אגף בקרת ועדות מקומיות (יחידת הבקרה) במינהל התכנון ממליץ להאריך את הסמכתה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה כוועדה עצמאית מיוחדת בשנה אחת בלבד – כך עולה מחוות הדעת ששלחה סמנכ"ל מינהל התכנון לרגולציה (ברישוי ובנייה) במינהל התכנון רות שורץ חנוך לשרת הפנים איילת שקד. הסיבה להארכה בשנה בלבד היא ליקויים שנמצאו בהתנהלותה של הוועדה.
הסמכה של ועדה מקומית לעצמאית מיוחדת מאפשרת לה לאשר בעצמה את רוב תוכניות הבנייה החדשות בתוך השכונות הקיימות, וכן להפקיד ולאשר תוכניות פינוי-בינוי ותוכניות נוספות של התחדשות עירונית.
את הסמכתה כוועדה עצמאית מיוחדת קיבלה הוועדה המקומית לראשונה בשנת 2015, ובשנת 2017 הוארכה הסמכתה לשלוש שנים נוספות על ידי שר האוצר דאז משה כחלון. ביוני 2020 פורסם לראשונה ב"כלבו – חיפה והקריות" כי ההסמכה של הוועדה המקומית כוועדה עצמאית מיוחדת עומדת לפקוע, וכי מינהל התכנון ידון בשאלה אם להאריך את תוקף ההסמכה. בנובמבר 2020 פורסם כאן כי מינהל התכנון אישר לבסוף את הארכת הסמכתה של הוועדה המקומית בשנתיים בלבד, בניגוד לוועדות המקומיות של תל אביב ונתניה למשל, שהסמכתן הוארכה בחמש שנים.
על פי החוק, שר הפנים הוא זה שרשאי להסמיך ועדה מקומית כוועדה עצמאית מיוחדת, אך זאת רק לאחר שקיבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בנושא. כמו כן נדרשות המלצות של מינהל התכנון ושל יו"ר הוועדה המחוזית. כחלק מהמלצות מינהל התכנון ניתנה בחודש מאי המלצת ועדת הערר המחוזית, ולפיה אין להאריך את ההסמכה של הוועדה המקומית כעצמאית מיוחדת.
חוות הדעת הנוכחית של אגף בקרת ועדות מקומיות ניתנה לאחר איסוף נתונים ממקורות שונים על פעילותה ועל תפקודה של הוועדה, השתתפות בישיבת ועדת משנה שהתקיימה בחודש ספטמבר, קיום יום בקרה מרוכז בשיתוף עם אנשי מפתח מהוועדה ועיבוד הממצאים תוך השוואה לנתונים כלל ארציים. בין הנושאים שנבחנו היו התנהלות ושקיפות, יעילות ומהירות העבודה בדגש על מתן שרות איכותי, תכנון עירוני, תהליך רישוי הבנייה לרבות הפקת מידע להיתר, התחדשות עירונית, פיקוח במהלך הבנייה, מערכות מידע תומכות והון אנושי.
בנושא התכנון נמצא כי "הוועדה יוזמת ופועלת לקידום תוכניות ומסמכי מדיניות. עם זאת, נמצאו ליקויים במספר נושאים: אי עמידה בלו"ז לאישור תוכניות; הצבת תנאי סף מקדימים לקליטת תוכניות שאינם בהתאמה לחוק התכנון והבנייה; הנחיות מרחביות שאינן תואמות מבחינת תכולתן ואופן פרסומן להוראות החוק – נושא שנדרש לתיקון כבר בבקרות קודמות; והחלטות שלא בהתאם למסמכי המדיניות".
בנושא השימור נמצא כי "לא הוכן מסמך מדיניות עירונית לשימור כפי שנדרש בהוראות התוכנית הכוללנית של העיר. המשמעות היא שיש להכין לכל היתר רלבנטי תיק תיעוד מקדים – דבר היוצר עומס על מחלקת השימור ועל עבודות ועדת השימור, ויוצר עיכובים בטיפול בבקשות להיתר הנדרשות להליך זה".
בנושא התנהלות הוועדה נמצא כי קיימת "מגמת שיפור בהתנהלות ובתוצרים של הצוות המקצועי. עם זאת, נמצאו ליקויים בתוכן המסמכים המפורסמים על ידי הוועדה (סדרי יום, קבצי החלטות ופרוטוקולים). בנוסף נמצאו ליקויים מהותיים ביכולת של הוועדה לקיים ישיבות סדורות, לקבל החלטות ולקדם נושאים מהותיים על בסיס ענייני, ולקיים שיח מכבד בין חברי הוועדה, בינם לבין עצמם ובין חלק מחברי הוועדה לצוות המקצועי. נציגת אגף בקרה נכחה בישיבת ועדת המשנה. ישיבה זו התנהלה בקולניות ובאגרסיביות, וכללה גם עלבונות אישיים שהופנו על ידי אחת מחברות הוועדה גם כלפי הצוות המקצועי והיועצת המשפטית שנכחו בישיבה. משיחות שקיימנו עם נציגים שונים ועם הצוות המקצועי הבנו שזו שגרת ההתנהלות ושלא מדובר בישיבה חריגה. כך לדוגמה, ישיבת ועדת המשנה שהתקיימה ב-12 במאי ואשר ננעלה על ידי יו"ר הוועדה לאחר זמן קצר מסיבות של התנהלות הוועדה. התנהלות זו עלולה לפגוע ביכולת המקצועית של הוועדה".
בנושא המידע "נמצאה מגמת שיפור. עם זאת, בתיק המידע עדיין נמצאו ליקויים במספר נושאים: היעדר מידע מגורמי פנים אשר עדיין דורשים מעורך הבקשה להגיע אליהם לתיאום ולאישור כתנאי להגשת הבקשה להיתר; לעתים קרובות גורמי הפנים אינם עונים בזמן לבקשת המידע, ותיק המידע נמסר תוך הצבת תנאי לעורך הבקשה להשלים את המידע החסר מהמחלקות שלא הגיבו; והתנאים לאישור תחילת עבודות מפוזרים בין שלושה מקורות שונים – טופס שנקרא 'תנאים נדרשים לתחילת עבודות' שיש אליו קישור ממסמך שנקרא 'מענה וסיכום', מסמך שנקרא 'נספח להיתר ותנאים לתעודת גמר' שגם אליו יש קישור מהמסמך 'מענה וסיכום', וגיליון רישוי זמין".
בנושא הרישוי "נמצאה מגמת שיפור. עם זאת, עדיין נמצאו ליקויים משמעותיים במספר נושאים: השימוש במערכת ניהול הוועדה מנוהל באופן חלקי ולא מיישם במלואן את יכולות המערכת; ומספר הבקשות שאינן מטופלות בזמן הוא גדול; יש להקפיד על ניהול בקשות להיתר בשלב הבקרה המרחבית, ולהימנע מדחיית בקשות בתום תקופת הבקרה המרחבית, בשל סיום פרק הזמן המוגדר בתקנות; במהלך הבקרה ובדיקת בקשות להיתר מהשנתיים האחרונות נמצא כי עדיין אין סנכרון מלא בהגדרת האירועים ובתזמונם למערכת רישוי זמין; תהליך העבודה אינו מסודר דיו ואינו מנצל את יכולות התוכנה; ממשקי העבודה עם גורמים פנים עירוניים מתנהלים באופן שאינו תואם את תקנות הרישוי; הצוות המקצועי מקיים הליך 'שולחן עגול' עם גורמים פנים עירוניים בשלבים שונים של התהליך, כולל מידע להגשת הבקשה להיתר ולעתים במהלך הבקרה המרחבית – דבר שאינו תואם להוראות החוק ותקנותיו".
בנושא הפיקוח במהלך הבנייה נחשפו "ליקויים מהותיים: חלק מתהליך העבודה, הטפסים והנהלים אינם תואמים את תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה); נמצאו טעויות מהותיות במינוי בעלי תפקידים למהלך הביצוע מטעם בעל ההיתר; ונמצאו טעויות מהותיות בתיעוד ממצאים של המפקחים באתרי הבנייה".
בנושא המחסור בכוח אדם נמצא כי "לא נמצא שיפור. בדוח הוועדה הקודם דווח על מחסור בעובדים מקצועיים בתפקידי מפתח. מחסור זה עדיין קיים. להערכתנו, גם לעובדה שחסרים עובדים מקצועיים בתפקידי מפתח יש השלכה על האופן שבו הוועדה מבצעת את תפקידיה".
בסיכום הדברים נכתב: "ממצאי הבקרה הנוכחית מעלים כי חל שיפור מסוים בחלק מהתחומים ביחס לחוות הדעת הקודמת מ-20 באוגוסט, וכי הצוות המקצועי של הוועדה המקומית מחויב להמשך שיפור התהליכים. ואולם עדיין נמצאו ליקויים משמעותיים בחלק מתחומי הפעילות. לאור האמור ולאור הנכונות של הצוות המקצועי להמשיך ולהשתפר, ועל מנת שלא לפגוע בהמשכיות תפקודה השוטף של הוועדה ובסמכויותיה, אנו ממליצים על הארכת ההסמכה של הוועדה המקומית חיפה כוועדה עצמאית מיוחדת לתקופה של שנה בלבד".
עוד צוין כי "בתקופה זו על הוועדה לפעול לתיקון הליקויים ולהציג שיפור משמעותי בעבודתה. בתום שישה חודשים ממועד חידוש הסמכתה על יו"ר הוועדה ומהנדס הוועדה המקומית לעדכן בכתב את אגף בקרת ועדות מקומיות על ההתקדמות בתהליך ביצוע השיפורים ותיקון הליקויים".
מעיריית חיפה לא נמסרה תגובה.
העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה
שרות לציבור
כל מי אשר בבעלותו נכס בחיפה, בשכונת הדר הכרמל, אשר סווג בתכנית המתאר חפ/2000 למתחם לשימור – ולכן מתקשה בקבלת היתר בניה – טוב שידע שהוא יכול לתבוע את כל נזקיו מהועדה המקומית בהסתמך על סע' 197 לחוק התכנון ובניה. תביעה כזו בצירוף דוח של שמאי מוסמך יש להגיש לועדה המקומית עד תחילת ינואר 2023 שאז מסתיימות 3 שנים מהפרסום האחרון למתן תוקף של התכנית הפוגעת.