כשהייתי בכיתה ה' עברנו דירה לבית חדש. גם במרחק של שלושה עשורים אני עדיין זוכר בחדות ובבירור את תחושת הזרות שליוותה אותי בימים הראשונים שלי באותו הבית. אמנם היה לי סוף סוף חדר משלי והכל היה חדש ויפה יותר מקודם, אבל זה לא הרגיש כמו בית בשום דרך.
זכור לי במיוחד לילה אחד שבו התעוררתי, בחושך מוחלט, ופשוט לא ידעתי איפה אני נמצא. תחושת חוסר האונים והאימה של להתעורר לתוך מקום לא מוכר ולדעת שהבית שהכרת איננו ולא ישוב לעולם, נצרבה בי עמוק.
ביותר ממובן אחד, הימים הראשונים שלי בבית ההוא מזכירים לי את השנים הראשונות של מכבי חיפה בסמי עופר. בייחוד כל הקטע של החושך המוחלט. כל המערכת שהיא מכבי חיפה – שחקנים, אוהדים והצוות הניהולי – פשוט לא השכילה להבין את החשיבות ואת המהות של המעבר לאיצטדיון חדש, והתרסקה, מקצועית ומנטלית, שנה אחר שנה. גדודים של בינוניות הורעפו עלינו, האיצטדיון נראה גדול עלינו בכמה מידות, והקהל לא הצליח להרים את הקבוצה ליותר מהגעה לפלייאוף עליון במקרה הטוב, ואלוהים ישמור מה זה היה בעונת מו אלאך במקרה הרע. ימי קהת ודמע.
אבל ממש כמו במציאות, בסוף הדברים מסתדרים ומתיישרים, וכולם מתרגלים לרעיון של בית חדש ולדרישות החדשות שבית חדש מביא עמו. מכבי הפסיקה להיות ילדת הכאפות של הכדורגל הישראלי, והשיבה אליה גם את העוצמה, גם את היוקרה וגם את התארים. והקהל? הלך והתעצם, מכל בחינה. אל הקירות החדשים, הנוצצים והסטריליים של סמי עופר נוצקו תוכן אמיתי, משמעות והיסטוריה. החומרים שמהם עשוי בית.
רוצים להישאר מעודכנים?
המשחק מול אפולון לימסול היה, תרתי משמע, נקודת הרתיחה של מערכת היחסים המשולשת בין הקבוצה, הקהל והאיצטדיון. תראו, הייתי בקרית אליעזר, הייתי בגימל, חוויתי את המועדון ואת הקהל ברגעים הגדולים ביותר שלו שם. גיהנום עלי אדמות של רעש, צבע וטירוף כמו שהיה בעשר הדקות בין השער השני של עלי מוחמד לשער השלישי לא חוויתי בשום רגע בקרית אליעזר. הפוטנציאל של 30,000 ירוקים מוטרפים ורמת הביצוע של הקבוצה הגיעו לנקודת ההשקה, סוף סוף. והחושך? עדיין כאן, אבל הוא עבר לגור באופן אקסקלוסיבי בעיניים של שחקני היריבה. כל מה ששחקני אפולון רצו היה לשמוע את שריקת הסיום ולצאת מהסיוט המיוזע, הרועש והאימתני שהוא סמי עופר 2022. לגומלין בקפריסין כבר נגיע במוד של נופש.
למרות ההתלהבות, למרות התצוגות המרשימות ולמרות האווירה, עוד ארוכה הדרך אל החלום האמיתי – שלב הבתים של ליגת האלופות – והמכשול האחרון בפלייאוף הוא וואחד מכשול. הכוכב האדום בלגרד היא קבוצה סופר חזקה, ואם בביתיות עסקינן, אז גם לנו, עם כל הכבוד, יש עדיין לא מעט ללמוד בענייני אווירה ושיגעון מהאוהדים הסרבים. זה הולך להיות קשה בטירוף, והעובדה שהגומלין יתקיים בחוץ בטח לא מוסיפה לסיכויים שלנו.
אבל ברגע הספציפי הזה בהיסטוריה של מכבי חיפה, התחושה היא שאם נגיע כולנו באותה רמת הטירוף שאחזה בנו במשחק מול אפולון, בבית שלנו, אף אחד – אף אחד! – לא יכול לעצור אותנו.
תגובות