דיר באלק, חיפה

אני לא יודע אם מה שתקראו כאן זו נבואת זעם, ולא ברור לי כל כך מה אני רוצה לכתוב, אבל אני מרגיש צורך להבין מה קורה, למה זה קורה ומהיכן הגיעה עלינו הקורונה הזו? ככה, בימים הכי יפים של השנה, בין שמחת פורים לפסח אביבי, מרחף לו באוויר הנגיף הזה.

הדחף לזקק את הפואנטה מכל המידע (ובעיקר חוסר המידע) מביא לתוצאות פילוסופיות, וזאת בגלל הנעלם הגדול. הרי כל מי שמדבר, מנבא ומנסה להוכיח מדעית או לפרשן רוחנית לא באמת יודע משהו. בינתיים זה כמו לקבל זבנג בחדר חשוך ולנסות להבין מי, למה ואיפה.

כמו שלמדתי בחיים, זה לא כוחות. זו לא מלחמה של אדם מול אדם, זו מלחמה של אדם מול הטבע. והקורונה היא רק החייל של אמא טבע, שמפליקה לנו חזק בכל כמה שנים מחדש, ואנחנו לא מפנימים.

בעשורים האחרונים יש רצף של אירועים בתדירות הולכת וגוברת, שהם אשכרה נורות אזהרה שמראות לנו שאמא טבע לא ממש מרוצה מכך שאנחנו שותים לה את הדם ומזהמים לה את הנשמה.

זה התחיל בשנות ה-80 עם נגיף ה-HIV – רמז עבה מאוד שלווה בפגיעה בהנאה הבסיסית של כל אדם, בין אם הוא עשיר או עני, יפה או מכוער, שחור או לבן. סקס – מנוע החיים שמביא ילדים לעולם. אין יותר ברור מזה, "חבר'ה, תרגיעו", היא אמרה. ואנחנו לא הקשבנו. לפי ההערכות, 25 מיליון בני אדם מתו מאיידס.

בתחילת המאה ה-21 התעטשה אמא טבע לכיוון אסיה, והצונאמי הרג מאות אלפים. היא דיללה אוכלוסייה ועשתה ריסטארט לאזורים צפופים שבעלי הון וממשלות אכלו את משאבי הטבע שלהם. ושוב לא הקשבנו. הטכנולוגיה התפתחה, הייצור ההמוני התגבר, והזיהום נמשך. אז קיבלנו את האבולה, את הסארס, את שפעת העופות, את שפעת החזירים ואת הסארס.

ועכשיו הקורונה. הסברות שמקורה של הקורונה הוא בעטלפים או בנגיף מהונדס שברח ממעבדה בסין ממש לא מעניינות. מה שכן מעניין זה שמדענים כאלה ואחרים טוענים כבר שנים שהמקור של משפחת הנגיף הזה הוא כרייה בעומק האדמה לצורכי תעשייה. אבל האמת, זה לא משנה מהיכן זה הגיע ואיך זה הגיע. הדיונים האין סופיים הללו הם אקמול להמונים.

ככל שהנגיף מתפשט, יותר ויותר חלקים מכדור הארץ נפגעים. הוא כבר הגיע לכל נקודה בעולם, ואיש אינו חסין מפניו, ללא הבדל דת, גזע ומין. אלברט איינשטיין אמר שטירוף הוא לחזור על אותה הפעולה פעם אחר פעם, ובכל פעם לצפות לתוצאה אחרת. ואנחנו? אנחנו ממשיכים באותן הפעולות ובכל פעם מקבלים תוצאות גרועות יותר. זהו, הגענו לנקודת קיצון. יש האומרים שהקורונה היא כתר משיח ושהנה מתקרבת אחרית הימים ושבסופו של דבר אנחנו, היהודים, העם הנבחר, נמצא את החיסון ונביא את הגאולה לכל העמים. כאלה אנחנו – אוהבים לחיות בסרט עם סוף טוב, כיאה לשחצנות הישראלית. ואנחנו גם אלה שאותם יאשימו אותם בהפצת הווירוס. ככה זה. ככה זה היה תמיד.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

אז בואו נירגע ונדבר לעניין. הקורונה, שהיא נגיף ממשפחת הסארס, מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כתסמונת נשימתית חריפה חמורה. ומה יותר חיפאי מזה? אנחנו החיפאים, שסובלים מקשיי נשימה ביום יום, מסרטן על כל סוגיו וממחלות ריאה, ניצבים בפרונט של אוכלוסיות הסיכון. ואנחנו אלה שמגדלים ילדים באוויר מזוהם. אנחנו אלה שנותנים יד לריכוז ההון בידי בודדים. אנחנו אלה שגם בשנת 2020 מתחזקים תעשייה פרימטיבית שמזיקה לטבע, לעצמנו ולדורות הבאים.

זה סימן להתעורר. דווקא אנחנו, החיפאים, צריכים לקחת אחריות ולעשות מעשה. עד כמה שזה נשמע לעוס, מאוס ולא אפקטיבי, עלינו להתעורר ולהגביר את התנגדותנו למחדל הזה שקיים בתוכנו ולהעיף מכאן את בתי הזיקוק ואת כל התעשייה המזהמת. יש כאלה, בעיקר אנשי ההון-שלטון, שאומרים: "כן, אבל זה מקור אנרגיה חשוב למשק הישראלי, זו החלטת ממשלה, יש שם עובדים עם משפחות". ואני עונה: "חאלס". הרי מדובר בבתי זיקוק לנפט בע“מ – חברה בבעלות פרטית שמתכננת לשלש את שטחה וגם לייצא ולייבא מוצרי דלק שזמנם עבר. די כבר, די. אנחנו לא רוצים את התרומות שלכם, לא בתי חולים ולא איצטדיונים על שמכם. תעתיקו את בתי הזיקוק לאזור לא מיושב בדרום. לאלפי העובדים, שרבים מהם כלל אינם חיפאים, ניתן למצוא חלופה תעסוקתית. כי מהם כמה אלפי עובדים לעומת כמעט מיליון תושבים בחיפה ובצפון כולו? למה אנחנו אלה שצריכים לאכול את מה שלא אנחנו בישלנו? "הגיע הזמן שתשנו את סדר העדיפויות", אני אומר למקבלי ההחלטות, "כי אם לא, אנחנו נשנה אותו עבורכם".

ועדת מקינזי נתנה לנו תקווה וגם אור ירוק. כלומר סגירת המפעלים המזהמים היא אפשרית. ואנחנו, תושבי חיפה, הקריות והצפון כולו, צריכים לתת את הפוש האחרון. רק מהלך מחאתי נרחב יביא לשינוי.

אז בסופו של דבר יש פואנטה, והיא שאני מאמין שכל האסונות שנוחתים עלינו הם תוצאה ישירה של פגיעה בטבע. ואם אנחנו רוצים שינוי, אז בואו נשנה את הכל מבית. אנחנו, שידועים במחלת החידלון, חייבים להתעורר ולעשות יד אחת נגד התעשיות המזהמות ולהפסיק להיות משותקים מפחד. ובעזרת השם, כשהכל יחזור לקדמותו (כן, אני עדיין אופטימי, למרות הכל) תזכרו את הימים האלה ותבינו עד כמה החיים הם חשובים. זו אחריותנו.