בשנתיים שלפני העונה הנוכחית שיחקו בהפועל חיפה במצטבר שישה שחקנים זרים. העונה, לאחר הסיבוב הראשון, מסמנים בהפועל וי ליד שמותיהם של לא פחות משבעה זרים. בעצם, "מסמנים וי" זה לא המונח המדויק, יותר נכון להגיד "מסמנים איקס". כי נפילה מהדהדת וקולוסלית כל כך בגזרת הזרים אי אפשר אפילו לנסות ולהתחיל להסביר.
זהו כישלון טוטלי של הצוות המקצועי ושל העומד בראשו באותם הימים – ניר קלינגר. כישלון שבגללו שילם קלינגר בסופו של דבר בכיסא שלו, ובצדק גמור יש לומר. אי אפשר לעבור לסדר היום על התרסקות מקצועית קשה כל כך קשה.
בגדול בסיבוב הראשון של העונה של הפועל היה הכל מהכל. בעצם כמעט הכל. כי הדבר המרכזי שלשמו התכנסנו פה, קרי הכדורגל, איך נאמר זאת בעדינות – לא היה בנמצא. הופעות חלשות להחריד, תוצאות גרועות בהגזמה, ומיקום ירוד בטבלה בהתאמה. ואז קלינגר הלך הביתה – קצת באיחור אבל הלך – ורוני לוי הגיע במקומו.
לוי הוא מאמן מעוטר ורב הישגים שסובל משתי בעיות מרכזיות – חוסר ביחסי אנוש וחוסר ביחסי ציבור. מעבר לכך, הוא טקטיקן מהמעלה הראשונה, מאמן שמתווה דרך לקבוצות שלו ומותיר עליהן חותם ברור. "טביעת אצבע של מאמן" קוראים לזה בז'רגון המקצועי.
היה ברור שהדבר הראשון שלוי יעשה בהפועל יהיה לנסות ולסגור את הדליפה בחלק האחורי – דליפה שהובילה לרביעייה קלילה ומהדהדת לזכות מ.ס אשדוד במשחק שנערך באיצטדיון הי"א. לוי אטם את מרכז המגרש, סגר קווי מסירה ועבר לשחק בקו ארבע צר, במקום מערך חמשת הבלמים הידוע לשמצה של קלינגר. לוי הצליח לשדרג בצורה משמעותית ובפרק זמן קצר את משחק ההגנה של קבוצתו החדשה, וזה עבד לו מצוין. סביר להניח אפילו מעבר לציפיות שלו עצמו מחניכיו.
רוצים להישאר מעודכנים?
בית"ר ירושלים לא הצליחה אפילו להגיע למצב ליד השער גם מול תשעה שחקנים; הפועל ירושלים לא הצליחה לעשות זאת מול 11 שחקנים; מכבי חיפה בעטה פעמיים לשער בדרבי, אחר מהם היה הגול העצמי של חאתם עבד אל-חמיד; וגם מכבי תל אביב בעטה רק פעמיים לשער של הפועל, אחד מהם הגול של ג'ורג'ה יובאנוביץ' באזור הדקה ה-100. לא מספרים הגנתיים שמכירים מקרוב בצד האדום של הכרמל. לאחר ההתייצבות של החלק האחורי, לוי חייב לייצר פתרונות גם לחלק הקדמי האנמי והחלש של הקבוצה שלו, שכבשה העונה רק תשעה שערים – הכי מעט מכל קבוצות הליגה.
לפחות לפי החודש הראשון של לוי בתפקיד, זה נראה כמו שילוב מנצח. הפועל חיפה תפורה למידותיו של רוני לוי ולהיפך. ולוי נמצא סוף סוף במועדון שהוא הכוכב הכי גדול שלו. אם בקבוצות הקודמות שלו הוא חסה בצלם של כוכבי הקבוצה, פה הוא בעצמו הלידר. הוא ינווט. הוא יקבע.
בינתיים הוא מנווט, והחיזוק בינואר יקבע. הוא יקבע לאיזה כיוון הולכת העונה הזאת. הוא יקבע אם לוי הוא באמת האיש שיעשה את השינוי המיוחל בהפועל, ובעיקר הוא יקבע אם לוי הוא באמת האיש שבידיו יפקידו את הבנייה של הקבוצה לקראת שנת ה-100 של המועדון. נקווה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
הנפילה בהפועל חיפה לא התחילה היום ולא בקיץ האחרון. יואב כץ נבהל מהזכיה בגביע, מה הוא צריך בעיות, ומייד התחיל במלאכת חיסול כל סיכוי להצלחה. החתים שחקנים מבוגרים שאין כל סיכוי לקבל מהם תמורה כלשהי [ממן ותורג'מן] השאיר שחקנים שהוכיחו שאין חשש שיצליחו [מלול, קפילוטו ועוד] וכמובן החתים מאמנים שמבינים את רוח היואב. אחרי כל זה, כבר אין בסיס להצלחה כלשהי. צריך להתחיל לבנות הכל מהתחלה. יואב כץ בטוח לא יעשה זאת, גם מי מר נקש, עם כל הכבוד ויש כבוד, לא יעשה זאת, כי העלות גדולה עליו. בניית קבוצה לגיטמית בליגת העל, כשאין כלום, כלומר בנייה מהבסיס והלאה, עולה מאה מיליון ש"ח ויותר. בקיצור זו שנת הפרידה שלנו מהקבוצה שזכרנו לה חסד נעורים וכבר 20-25 שנים ממררת לנו את החיים.