"אדם הוא אדם ללא הבדל דת, גזע, מין או העדפה מינית” (יונה יהב, ראש העיר חיפה. כפיים).
“לא צריך צוות מקצועי כדי לקבוע שמשפחות להט”ביות שוות בזכויותיהן. נקודה. העמדה שלפיה משפחות חד מגדריות הן ‘חריגות’ ו’עלולות להעמיס מטען נוסף על הילד’ סותרת את עמדת הציבור, שרובו המכריע תומך בשוויון זכויות מלא לקהילה הלהט”בית. העמדה הזו גם סותרת את המחקרים שנעשו ואת מגמות החקיקה בעולם, אבל בעיקר סותרת את המציאות – מציאות שבה כבר היום גדלים בישראל ילדים במשפחות חד מיניות, והם ילדים אהובים, מטופחים ומאושרים בדיוק כמו בכל משפחה אחרת, כך שהחריג היחיד בסיפור הוא עמדת משרד העבודה והרווחה” (אבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה. כפיים).
“אני מכהן בכנסת כשנה וחצי. עד עכשיו הצבעתי עם הקואליציה בכל נושא – נושאים שאני שלם איתם ונושאים שאינני שלם איתם – למעט בנושאים להט”ביים (שבהם פשוט לא יכולתי להצביע נגד, ולמרות שבתודעה של חלקכם עשיתי כך – זה לא קרה מעולם). חייתי בפשרה בין הרצון לקדם שוויון חירויות להט”בי לבין הצורך בתחזוק קואליציה המבוססת גם על קולות של אלה שהעניין הלהט”בי זר להם, מוזר להם ובלשון המעטה אינו מתיישב עם השקפת עולמם. עשיתי כל מה שיכולתי כדי לקדם דברים שבאמת אפשר לקדם, לא רק במישור דעת הקהל (ובעיקר הקהלים הלא מובנים מאליהם, להבדיל מהתלמים החרושים כבר לעייפה) אלא גם במעשים ממש: התחייבות שרי הביטחון (הקודם והנוכחי) כי צה"ל יתייחס בשוויון מלא לבני זוג בני אותו מין כפי שהוא מתייחס לזוגות שאינם בני אותו מין בקרות אסון ושכול, הבאת תקציבים יותר מאי פעם בעבר לארגוני הנוער הנותנים לנוער להט”בי תחושת שייכות ואכפתיות, ובהם בית דרור המעניק מסגרת ובית חם ואוהב לנוער להט”בי שהושלך מביתו על ידי משפחתו, השירות הפסיכוסוציאלי שמעניק טיפול לאלה המצויים על סף תהום וזקוקים לו כאוויר לנשימה. שיעור הנוער הלהט”בי השולח יד בנפשו גבוה פי שלושה משיעורו באוכלוסייה. זה קורה בגלל החשש מהאופן שבו זה ייתפש על ידי החברה – חשש שלא פעם יש לו רגליים. הנוער הזה צריך לדעת שיש לו למה לחכות: יהיו לו חיים טובים. הוא יזכה לאהוב, הוא יזכה להקים משפחה, הוא יזכה לחיות. הכרזת המדינה לבית המשפט העליון שלפיה היא לא תאפשר אימוץ ילדים להורים להט”ביים היא קו פרשת המים. אני מודיע בזאת שעד שההחלטה לא תשונה מהותית (ולא סמנטית) ונושא האימוץ ייבחן בכל מקרה לגופו ובאופן שוויוני שאיננו מפלה קטגורית בין הורים מיועדים להט”ביים לכאלה שאינם – לא אצביע עם הקואליציה. 2017. תתקדמו” (ח”כ אמיר אוחנה מהליכוד. כפיים).
“לא נמאס לעם הכי רדוף בתולדות ההיסטוריה מרדיפת מיעוטים? חלאס, 2017. הקהילה הלהט”בית בכל מקום, והרוב המוחלט כבר מבין שלשפוט אדם לפי הנטייה המינית שלו (כל עוד הוא לא מסכן את הציבור – ואת זה רשמתי אך ורק כדי שלא תתחילו עם ‘רגע, אבל מה עם פדופילים, גם זו נטייה מינית’) זה פשוט בורות וראייה חשוכה לשמה. הומואים, לסביות, טרנסים, וואטאבר – כולנו ישראלים. לכולנו מגיעות זכויות זהות. בין אם מדובר בחתונה/אימוץ/מקומות עבודה – כולנו שווים. מה הקטע בדמוקרטיה אם לא ככה? אנחנו דמוקרטיה של 2017 לא של 400 לפי הספירה. כמו שהקהילה תורמת את שלה לקהילה אם זה בצבא, במשטרה, ברפואה, בבידור ובמשרות בכירות בכל הענפים, כך גם מגיע לאותם האנשים לחיות את חייהם לפי העדפתם האישית כמו כולנו. ומי שלא מבין איך זה כמו כולנו הוא פשוט עיוור. אני פונה אליכם, אחי ואחיותי הסטרייטים, דמיינו שהיה אסור לנו לאמץ או להתחתן. היינו שורפים את הרחובות ולא מנהלים מחאה שקטה ומבוקרת” (לירז רוסו, סטטיק. כפיים).
