בין גמבה לרד דיימונדס שוררת יריבות עזה, ויש המכנים את המפגשים ביניהן ״הדרבי הלאומי״, בניגוד לדרבי המקומי מול סרזו. במשחק הראשון באוסקה נפרדו הקבוצות בתיקו 1:1. דווקא במשחק החוץ רשמה גמבה את אחד מהקאמבקים ההיסטוריים בתולדות ליגת האלופות של אסיה. במחצית היא ירדה לחדרי ההלבשה בפיגור של שער, אבל מחצית שנייה מטורפת ושלושה שערים העלו אותה לראשונה בתולדותיה לגמר ליגת האלופות לאחר שניצחה 2:4 בסיכום שני המשחקים. זו היתה השנה של גמבה וכבר לא ניתן היה לעצור אותה. בסיכום שני המשחקים מול יריבתה בגמר – המועדון האוסטרלי אדלייד יונייטד – ניצחה גמבה 0:5, ובכך הפכה למועדון היפני החמישי שזוכה בתואר האסייתי.

זו היתה אחת מהעונות הטובות של גמבה. בחודש דצמבר של אותה שנה הגיעה הקבוצה לחצי גמר גביע העולם למועדונים לאחר שניצחה שוב את אדלייד יונייטד, הפעם 0:1. בחצי הגמר התעוררו השחקנים מהחלום כשפגשו בזוכת ליגת האלופות האירופית מנצ'סטר יונייטד, אשר טיילה לגמר. גמבה שיחקה על המקום השלישי וניצחה 0:1 קטן את פאצ'וקה המקסיקנית.

בארבע השנים הבאות דשדשה הקבוצה ולא הגיעה לשום הישג, אך אז הגיעה עונת 2012. למרות שכבשה יותר שערים מכל קבוצה אחרת בליגה, כולל האלופה סנפרצ'ה הירושימה, גמבה סיימה את העונה במקום ה־17. במחזור האחרון, מול ג'ובילו איווטה, היא נזקקה לניצחון כדי להישאר בליגה. אז אמנם היתה לה ההתקפה הטובה בליגה, אבל גם ההגנה השנייה הגרועה ביותר. את המשחק היא סיימה בהפסד 2:1 ששלח אותה לליגת המשנה. הצניחה במעמדה הפכה את גמבה אוסקה למועדון המהיר ביותר ביפן שירד מהליגה הבכירה, רק ארבע שנים לאחר שזכה בליגת האלופות של אסיה ושיחק בגביע העולם למועדונים.

זו היתה ירידה לצורך עלייה, וכבר בעונה שלאחריה זכתה גמבה באליפות ה־J2 וחזרה לליגה הראשונה. בעונת 2014 עשתה גמבה את הבלתי ייאמן, ושנה לאחר האליפות בליגת המשנה היא זכתה באליפות של הליגה הבכירה. זה קרה רק פעם אחת לפני בתולדות הכדורגל היפני, אבל זה לא היה ההישג היחיד של גמבה בסיום אותה עונה. היא זכתה בטרבל כשאספה שני גביעים לארונה – גם גביע הליגה וגם גביע הקיסר.

בשנת 2015 חזרה גמבה אוסקה לליגת האלופות של אסיה ועלתה לחצי הגמר, לפני שהודחה על ידי גואנגז'ו אברגרנדה הסינית, הזוכה בטורניר, כשהפסידה בתוצאה 2:1 בסיכום שני המשחקים. בזירה המקומית היא עלתה לגמר הגביע והפסידה לקאשימה אנטלרס 3:0, הגנה על תוארה כמחזיקת גביע הקיסר כשניצחה בגמר את רד דיימונד 1:2, אך נתקלה במשוכה גבוהה כשהפסידה את האליפות לסנפרצ'ה הירושימה.

אגב, במונדיאל האחרון בקטאר לא היה לקבוצה אף נציג בנבחרת, למרות שהצליחו להשתחל אליה שבעה שחקנים שמשחקים בליגה היפנית. הפעם האחרונה שבה גמבה סיפקה שני שחקנים לנבחרת היתה בשנת 2016.

בסגל הקבוצה משחקים חמישה ברזילאים – ליאנדרו פריירה, וולינגטון סילבה, פטריק, חואן אלנו ודוואן. זר נוסף הוא קוון שיונג-וון מדרום קוריאה. מאמן הקבוצה הוא הספרדי דני פויאטוס ועוזריו הם שני יפנים – אראטה קודמה וישוטה אואמורה. תלבושת הבית של הקבוצה היא מפוספסת בצבעים שחור וכחול, ובחוץ היא משחקת בתלבושת לבנה.

גמבה אוסקה השתמשה באיצטדיון אוסקה אקספו 70', אשר נמצא בפארק ההנצחה של אקספו, כאיצטדיון הביתי שלה משנת 1980 ועד לשנת 2015. האיצטדיון הקטן, המונה כ־21,000 מקומות ישיבה, כבר לא התאים לצרכיה, ובשנת 2013 החל המועדון בבנייתו של איצטדיון חדש, מותאם לכדורגל. האיצטדיון נקרא Suita City Football Stadium והוא נמצא באותו פארק אקספו, אבל לו יש קיבולת של 39,694 מקומות ישיבה. האיצטדיון אירח את המשחק הרשמי הראשון שלו בגביע פנסוניק ב־14 בפברואר 2016 – משחק ידידות שבו אירחה גמבה את נאגויה גרמפוס.

