סדר היום של ישיבת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מינהל התכנון שבמשרד האוצר, אשר זומנה ל-29 במרץ, כולל דיון ראשון בתוכנית חדשה לשטחי חוות מיכלי הדלק בקרית חיים (חוות הטרמינל) ואיצטדיון קרית חיים הסמוך לה. לפי דברי ההסבר לתוכנית, החולשת על 1,222 דונם, הפרוגרמה המתגבשת לשטחי התוכנית כוללת כ־4,300 יחידות דיור, כ־160,000 מ"ר לתעסוקה ולמסחר וכ־120,000 מ"ר לאחסנה וללוגיסטיקה אשר אמורים לשמש לעורף נמל עבור נמל המפרץ.
במתכונת שבה צורפה התוכנית לסדר היום היא כוללת מעט מאוד מידע, ואף לא צוין בה מי הגיש את התוכנית, מיהו היזם שלה ומיהם בעלי העניין בקרקעות. על פניו נראה כי מיקום שטחי עורף נמל שעלולים לכלול חומרים מסוכנים סמוך לשימושי מגורים, תעסוקה ומסחר אינו מצב אופטימלי, ומבחינת האינטרס העירוני עדיף היה שכל שטחי התוכנית יוקצו לפעילות עירונית מובהקת המנותקת מפעילות נמלית.
בדברי ההסבר לתוכנית צוין כי "התוכנית מצויה בשלבי תכנון מוקדמים, וכבר עתה עלה הצורך בעריכת תסקיר השפעה על הסביבה אשר יאגד את כל ההשלכות הסביבתיות הנובעות בעיקרן מהתשתיות ומהפעילויות הקיימות בשטח ומהימצאות המתחם בתחום הסביבה החופית".
עוד צוין בהוראות: "מטרת הגשת התוכנית היא להגדיר את גבולותיה כדי שניתן יהיה לנסח את ההנחיות לתסקיר ההשפעה על הסביבה. התוכנית מציעה חיבור של שכונות קרית חיים לרצועת החוף והיא מכוונת להקמת רובע בעירוב שימושים לצד תחנת הרכבת, וזאת בנוסף להקצאת קרקע לטובת מתחם עורף נמל. חוות המיכלים הסמוכה לנמל חיפה עתידה להתפנות, ובמקומה ניתן יהיה לפתח מגוון שימושים כמפורט בתוכנית המתאר החדשה של חיפה".
"כלבו – חיפה והצפון" הפנה סדרת שאלות לדוברות מינהל התכנון, ובהן מי הגיש את התוכנית, מיהו היזם שלה, האם התוכנית מתואמת עם בעלי הקרקע בשטחה, והאם עורף נמל, אשר כולל חומרים מסוכנים, יכול לפעול ליד מתחמי מגורים, תעסוקה ומסחר. לכשיתקבלו תשובות, נפרסמן.
על הבעייתיות שבקרבה בין פעילות עירונית לפעילות נמלית עמדה דווקא חברת נמלי ישראל (חנ"י) במסגרת התנגדותה לתוכנית המתאר של חיפה. בתוכנית המופקדת נקבע כי שטח חוות המיכלים מיועד למגורים, למסחר ולמתקניים הנדסיים, ללא הגדרת התפלגות שטחי הבנייה לכל שימוש. חנ"י טענה בהתנגדותה כי "ייעוד חוות המיכלים לאזור שמותרים בו מגורים יסכל כל אפשרות להשתמש בשטח לצורכי נמל", אך הוועדה המחוזית קבעה כי לפחות 80 אחוז מהשטח ישמש למגורים. הוועדה נימקה את החלטתה בכך ש"שטחי עורף נמל יכולים למצוא מקומם במרחק רב מהנמל".
יש לציין כי על אף שחוות המיכלים בקרית חיים, המופעלת על ידי חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ (תש"ן), מיועדת להעתקה למתחם קרקעות הצפון הסמוך לבתי הזיקוק, כלל לא בטוח שהמהלך לפינויה יתממש. התוכנית להקמת מתחם קרקעות הצפון, שיוזמת תש"ן על שטח של 1,170 דונם ממזרח למתחם בתי הזיקוק, מאפשרת הקמת מתחם למיכלי אחסון דלק גולמי ומוצריו בשטח של 553 דונם בתחומה.
אמנם בדברי ההסבר לתוכנית נכתב כי מטרתה היא לפנות לתחומה שלוש חוות מיכלי דלק ישנות הנמצאות במפרץ חיפה – חוות הטרמינל בקרית חיים, חוות אלרואי בקרית טבעון ומתחם 20 אקרס בנמל חיפה הסמוך לעיר התחתית – אך בתוכנית לא נקבעו תאריכים ספציפיים להתחלה ולסיום של המועד שבו יש לפנות את החוות ולהפסיק את פעילותן. הוראות התוכנית דוחות את ההכרעה בסוגיית תחילת הפינוי של החוות לשלב תיאורטי שבו ימומש היתר בנייה להקמת המתחם החדש בקרקעות הצפון, ובכך הן מקבעות את הפינוי כאפשרות אך לא כחובה. זאת ועוד, הקמת מתחם קרקעות הצפון כרוכה במתן מענה לסוגיית מימון הפרויקט.
העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה
רוביק אגרון
זה עתה, נודע כי שר הפנים אריה דרעי, הרחיב את סמכות הוועדה הגיאוגרפית של ישובי מפרץ חיפה, להחליט בעניין כינונה של ״מועצה מקומית תעשייתית״, באזור בו ממוקמים כיום כל מפעלי הפטרוכימיה, בתי הזיקוק, ושדה התעופה.
זוהי מזימה נכלולית להחזיר את האזור עשרות שנים אחורה!
זוהי מזימה שמטרתה למנוע מתושבי מפרץ חיפה להגן על שלומם ובריאותם.
אסור ליפול בפח!
ההצעה הזו, הינה מלכודת!
כעת, משהבינו כל בעלי המפעלים המזהמים והמסוכנים, כי הציבור הפך להיות עירני ועומד על זכויותיו, הם מנסים בעורמה, לכונן ״רשות תעשייתית״ שלא תהא נתונה לפיקוח ולמרות הרשויות המקומיות הסמוכות.
קל להבחין שהבעלים של חיפה כימיקלים לא מוכנים להפנים את ההחלטה של בית המשפט לסגור את מיכל האמוניה; ולכן הם עושים תרגילים, מערערים על ההחלטה, מפעילים לחצים, ואינם מוכנים לסלק את האיום הנורא לחיי תושבי מפרץ חיפה; במקביל, גם עידן עופר ״האזרח הבריטי״ החרד כעת לשגשוגו של ״מפעל המחנק״ – בז״ן, ולכן הוא, יחד עם עוד בעלי הון ציניים ותאוותניים, מנסים כעת בערמומיות ובשיתוף פעולה עם שר הפנים – אריה מכלוף דרעי, לערוף את המכשול.
ההגנה על בריאות הציבור, תוכל להתממש ב״השבתת מחאה״ של העיר חיפה, כי רק ל״הגנה עצמית״ פעילה, יש סיכוי להזיז את קובעי המדיניות בממשלת ישראל להתייחס ברצינות לתביעה הצודקת לסלק את ״מיכל המוות״ – מיכל האמוניה,לסגור את ״מפעלי המחנק״ – בתי הזיקוק (בז״ן) של ״האזרח הבריטי״ – עידן עופר, ולשים סוף לכל התעשיות המזהמות והמסוכנות, במפרץ חיפה.
הבעייה היא, שאי אפשר לסמוך על יונה יהב, ועל שאר ראשי הרשויות המקומיות במפרץ חיפה, שפרט לדיבורים כדי לצאת ידי חובה, בעצם כמעט ולא עושים כלום!
כי יונה יהב וראשי ישובי המפרץ הם הרי שבויים של הטייקונים.
יונה יהב מפחד מכך שברגע שיעמוד בראש מחאה אמיתית, וישבית את העיר, יתחילו הטייקונים לחפש לו מחליף….
הפחד שלו מובן, אך לחלוטין לא מוצדק!
מי שמתיימר להיות מנהיג, חייב לקחת גם סיכונים.
אין ספק שהטייקונים ועידן עופר בראשם, ברגע שיבחינו שיונה יהב חדל להיות ״כלבלב פודל״ שלהם, הם יתחילו בקמפיין להדיח אותו.
כך גם עשו הטייקונים בזמנו לאריה גוראל, והצניחו במקומו את עמרם מצנע.
לכן, אי אפשר לקוות שיונה יהב ישתנה וייעשה את מה שמצופה ממנהיג אמיתי שמוכן גם לקחת סיכונים אישיים.
הפיתרון:
לעקוף את ראש עיריית חיפה ואת ראשי ערי המפרץ, בעלי ה״ברכיים הרועדות״, ולהכריז על מחאה עממית, אינטנסיבית ונחרצת.
מחאה כזו תבוא לידי ביטוי ב:
א. השבתה מלאה של העיר חיפה, וערי המפרץ.
ב. השבתת הדרכים אל ישובי המפרץ.
ג. השבתת הרכבת
ד. השבתת הנמל
וכו׳ וכו׳
כאשר המוני תושבי מפרץ חיפה יחסמו בגופם את הדרכים ל:
1. מפעלי בז״ן
2. נמל חיפה
3. מיכל האמוניה
4. רכבת ישראל
וכו׳ וכו׳
רק אז תחל הידברות אמיתית מלווה בערבויות ובטחונות לשינוי דרסטי של המצב.