הפועל חיפה עוברת עוד עונת הפועל חיפה טיפוסית. לצד יכולת לא מספקת ברוב שלבי העונה, מדי פעם צצים להם רגעי אושר קטנים, בדיוק כמו המצב הנוכחי. אחרי שני ניצחונות ברציפות בליגה, איש לא מדבר על להבות התחתית, מי שמעז להזכיר שלפני שבועיים היינו נקודה מהקו מתבקש לא לזרוע פאניקה מיותרת, והפנים להשתלבות בפליאוף העליון.
כולי תקווה שהאופטימים צודקים ושהמהלכים שנעשים בחלון הזה, אשר מעדיפים רעב על מוניטין, יוכיחו את עצמם. הפועל חייבת להמשיך בקו הזה. אני ואוהדים רבים מעדיפים שחקן רעב וצעיר על שם גדול ככל שיהיה אבל שבע ובסוף הקריירה.
במשך יותר מדי שנים חיפשו בהפועל מוניטין. תקציב השכר הגבוה מאוד, באופן יחסי לקבוצות ברמתנו, מאפשר להפועל למשוך אליה שחקנים בעלי "שם" בכדורגל הישראלי ונותן לה עדיפות על פני מועדונים אחרים. הבעיה נעוצה בכך שהמוניטין שיש לבחורים האלה הוא מוניטין עבר, והפועל מקבלת צל של אותו מוניטין. כן, יש רגעי קסם קטנים שמזכירים אותו, אבל בסוף מדובר בשחקנים מעבר לשיא, שכבר לא באמת יכולים לעזור להפועל ונהנים מסיום קריירה עם כיסים מרופדים במקום לא לחוץ.
הפועל חיפה הפכה לגן עדן ל"שמות". גן עדן נפלא לשחקנים שהשם שלהם מוכר לכולנו, אבל היכולת שבגללה השם הזה מוכר לנו היתה לפני לפחות שנתיים, אם לא חמש שנים. הם מרוויחים נפלא, בטח ביחס לקבוצות בדרג שלנו, הבוס נמצא אלפי קילומטרים מכאן, המנכ"ל הוא אדם נהדר ומוכשר אבל לא איש כדורגל, והמאמנים שמגיעים מבינים שהם צריכים אותם פוליטית. מכאן הדרך ל"אם הפסדנו אז לא נורא" היא קצרה מאוד, ומין אפתיות כזו עוטפת כל חלקה טובה במועדון.
רוצים להישאר מעודכנים?
הפועל התחילה לשנות כיוון בשבועות האחרונים, וכולי תקווה ששינוי הכיוון הזה יימשך ביתר שאת. אלון תורג'מן – השם הגדול ביותר – איבד את מקומו למוחמד קמארה, תומר יוספי המוכשר הגיע, וביחד עם אליאל פרץ מקומו של חנן ממן בקישור האדום לוט בערפל. מועתסם עיסאווי, המגן הימני הצעיר והמוכשר של באר שבע, הגיע, וכשדור מלול יחזור מהפציעה ספק אם יהיה לו לאן.
הפועל צריכה להגיד תודה לכל השמות הגדולים והשבעים. תודה על שנים ארוכות שנתתם באדום, תודה על כל גול ורגע מרגש שיצרתם, תודה על עונת הגביע ההיסטורית שחקוקה לנו על הגוף, תודה על הכל, באמת ומכל הלב. אבל עכשיו תורנו להיות שבעים. שבעים מכם. הגיעה העת להיפרד כידידים, עם זיכרונות נהדרים, ולהביט קדימה.
ביי לעידן השמות, שלום לעידן הרעב.
תגובות