“כאדם שנשפט על ימין ועל שמאל בידי שומרי תורה וגם כאלה שפחות, אני האדם האחרון שישפוט מישהו. אין אדם בעולם שיכול לשפוט אדם אחר” (מלך זילברשלג. כפיים).
***
“בבקשה אל תהפכו את זה למאבק של ימין ושמאל” – תגובה קצרה וקולעת של פלוני אלמוני אי שם בין רבבות המילים שאנחנו יודעים שרובן ריקות ושנכתבו בפייסבוק בעקבות תגובת המדינה לבג"צ וסאגת האימוץ, וכנראה גם דעתו של הרוב שבדרך כלל גם דומם ושבא להפגנה ביום חמישי או הגיב ברשתות החברתיות והשמיע קול זעקה אחרי שבאו מים עד נפש.
בינתיים, בג"צ דחה את הדיון בעתירה בחודש וחצי במקום בשלושה חודשים כפי שביקשה המדינה, והפרה הקדושה של הפוליטיקה הגאה – הרדיפה אחרי צעירי/ות הקהילה, שנשלחה כלאחר כבוד בטור של שבוע שעבר לקצבייה – מתגלגלת מצחוק בשיפודייה בזמן שהעגלים מגלגלי העיניים הקדושים החדשים ממשיכים בדיוק בדרכה. מסתמן שהטרנד הבא במלחמת האזרחים, בפוליטיקה הגאה בינה לבין עצמה ומול הכנסת הגדולה, נגד מריחת הזמן ושלילת הזכויות גם מהציבור החילוני יהיה על סבסוד חיתולים, על חופשות לידה, על אימוץ ילדים, על פונדקאות ועוד רשימה ארוכה של עניינים במדינה שאף פעם לא טיפלו בהם אחת ולתמיד כי הם שייכים רק לאזרחים סוג א', רצוי הכשר חלק, בד"צ ורק באישור הרבנים.
אירועים גאים קרובים:
בשלה בבריכה – “בשלה – כי לגאווה אין תפוגה” מארגנות מסיבת בריכה צפונית לנשים לסביות בנות 45+ בקיבוץ יפעת עם די.ג’יי מוניקה ילון. יום שישי, 21.7. 23:00-18:30. כניסה: 80 שקל, כולל כיבוד ושתייה. פרטים בדף הפייסבוק "בשלה – BESHELA".
חיפאים נבדקים בחיפה בבית הקהילות לגאווה וסובלנות – ערב בדיקות HIV ומחלות מין, חינם ואנונימי. ימי ראשון, 21:00-19:30. רחוב מסדה 6, הדר.
הקרנת הסרט "איך מסמנים אהבה" – סרטם זוכה פרס הקהל בפסטיבל דוקאביב 2017 של אלעד כהן, איריס בן משה ונתי אדלר הוא יצירה חשובה ונוקבת הן מבחינת התוכן המרובד שלו והן מבחינת הסימנים הפוליטיים. אלעד – אדם חירש דובר שפת הסימנים, יוצר והומוסקסואל – מביע בכנות מפלחת לב ובגוף ראשון את קול סימניו. יום רביעי, 26.7, 21:30. סינקופה בר, כיאט 5. כניסה: 25 שקל. פרטים: 04-6657667.
קוקטייל מעורבב חיפאי – בואו להכיר, להתערבב, לראות, לרקוד ולהתנדב לארגונים הפועלים בחיפה: בית הקהילות לגאווה וסובלנות, איגי, חושן, מעברים ועוד. על המוזיקה: די.ג'יי DJ TALSHA. על הבר: MS. SAN GARIA. יום חמישי, 27.7, משעה 19:30. בית הקהילות לגאווה וסובלנות, מסדה 6, חיפה.
אקסית – הסיבוב השני – ליין האקסית החדש במסיבת נשים בלבד במועדון המינימרקט בעיר התחתית. מוזיקה טובה, אלכוהול משובח ונשים יפות. פתיחת דלתות: 22:30. כניסה: 30 שקל. MiNiMarket Haifa, נתנזון 28. פרטים בדף הפייסבוק "אקסית".
הכותב הוא ממובילי הקהילה הגאה והבעלים של קפה פאזל
תגובות