מנהרות בחינם לכולם

אתמול דיווח "כלבו – חיפה והקריות" כי חברת כרמלטון, המפעילה של מנהרות הכרמל, העלתה בפעם המי יודע כמה את תעריפי הנסיעה בהן. זה עשור מתרחש בכל פעם ריטואל קבוע – כרמלטון עושה כרצונה ומעלה את התעריפים, אנחנו מתעצבנים, פוליטיקאים בגרוש כותבים איזה סטטוס כדי לצאת ידי חובה (או כמו במקרה של עינת קליש רותם – מכתב למנכ"ל כרמלטון שייזרק ישר לפח), והחיים ממשיכים, עם קצת פחות כסף אצלנו בכיס וקצת יותר כסף אצל כרמלטון.

אבל זה לא חייב להיות כך. ממש לא. אין יותר סיבה להיות כנועים, יש להתחיל לשנות את השיח. לא עוד "בבקשה תוזילו לנו את התעריף" או בגרסת קליש רותם – "בבקשה תמתינו עם העלאת התעריף עד לסיום הקורונה". הגיע הזמן למשהו שונה לחלוטין – לקחת את מה ששלנו ולהחזיר את מנהרות הכרמל לציבור לנסיעה בחינם במנהרות.

איך עושים את זה? כדי לענות על השאלה הזו צריך לחזור לראשית ימיו של הפרויקט שנולד החטא. במדינת ישראל של שנות ה-90 היתה רווחת אופנת ההפרטות. חלקן היו מוצדקות וכללו מפעלים עייפים בבעלות המדינה שעברו לידיים פרטיות, וחלקן היו פשוט הזיה מוחלטת עד גבול הקיפוח. מנהרות הכרמל הן אחת מההחלטות המקפחות הללו.

המנהרות נבנו בשיטת "בנה-הפעל-העבר" (BOT), שבה היזם בונה את המנהרות על חשבונו (כביכול), מרוויח במשך תקופה מסוימת מהפעלתו של המיזם, ולאחר מכן מעביר אותו לידי המדינה. במקרה של מנהרות הכרמל הובטחה לכרמלטון בשנת 2005 רשת ביטחון למקרה שייסעו במנהרות פחות כלי רכב מאשר בתוכנית העסקית שלה. רשת ביטחון זו מבטיחה כי כל מחאה נגד המנהרות, גם אם היא תכלול חסימה שלהן, לא תפגע כלכלית במפעיל.

מאז זרמו לא מעט מים בקישון, וצורת הבנייה הזו של מיזמי תשתיות לאומיות הלכה ונעלמה מהנוף ונותרה בעיקר בכביש 6. בשאר חלקי המדינה נבנו פרויקטים הנדסיים ענקיים, עתירי תקציב ומסובכים לביצוע הרבה יותר מאשר מנהרות הכרמל, שנראות בהשוואה לדרך לירושלים כמו משחק ילדים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

נותרנו אם כן מפגרים מאחורי שאר חלקי הארץ עם פרויקט שנחשב היום קטן בסקאלה הלאומית, עם אגרה מטורפת לכל נסיעה ועם חוליים קשים שנלווים לכך – ובראשם נפח הנסועה במנהרות יכול לעלות באופן מיידי בעוד 50,000 כלי רכב ביום בלי לפקוק אותן. זה אומר שיש לפחות 50,000 כלי רכב, פרטיים ומסחריים, שמסתובבים ברחבי חיפה, מזהמים אותה, פוקקים אותה ובתוכם נהגים שמבזבזים זמן יקר גם לאדם הפרטי וגם לעסקים.

הדבר הנדרש היום הוא לא כתיבת מכתבים מתרפסים למנכ"ל כרמלטון כפי שכתבה ראש העיר. זו חשיבה של ראש קטן שמחפשת את הבעיות מתחת לפנס, והיא אפילו עלבון לפופוליזם. יש לחשוב על הטווח הארוך ולתקן את הבעיה שנוצרה עוד בשנות ה-90.

מה שנדרש כעת מהנהגת העיר הוא פתיחה של ערוץ מול הממשלה לטובת הלאמת מנהרות הכרמל במסלול רכישתן מהיזם על ידי מדינת ישראל. למדינה יש הכסף הנדרש לפתוח את החוזה עם היזם, לשפות אותו בצורה הוגנת על בסיס הרווחים שלו כיום כפול 15 שנים קדימה, ולרכוש את המנהרות עבור החיפאים, שמשלמים מסים בדיוק כמו תושבי גוש דן וירושלים.

ביום שבו יוסרו עמדות התשלום בכניסה למנהרות, פקקים רבים בעיר ייעלמו, הזיהום המוטורי יפחת משמעותית ואיתו התחלואה הנלווה, ואיכות חייהם של החיפאים תעלה. זה יכול לקרות, אם רק הנהגת העיר תעבוד בכיוון הנכון.