סובלים מהפקקים בכביש החוף? בעוד כשנה אתם תסבלו הרבה יותר, ויש מצב שאפליקציית WAZE תשלח אתכם בשיירות למסע היכרות עם מושבים וקיבוצים בדרך לתל אביב ועם שבילים עוקפים בין שדות וחורשות, אבל הפעם לצורך מטרה טובה: הרחבתו של כביש האורך העמוס ביותר בישראל.
השנה יצא לדרך הפרויקט להרחבת כביש החוף (כביש 2) בנתיב נוסף לכל כיוון, כולל שוליים רחבים והכנה לנתיב רביעי. הפרויקט כולל גם גשרים חדשים לצד מעברים תת קרקעיים להולכי רגל, לרוכבי אופניים ולבעלי חיים. בסופו של הפרויקט, שעתיד להסתיים בעוד ארבע שנים, הנסיעה לתל אביב תהיה מהירה יותר ופקוקה פחות.
“מבחינה פיזית מצב התשתית של הכביש אינו תואם את חשיבותו”, מסביר מנהל הפרויקט מטעמה של חברת נתיבי ישראל אודי שריג, “הביטוי החריף ביותר למצבו הוא פקקי התנועה שממתינים לחיפאים ולתושבי הצפון בשעות הבוקר. גם אחר הצהריים נאלצים הנהגים לעמוד בפקקים שהפכו לסיוט של קבע. לא אחת מתחילים הפקקים בבוקר כבר בקיסריה ואיטיות הנסיעה היא מעצבנת במיוחד. בערבי חג ובמוצאי חג זהו אחד מהצירים העמוסים ביותר במדינת ישראל. הבדיקות מעידות על כך שקיבולת הכביש אינה תואמת את הביקושים. השדרוג יאפשר רמת שירות טובה לא רק בהיבטים תחבורתיים אלא גם בהיבטים סביבתיים. יהיו פחות מפגעי רעש כי חלק מהכביש יהיה משוקע ויוקם מיגון אקוסטי, וגם זיהום האוויר יפחת מכיוון שתהיה פחות תנועה עומדת”.
25 דקות מיותרות
כביש החוף הוא אחד מהכבישים היותר עמוסים ומבוקשים בישראל. כיום עוברים בו כ-90,000 כלי רכב ביום, ובמילים אחרות – כ-3,750 רכבים בשעה. המערכת נמצאת כיום בקצה גבול הקיבולת שלה, ועם פתיחתו של הכביש הוא יותאם לקיבולת של כ-150,000 כלי רכב ביום או כ-6,250 רכבים בשעה.
קצב גידול כלי הרכב בכביש החוף בעשור האחרון היה חמישה אחוזים לכיוון דרום וארבעה אחוזים לכיוון צפון. הכביש תוכנן ברובו בשנות ה-50 של המאה הקודמת עם תוספות קלות בשנות ה-60. השדרוגים העתידיים, כך מעריכים במשרד התחבורה ובחברת נתיבי ישראל, יתאימו אותו לרוח הזמן.
“במקטע הכביש המיועד לשדרוג יש כיום כשל תנועתי”, מסביר שריג, “הכביש מתפקד הרבה מעבר לקיבולת שלו. בשעות השיא, בין 7:00 ל-8:00 בבוקר וגם קצת לפני ואחרי, הכשל התנועתי הוא חמור ביותר, במיוחד בין חדרה למחלף חבצלת, וזאת בשל נפח התנועה הזורמת אליו מחדרה ומכביש 65 (כביש ואדי ערה; א”ש). העיכוב הממוצע בתנועת כלי הרכב הנוצר עקב כך הוא של 25 דקות בכל יום לכל כיוון. אם מכפילים זאת ב-90,000 כלי רכב ביממה מבינים משהו מהמשמעות עבור המשק הישראלי. הפתרון של הרחבת הכביש על ידי הוספת נתיב שלישי לכל כיוון יפתור זאת. לקחנו בחשבון גידול של שניים עד שלושה אחוזים בשנה במספר כלי הרכב, והמסקנה היא שהכביש המשודרג יקלוט היטב את כלי הרכב שיתווספו עד שנת 2035. מעבר לתחזית זו קשה לצפות”.
חברת נתיבי ישראל בחנה אפשרויות שונות לשדרוג כביש החוף, כאשר היעדים העיקריים הם הרחבת הכביש בנתיב נוסף לכל כיוון, והגברת הבטיחות והפחתת תאונות הדרכים באמצעות ביטול צמתים והקמת מחלפים. כדי להגיע אל התכנון הטוב ביותר בוצעה סדרה ארוכה של בדיקות בתחומי התחבורה והתעסוקה, בדיקות השפעה על השטחים הפתוחים ועל המרחב הבנוי ועוד. בתום הבדיקות בוצעה בחינה של יותר מעשר חלופות שונות במטרה להגיע אל החלופה המתאימה ביותר.
