בתחילת העונה מצבו של נטע לביא לא היה ברור. יותר מדי סימני שאלה סבבו אותו. האם הצליח לצאת מהפציעה? האם יחזור ליכולת שלפניה? עכשיו, אחרי כמעט סיבוב שלם בליגה ו-12 משחקים באירופה, התשובה היא ברורה: הקפטן חזר.
בדרבי, כאשר כל שחקני מכבי חיפה היו הרבה מתחת ליכולתם הרגילה – סחוטים, תשושים ורק מחכים לפגרה – לביא היה היחיד שתפקד. חילץ כדורים מאחור, ניווט את המשחק, חיפש את החלוצים ואפילו ניסה למצוא את השער. השמחה שלו בסיום, כמי שגדל ירוק, היתה הזיקוק של שלושה חודשים הכי אינטנסיביים שיכולים להיות.
אבל מעבר ליכולות על המגרש, דווקא הריאיונות הסולידיים שלו, החיוך והצניעות הם אלה שעושים את לביא קלאסה של ספורטאי.
כאשר חאתם עבד אל-חמיד הגיע להפועל חיפה, נדמה היה שהמועדון הצליח סוף סוף להנחית שם גדול. אמנם המעבר היה כפוי בשל מחלתה של אמו שמתגוררת בצפון, אבל בכל זאת, שם גדול וחוזה ענק.
במופע בלהות של שער עצמי (ממש לא באשמתו), הרחקה (אחרי פרובוקציה של מאוויס צ'יבוטה) והתנהגות מכוערת (מה אשם הצלם?), סגר עבד אל-חמיד משחק שקול שהיה כתוב עליו 0:0.
הבטיחו לנו דרבי רותח, אבל על המגרש קיבלנו משחק עם יותר איבודים ממסירות מדויקות, עם שני מצבים בקושי לכל קבוצה, ועם סיום מכוער.
יאללה, תביאו לנו כבר את הפגרה.
תגובות