השבוע קיבלתי הוכחות חותכות לעניין, אם כי החששות כבר התחילו אצלי מזמן: יש חוסר הלימה בין מה שראיתי בבישולים במטבח ביום שישי בבוקר לבין התוצאה שעלתה על השולחן בליל שבת. לאחר בדיקה התברר לי שאשתי מתנדבת בפרויקט "מבשלות מתנדבות" של ארגון עזר מציון. במסגרת המיזם, מאות משפחות חיפאיות מבשלות ארוחות למשפחות של חולים ואופות עוגות לחלוקה בבתי החולים בעיר. נהגים מתנדבים של הארגון אוספים את המנות ומעבירים אותן למשפחותיהם של החולים.
זהו לא הפרויקט היחיד של עזר מציון בניהולו של משה בארי, מנהל מחוז צפון. בין שלל הפרויקטים בלטה החלוקה של אלפי מנות אוכל למשפחות חולי קורונה ולחייבים בבידוד, בשיתוף עם עיריית חיפה.
ארגון אחר, שדווקא נזקקתי לעזרתו, הוא איחוד הצלה אשר המטפל במקרי חירום רפואיים. זה קרה בשעה 2:00 לפנות בוקר, ואחד מבני משפחתי נחתך חתך מדאיג ועמוק. לאחר פנייה למוקד הגיע מתנדב, חיפאי בשם משה שטראוס, שעזב את ביתו, נסע, חבש, הרגיע, ונעלב כשהצעתי לו תמורה. זה הג'וב שלהם – להגיע לכל מקרה חירום רפואי במהירות האפשרית ולהציל חיים. הכל בהתנדבות מלאה.
מוסד חיפאי אחר, שלשמחתי איני מכיר אותו אישית, הוא זק"א צפון אשר מנוהל על ידי רב פקד אנשל פרידמן והקמב"צ חזקי פרקש. בדרך כלל הם מטפלים במראות הקשים של קורבנות אסון, אבל בתקופת הקורונה הם גם מתפעלים מיזם ייחודי – "לא משאירים אותם לבד" שמו. במסגרת המיזם פועל מערך שלם של מתנדבים אשר מתקשרים פעם ביום לשוהים בבידוד בשל הימצאותם בקבוצת סיכון גבוהה.
רוצים להישאר מעודכנים?
ארגונים לא מעטים יש בעיר, ובהם ימין סעד בניהולו של יעקב אדלר, יד שרה מייסודו של אורי לופוליאנסקי, בריא ושלם ועוד עשרות עמותות וארגוני חסד, שהמכנה המשותף לכולם הוא עזרה וסיוע לכל פונה ללא יוצא מן הכלל וללא הבדל דת, גזע ומין. לא ניתן להזכיר את כולם, אבל רבים הם, וללא ספק גאוות העיר. ציינתי רק ארגונים ואישים בולטים שאני מכיר מסביבתי הקרובה בקהילה החרדית ומחוויה אישית, אך ללא ספק מרגש לראות כיצד הם פועלים הן שכם אל שכם באופן ישיר והן בהיותם חלק מהמארג האנושי הרחב של תושבי חיפה אשר עוסקים בחסד, בסיוע ובעזרה לזולת, בשיתוף פעולה ובתפישה אנושית המאגדת תושבים רבים כל כך מהמגזרים ומהקהלים השונים בחיפה.
דומני שבימים אלה אנחנו צריכים לזכור יותר מתמיד את הערבות האנושית המרשימה ומעוררת ההשראה הזו. יכולה דעתנו על תופעת חזירי הבר להיות כזאת או אחרת, אך בסופו של דבר – ואולי בתחילתו – אנשים אחים אנחנו, וערבים זה לזה. עלינו להצדיע למניפים מדי יום את מצוות "עולם חסד יבנה", ועל הדרך מזכירים לכולנו את גודל החוב ואת הזכות לעזור ככל שניתן.
* הכותב הוא חבר מועצת העיר חיפה מסיעת דגל לתושב
תגובות