 

האיצטדיון של גמבה אוסקה. 39,694 מקומות ישיבה (צילום: Kanko3131, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons)

האיצטדיון של גמבה אוסקה. 39,694 מקומות ישיבה (צילום: Kanko3131, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons)

 

 

אחרי טוקיו, קיוטו ופריז

לאוסקה, העיר השלישית בגודלה ביפן, יש רגשי נחיתות מובנים: היא לא יפה כמו קיוטו ולא מסעירה כמו טוקיו, אבל בכל הקשור לקולינריה, לחיי לילה ולשופינג אין לה במה להתבייש. היא הבירה הכלכלית וההיסטורית של יפן, ומהווה מרכז פיננסי חשוב עד היום. אוסקה היא עיר יעד לכל עונות השנה, אבל מומלץ לבקר בה בחודשי הסתיו (אוקטובר ונובמבר) והאביב (מרץ עד מאי). רק יש להביא בחשבון את העומס של התיירים ואת יוקר הלינה והטיסות.

עבור הצעירים, או הצעירים ברוחם, שמטיילים ביפן ורוצים לקחת פסק זמן מהמקדשים, משכיות האמנות ומהאיפוק היפני, אוסקה היא יעד מושלם. היא משופעת במועדוני לילה ובפאבים נהדרים, וביפן כמו ביפן יש במועדונים לוקרים קטנים לאחסון תיקים ומעילים. המועדונים המומלצים הם Club Piccadilly ,Alzar Osaka ,CHEVAL Club ,Club Ghost.

באוסקה יש שפע מרתק של חלונות ראווה, והיא הגן עדן עבור חובבי שופינג רציניים. בעיר יש מגוון רחב של תחומי אופנה, שפע של מסעדות בינלאומיות ותחושה של פעילות במשך 24 שעות ביממה.

באזור אומדה יש שדרת קניות אינסופית, כולל קניון תת קרקעי. דיימארו אומדה הוא אחד מהקניונים הגדולים באוסקה, וטנג'ינבאשי-סוג'י הוא רחוב הקניות הארוך ביותר ביפן ואורכו הוא כ־2.6 ק"מ. אזור נמבה, שנקרא גם מינאמי, משופע אף הוא בקניונים, במרכזי קניות תת קרקעיים, בחנויות ובמספר מסעדות עצום. באזור זה קיימים מספר מקומות קניות שווים שכדאי לבקר בהם, כמו שינסאיבאשי-סוג'י שהוא הרחוב הכי מפורסם של אוסקה; טנג'ינבאשי-סוג'י שהוא קצר יותר; אמריקאמורה – אזור שנמצא בתוך שינסאיבאשי-סוג'י ובו אפשר למצוא את אופנת הצעירים הכי חדשנית; דוטונבורי – רחוב האורות היוקרתי של נמבה עם שפע של מסעדות וחנויות; רינקו טאון – אזור מרוחק מעט מאוסקה, על הדרך לשדה התעופה, שבו שלושה מרכז קניות עם אטרקציות לילדים וגלגל ענק שהוא הגדול ביותר בכל המחוז.

בשנים האחרונות מנסה אוסקה למתג את עצמה כבירה הקולינרית של יפן, עם 97 מסעדות ממושלנות. במספר כוכבי המישלן היא מפגרת רק אחרי טוקיו, קיוטו ופריז, ולכן תמצאו את אוסקה בשנים האחרונות בכל רשימת יעדי החובה החדשים לפודיז. העיר כולה נסחפה אחרי המיתוג המוצלח של בירת הקולינריה עם מספר המסעדות העצום, סיורי האוכל וסדנאות הבישול, והקמפיינים התיירותיים שממשיכים לפמפם את הסצנה הקולינרית. גם בתי המלון נכנסו לסחרור והם מתחרים ביניהם במספר המסעדות שיש בכל אחד מהם.

מסעדת 1935 Fujiya היא אחת מהמומלצות בעיר. זוהי מרקיית אודון משפחתית שנפתחה בשנת 1935 והפכה בשנים האחרונות – בהובלתו של השף טצויה פוג'יווארה, נציג הדור הרביעי במשפחה – למסעדה שנעה בין שניים לשלושה כוכבי מישלן. זו מסעדה מפונפנת כמו שצריך, שאת בשר הכבש היא מייבאת מצרפת. טיפ חשוב: דיל הצהריים הוא הכי משתלם כי מקבלים את תפריט הערב, בלי התחכמויות ובלי הקטנה של המנות, ב־100 דולר לסועד במקום ב־165 דולר בערב. נדמה לנו שההפרש לא יהווה בעיה עבור לביא.

 

אוסקה. רגשי נחיתות מובנים (צילום: sepavone/depositphotos.com)

אוסקה. רגשי נחיתות מובנים (צילום: sepavone/depositphotos.com)

 

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר