מהי עילת הסבירות?
לעילת הסבירות שני מובנים:
"המובן הראשון, הוא המובן המקורי, מתייחס לסבירות ההחלטה המתקבלת על ידי הרשות בסוף ההליך המינהלי. לפי מובן זה, אם ההחלטה עצמה לוקה בחוסר סבירות, יש בכך כדי לפסול את ההחלטה. המובן השני מתייחס לסבירות של שיקול הדעת המופעל על ידי הרשות, כחלק מן ההליך המינהלי, לפני קבלת ההחלטה. לפי מובן זה, אם הרשות נתנה לשיקול מסוים משקל בלתי סביר או אם היא איזנה בין השיקולים באופן בלתי סביר, הרי זה פגם המאפשר לפסול את החלטת הרשות". (יצחק זמיר , הסמכות המינהלית, כרך ה – עילות הביקורת המשפטית (2020), ההדגשות אינן במקור).
בנוסף, הרשות נהנית מיתרון מסוים בניהול ההליך המשפטי, היא גורם שיש לו יתרון מבחינת מה שמכונה "נטל הראיה". הדבר בא לידי ביטוי ב-"חזקת התקינות המנהלית" לפיה:
"הרשות המינהלית נהנית בפעולתה מחזקת תקינות, ועל המבקש לסתור אותה – מוטל להביא ראיות שיעוררו ספק מהותי בתקינות פעולתה, ויעבירו את הנטל אל הרשות להראות כי לא נפל פגם במעשיה. לצורך כך, אין די בטענה סתמית המייחסת לרשות כוונות שלא הוכחו, ויש לבסס את הטענה על תשתית ראייתית הולמת".(עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (נבו 28.02.2011)).
דהיינו, נקודת המוצא של בית המשפט היא שהרשות פועלת באופן תקין, ונטל ההוכחה הוא על המבקש לטעון אחרת.
מהו מתווה סולברג?
מדובר במאמר תגובה לפרשת דרעי-פנחסי.
הפרשה עסקה בהחלטתו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין (ז"ל) שלא לפטר את דרעי (שר הפנים דאז) ואת פנחסי (סגן שר הדתות דאז) על אף שהוגש כנגדם כתב אישום בעבירות פליליות שונות. בג"ץ השתמש בעילת הסבירות ובחן את המשקל שנתן רבין לכלל השיקולים שעמדו לפניו בעת קבלת ההחלטה ומצא שלשיקולים מסוימים ניתן משקל משמעותי ולאחרים משקל חלש מאוד. לכן, נקבע שאי הפעלת הסמכות שבחוק היסוד (כלומר הסמכות לפטרם) איננה סבירה באופן קיצוני.
מכאן, הביקורת על עילת הסבירות היא שמדובר במבחן גמיש ולא וודאי שקשה לחזות את תוצאותיו. ובכל זאת, מבהיר סולברג כך:
"אני לא סבור שהשעה כשרה לביטול עילת הסבירות לחלוטין, אבל המגמה צריכה להתהפך: לא שימוש גובר, גורף, כברירת מחדל, גם כשהדבר איננו מתחייב". (השופט נעם סולברג, "הלכת דרעי- פנחסי בראי עילת הסבירות", רשות הרבים – בלוג הפורום הישראלי למשפט וחירות (16 בינואר 2022).
אם כך, חשוב לבצע הבחנה – עילת הסבירות היא עילה שרלוונטית לבחינת החלטות של הרשויות המנהליות. ישנן החלטות מקצועיות בהן יהיה קשה לבית המשפט להחליף שיקול דעת מקצועי (למשל נושאים ביטחוניים או תכנוניים); ישנן החלטות הנוגעות למינויים שונים אך גם בהן יהיה לבית המשפט קשה להתערב בפן המקצועי שלהם ותצטרך להיות החלטה מאוד לא סבירה כדי שיתערב (דוגמה למעוניינים להעמיק – בג"ץ 5769/18 פרופ' יעל אמיתי נ' שר המדע והטכנולוגיה), וישנן החלטות משפטיות בהן בית המשפט כן ירגיש יותר בנוח להתערב (שכן מדובר בתחום המומחיות שלו).
עילת הסבירות ועולם הנדל"ן
עולם הנדל"ן כרוך בממשק מובהק עם הרשויות השונות, למשל לשכת רישום מקרקעין, רשות המיסים, עיריות שונות, ועדות ערר שונות ועוד. דוגמא מוכרת לממשק של האזרח והרשות בתחום הנדל"ן היא למשל תהליכים של חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה.
בין עסקאות התחדשות העירוני שמשרדנו מטפל, ניתן כדוגמה בית מורכב (כלומר, בית משותף המורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים, אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת או מיתקנים נפרדים- שכיח מאוד בחיפה ובפרט בכרמל בשל חובת בניית שני מבנים בכל חלקה). בדוגמה שבחרנו להביא, הבניין האחורי כבר ביצע בשנת 2018 תוספות וחיזוק מכוח תמ"א 38. לאחר מכן ביקש גם הבניין הקדמי לבצע תוספות וחיזוק מכוח תמ"א 38 אך זה נתקל בהתנגדויות של הבניין האחורי.
למעשה, מדובר בסכסוך שכנים המעכב ביצוע של חיזוק הבניין מפני רעידות אדמה, תופעה שלא מזמן חזינו בהשלכותיה הנוראיות באירועים שאירעו בטורקיה. לאחר הליך בפני המפקחת על הבתים המשותפים, ועדת תכנון ובנייה, וועדת ערר, הגיש הבניין האחורי עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בו ניסה לסכל את פרויקט התמ"א פעם נוספת. בית המשפט לעניינים מנהליים פסק כך:
"לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים, החלטתי לדחות את העתירה. אפתח בכך שאומר, כי רוב הטיעונים בעתירה נסובים על נושאים תכנוניים ועל שיקול דעת תכנוני של הוועדה. הלכה מושרשת היא, כי בית המשפט המנהלי אינו משמש מוסד תכנון-על ואינו מתערב בשיקולים תכנוניים של רשויות התכנון, אלא אם כן נפלו בהן פגמים משפטיים היורדים לשורשו של עניין. "כלל נקוט הוא בידינו כי בית-המשפט אינו שם עצמו בנעליהן של רשויות התכנון ואין הוא מעמיד את שיקול דעתו שלו תחת שיקול דעתן המקצועי של אותן רשויות. התערבותו של בית-המשפט בהחלטות של רשויות התכנון נעשית במשורה, בעילות מובהקות המצדיקות התערבות במעשה המינהלי, כגון: חריגה מסמכות, חוסר תום-לב או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות". (עת"מ 18908-01-22 קורנר ואח' נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה ואח', פס' 23 לפסק דינה של כבוד השופטת תמר שרון נתנאל).
דוגמא זו ממחישה את כל המהות של עילת הסבירות – בית המשפט מבהיר שהחלטות תכנוניות הן החלטות מקצועיות שהמומחים בהן הם רשויות התכנון ולא בית המשפט. לכן, בית המשפט יטה שלא להתערב בהחלטות שכאלו (כלומר לרשות עומדת חזקת התקינות המינהלית שפעלה כדין). מכאן, על העותר להוכיח פגם משפטי היורד לשורשו של עניין בהחלטה שנתקבלה כדי שתיפסל ההחלטה המקצועית של הוועדה (מה שהבניין המתנגד לא הצליח להוכיח בעתירתו).
רוצים להישאר מעודכנים?
סוף דבר
עילת הסבירות היא עילה מורכבת, הזכות של כל אחד מאיתנו היא להביע עמדה פוליטית אך חשוב שעמדתנו תהיה מגובשת ולאחר הבנה מעמיקה של מהו השינוי המדובר. אפשר להבין את הדיאלוג סביב עילת הסבירות דרך שתי תפיסות עולם שונות:
יש המאמינים בגישה שהייתה ידועה כ the king can do no wrong – כלומר, המדינה פועלת באופן מוחלט לטובת אזרחיה ולכן בית המשפט לא צריך להתערב בשיקול הדעת של נבחרי הציבור.
מנגד, יש המאמינים שמחמת ונבחרי הציבור הם בני אדם, הם עלולים לטעות ולכן חשוב שתהיה כתובת מהירה וישירה לתיקון הטעות או העוולה שבוצעה כתוצאה מקבלת החלטה שגויה של הרשות.
מהי הכתובת להתנגדות להחלטות אלו – חלק מאמינים בית המשפט, חלק מאמינים שצריך להכריע זאת בבחירות.
חשוב להבהיר לקראת סיום שהתיקון לחוק לא מבקש למנוע את הביקורת השיפוטית באמצעות עילת הסבירות בסכסוכים בין האזרח לרשויות השונות אלא רק למנוע את הביקורת השיפוטית על החלטות של הממשלה.
השינוי מעורר שאלות עקרוניות שכל אדם המביע עמדתו ביחס לעילת הסבירות צריך לשאול:
- האם היינו רוצים להגדיל את מרחב התמרון ללא ביקורת של הרשות או לאו?
- האם אהבנו את האיזונים והבלמים שהיו עד היום או דווקא אנחנו מבקשים שינוי?
- האם עדיין נתמוך בשינוי גם אם ישתנה הרכב הממשלה בבחירות הבאות?
- האם במצבי קיצון נעדיף שנבחרי הציבור יהיו בעלי מרחב התמרון לקבלת החלטה או בית המשפט?
לכל אדם הזכות לבחור ולהאמין בצדקת דרכו ועלינו לכבד את עמדת כולם.
במאמר זה, היה חשוב לנו למסור מעט מידע כרקע לדיבייטים המתנהלים בתקופה זו.
מי ייתן ויבואו ימים של יציבות, שקט והסכמה רחבה בין כל עם ישראל.
העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה
תגובות