כביש מספר 2, בקטע שבין מחלף זכרון יעקב (החדש) לבין חבצלת השרון, יורחב משני נתיבים לשלושה בכל מסלול, עם אפשרות לנתיב רביעי בעתיד. במקביל להרחבתו, תשופר בטיחות הכביש והתאמת מהירות הנסיעה בו מ-90 ל-110 קמ”ש.
במסגרת הפרויקט ייבנו מחלף ינאי ומחלף אולגה, ייהרסו גשרים ישנים ויוקמו חמישה גשרים חדשים: בין בית חירות לנעורים, גשר בית ינאי, גשר נחל אלכסנדר, גשר אולגה צפון וגשר אולגה דרום. עוד יבוצעו בפרויקט מעברים אקולוגיים לטובת בעלי חיים בטבע ועדרי בקר החוצים את התוואי. בנוסף, מתוכננת בניית קירות אקוסטיים במקומות הנושקים לבנייני מגורים ומסחר.
במסגרת השדרוג יונמך קטע הכביש הקיים בין בית ינאי לבית חירות בחמישה מטרים, תוואי הכביש המתעקל ייושר ויהפוך נוח יותר לנסיעה, וייבנו בו שני מעברים אקולוגיים. כמו כן יוסט הכביש סמוך לג’סר א-זרקא בכ-270 מטר עד לגבולות נחל עדה במטרה לאפשר ליישוב להתפתח ולגדול בלי שכביש 2 יסגור עליו. מחלף חדש יתווסף ליד ג’סר א-זרקא, מחלף אור עקיבא יורחב בנתיב אחד, וגם מחלף זכרון יעקב יורחב.
שריג מגלה כי הפרויקט כבר החל בראשית שנת 2018 בלי שהנהגים יהיו מודעים לכך. בשלב זה העבודות מתמקדות בעיקר בהעתקת תשתיות, בהטמנת קווי מתח, בהעתקת קווי צנרת, ביצירת שטחי עבודה וביצוע בדיקות ארכיאולוגיות וקידוחי קרקע. ביוני 2019 צפויות העבודות לגלוש לתוך מסלולי הנסיעה ואז יבוצעו העברות תנועה לנתיבים חלופיים והתנועה תתנקז לעתים משני מסלולים למסלול אחד. השוליים ייעלמו בקטעים מסוימים, וההאטה תורגש באופן ניכר. רכבי החילוץ של נתיבי ישראל יפטרלו בכביש וייתנו טיפול מיידי לנהגים שייתקעו בכביש, במטרה לצמצם את ההפרעות.
לפי החלטת משרד התחבורה יושקעו בפרויקט הרחבת כביש 2 שני מיליארד שקל. בשלב זה אושר לביצוע תקציב לרוב הפרויקט (כ-1.5 מיליארד שקל) מחבצלת השרון עד מחלף קיסריה, ואם תאושר השקעה נוספת של חצי מיליארד שקל יימשך הפיתוח עד למחלף זכרון יעקב.
התחשבות בבעלי החיים
מבקרי העבודות להרחבת כבישי ישראל טוענים כי ככל שתוגדל קיבולת הכבישים כך יגדל מספר כלי הרכב ולכן הפקקים הם גזרת גורל. עם זאת, כבר כיום אנו חשים בשינויים בדפוסי השימוש של הנוסעים עם שיפור השימוש בחלופות תחבורתיות ציבוריות נאותות, עם הקמת נתיבי תחבורה ציבוריים (נת”צים) ועם יצירת ממשקים בין כלי רכב פרטיים לאוטובוסים ולרכבות. שיפור תשתית הכביש הוא הכרח מתבקש.
“המגמה הכללית של משרד התחבורה היא לגרום לאנשים שנוסעים באופן יומיומי ברכבם הפרטי למקום עבודתם במרכז לעבור לשימוש בתחבורה הציבורית כדי להפחית את עומס התנועה”, אומר שריג, “הקמת שני המעברים האקולוגיים בגובה של ארבעה וחצי מטרים וברוחב של שישה עד שמונה מטרים סמוך לפארק השרון הצמוד למכמורת ובין מחלף קיסריה לגשר פל-ים תאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל, רוכבי אופניים ובעלי חיים. כיום אי אפשר לחצות את פארק השרון, והולכי הרגל צריכים ללכת עד נחל אלכסנדר ולעבור במעבר התת קרקעי הסמוך לגדה הצפונית שלו. כל זה עתיד להשתנות. נוסף על כך יוכלו בעלי החיים לחצות בבטחה את הכביש”.
לדבריו של שריג, “בתוכנית מושקעים כ-100 מיליון שקל לטובת היבטים סביבתיים ויש בה פגיעה מינימלית בשטחים הפתוחים. רשימת העבודות כוללת הארכה והגבהה של גשרים מעל נחלים, הרחבת המפתחים של הגשרים למעבר בעלי חיים ומטיילים, תכנון מעברים אקולוגיים לבעלי חיים, הקמת גשרי הולכי רגל, הצבת תאורה ירוקה ללא זליגת אור ושימור של עצים בוגרים. התוכנית תביא לחיזוק הקשר הציבורי עם אתרי הפנאי באמצעות שדרוג מעברים להולכי רגל ולרוכבי אופניים. הפרויקט משפר את המצב הקיים מבחינת הקשר בין מזרח הכביש למערבו עבור הולכי רגל, רוכבי אופניים ובעלי חיים. כמו כן, מבחינת ערכי טבע, בחירה בחלופת התוואי הנוכחי תמזער את הפגיעה בשטחים הפתוחים. שמונה קירות אקוסטיים יוקמו במסגרת שדרוג הכביש, והם יפחיתו את רמות הרעש סמוך לאזורי מגורים וישפרו לאין ערוך את המצב הקיים”.
שריג אומר כי הפרויקט נועד לשפר את מצב הבטיחות, שכן שוליים רחבים יוקצו בו לכל מסלול ונוסף על כך יוקצה שול פנימי: “היום לא תמיד יש מקום לעצור בצדו הימני של נתיב הנסיעה, ואין שול תקני המאפשר ירידה ועצירה במצבי חירום. כל זה עתיד להשתנות. גם השיפועים התלולים הקיימים כיום בכביש ימותנו, ובמקום שיפועים של שישה אחוזים יהיו בו לאחר השדרוג שיפועים של שלושה אחוזים לכל היותר. הדבר יאפשר נסיעה של 110 קמ”ש, וכך יימנעו גם מצבים שבהם משאיות כבדות עולות בשיפוע התלול בכבדות וגורמות בכך לזיהום אוויר”.
בין שתי ערים
“כאשר עבדנו על התכניות להרחבת הכביש נלקחו בחשבון צרכים שונים”, מסביר שריג, “התמקדנו בצרכים המערכתיים – זהו כביש שמקשר בין צפון לדרום, בין מטרופולין חיפה למטרופולין תל אביב; ובצרכים הבטיחותיים – בשנים האחרונות אירעו תאונות דרכים רבות בקטע הכביש שיורחב, וכעת הגיאומטריה תשתפר – הנהגים ייהנו מכביש עם ראות טובה יותר, עם פחות עליות וירידות ועם פחות עיקולים, והכביש יותאם למהירות הנסיעה המותרת בו, כלומר 110 קמ”ש”.
לסיכום, הוא מסביר, “נקבל קיבולת גבוהה יותר. הכביש יאפשר נסיעה של מספר כלי רכב רב יותר, ולכך יהיו משמעויות רבות. הרחבת הכביש היא תנאי להתרחבות של יישובים קיימים ולבנייה של שכונות חדשות ומרכזי קניות. מטבע הדברים, המימוש של כל אלה יביא אף הוא לעלייה במספר כלי הרכב שצפויים לעבור בכביש”.
כביש 2 החדש
אורך הכביש: כ-90 ק”מ
המחלף הצפוני: חיפה דרום
המחלף הדרומי: קיבוץ גלויות (נתיבי איילון)
קטע הרחבת הכביש: כ-40 ק”מ
עלות הפרויקט: שני מיליארד שקל
מספר כלי הרכב ביממה: 150,000
מהירות מותרת: 110 קמ”ש
גשרים חדשים ומשודרגים: גשר מעגן מיכאל, גשר מעין צבי, גשר פל-ים, גשר הולכי רגל נעורים, גשר הולכי רגל נחל חדרה
מחלפים חדשים ומשודרגים: ינאי, אולגה דרום, אולגה צפון, קיסריה, ג’יסר א-זרקא, זכרון יעקב
גשרי נחלים חדשים: גשר נחל אלכסנדר, גשר נחל חדרה, גשר נחל תנינים/עדה
העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
עד שתסתיים העבודה יצטרכו עוד נתיב לכל כיוון.אני עוקבת כנהגת אחרי עבודות ההכנה ובקצב הזה אין סיכוי שאראה את השיפור בשנים הקרובות.
קוקיש
פתרונות של שנות החמישים. מה עם BRT כמו באיסטנבול? כל המכוניות האלה עם האדם הבודד שהתלהב מהבית עם הגינה שקנה בקדימה ובתל מונד ובעתלית יתקעו בפקקים ליד נתניה והרצליה שמתחילים כבר היום ב 6:30.
ערן
תפיסות מיושנות שייצרו עוד פקקים.
עוד כבישים = עוד פקקים. מתי המדינה תבין את זה.
בעולם אחר (מערבי יותר) משקיעים בתחבורה ציבורית, מערכות הסעה המוניות אחרות, תכנון מפחית נסועה, אופניים, תחבורה חכמה ועוד.
רק במדינות כמו ישראל ודרום סודן משקיעים בכבישים חדשים.
מיכאל
מה עם וינגייט נתניה?
רק יזיזו הפקק קדימה, לצוואר הבקבוק הזה :/