זה עשור מתנדב ברוך שמאילוב, יו"ר הנהגת הורים בבית הספר מגינים בקרית חיים, כנציג ההורים למען התלמידים. רבים לא שמעו עליו עד שפרשת הטיח המתקלף מהתקרה של אחת מהכיתות במגינים הגיעה לתקשורת. טיפולו המוצלח בסאגה שהתפתחה אילץ את עיריית חיפה ואת משרד החינוך להירתם למציאת פתרון אלטרנטיבי ל־700 תלמידי בית הספר כדי שיוכלו ללמוד במקום בטוח. על כך הענקנו לשמאילוב את תעודת לוחם החינוך של השנה.
אמנם מלחמה וחינוך לא דרים בכפיפה אחת, אבל במציאות הישראלית, מסביר שמאילוב, המערכת מבינה רק כוח: "לצערי, עד היום עיריית חיפה לוקחת את הזמן. עד היום יש ליקויים שעדיין לא טופלו ודברים שצריך להתייחס אליהם והיא לא מתייחסת. כל דבר צריך להיות בכוח. הם לא מבינים שמבנים בטוחים הם תנאי בסיסי שילדים צריכים, ועל זה לא צריך להילחם".
שמאילוב ממשיך בנימת תסכול: "מבני חינוך רבים בקרית חיים הם בני 90 שנה, מבנים ישנים עם תחזוקה נמוכה, כאשר האחראית לתחזוקה היא העירייה שכשלה בכך. כאשר מבנים אינם מתוחזקים ברמה גבוהה, הם מתחילים להתפורר. באחת מהכיתות נפלו בחודש יוני חתיכות טיח מהתקרה, וכשהילדים נכנסו לכיתה הם ראו את חתיכות הטיח על השולחן".
יוני חלף וגם יולי, ורק בחודש אוגוסט נזכר מישהו בעירייה ששנת הלימודים בפתח ושצריך לתת מענה למאות תלמידים. במכתב ששלח מנהל אגף בנייה ציבורית בעירייה אריאל בלנק לקראת פתיחת שנת הלימודים נכתב שמבנה בית הספר מגינים אינו כשיר לקליטת תלמידים. במינהל החינוך רתחו מזעם וכינו את ההחלטה לא מקצועית.
רוצים להישאר מעודכנים?
את שמאילוב ההתנהלות הזו הרתיחה, והוא ארגן הפגנת מחאה נגד העירייה. משרד החינוך נכנס לתמונה, ואמנם נקבעו מבנים חלופיים אך כאלה שדורשים התאמות. שמאילוב הזהיר כי ההורים ישביתו את הלימודים במגינים אם הליקויים לא יתוקנו, וב־1 בספטמבר הגיעו רק תלמידים בודדים לבית הספר. בעירייה אמנם חגגו בהודעה לתקשורת ששנת הלימודים נפתחה כסדרה, אבל שמאילוב היה עסוק באותה העת בהתלבטות אם להחריף את השביתה. בסופו של דבר הוא הציב אולטימטום לעירייה: "התחילו בשיקום מיידי או שהשביתה תימשך". המאבק לדבריו עדיין לא הסתיים.
עד כמה ההתנדבות הזו בהנהגת ההורים פוגעת בחייך הפרטיים?
"זה תפקיד בהתנדבות מלאה, ויש לי אחריות לשלומם של כ־700 ילדים. נלחמתי עבורם רבות בחודשים האחרונים, וזה אכן תופס לי המון זמן מהחיים האישיים, אם זה בעבודה או בבית. יש המון שיחות טלפון וזה אומר שזמן רב מוקדש לטיפול בפתרון הבעיות. זה גם אומר לחזור יותר מוקדם מהעבודה או לצאת יותר מאוחר רק כדי לבדוק בשטח איך מתקדמות העבודות, אם בכלל, ולהעיר למי שצריך. זה לא פשוט, זה נטל כבד מאוד. במקום לבלות בחופשת הקיץ עם הילדים הייתי צריך לבלות במלחמות כדי של־700 ילדים יהיה מקום לפתוח את שנת הלימודים".
לדבריו, "הצוות במגינים שקולו לא נשמע בפרשה מוכיח את המשפט 'הם אלו שעושים את הבית ולא הפוך'. קשה להם, לא נותנים להם במה והתייחסות, אבל את מה שהם עושים הם עושים מכל מהלב".
ברוך שמאילוב עם ענבר דותן מ"רדיו חיפה" ושושן מנולה מ"כלבו – חיפה והקריות" (צילום: תום דוידוביץ', רדיו חיפה)
תגובות