״איש איננו אי/ שלם בפני עצמו”, כתב המשורר הנפלא ג’ון דאן, בן המאה ה-17, “כל אדם הוא חלק מהיבשת/ חלק מהכלל”. בימים כאלה המסר של דאן מהדהד שבעתיים – אנחנו רקמה אחת. אף אחד לא נפרד לגמרי, או כמו שדאן כתב: “אפילו כאשר רגב אדמה אחד נשטף אל הים/ אירופה מתמעטת”.
אף אחד לא נפרד – בוודאי לא הילדים. תלמידים מקרית חיים, מנוה פז, מחליסה, מדניה, ומדלית אל-כרמל; יהודים, ערבים ודרוזים; חרדים וחילונים; תלמידי החינוך הממלכתי הפרטי והכנסייתי. הנה כי כן, מתברר שיש מחלוקת בין דאן לבין ראש העיר עינת קליש רותם, שבתוך כל הדביקיות האנושית והרקמה הזאת בכל זאת מצליחה למצוא אי קטן, נפרד ומבודד – תלמידים מדלית אל-כרמל ומעוספייה. בשגרה ובמגיפה הם לא חלק מאיתנו, ועכשיו גם בית המשפט מכיר בזה.
כמה מקומם, מרתיח אפילו, שבשבוע כזה, למרות המשבר הקיומי שפוגע בכל נימי ההוויה של כל כך הרבה אנשים, מרהיבה ראש העיר להכריז על ניצחונה על ילדים. כך נכתב בהודעתה לעיתונות, בלי לשנות מילה: “ניצחון גדול לעיריית חיפה – בית המשפט דחה על הסף את עתירת התלמידים הדרוזים”.
לא רועדת האצבע על המקלדת המכריזה על ניצחון על ילדים, כביכול בשם ילדים אחרים (אותם ילדים שאת המורים שלהם שלחה האצבע לחופשה ללא תשלום מבלי לחשוב פעמיים על הפגיעה האדירה בחינוכם ובשגרת היום יום שלהם בתוך סיר הלחץ הנוכחי). גם אם נתעלם לרגע מההיגיון העקמומי שמייחס ל”ניצחון” הזה יותר מאשר אישור לסמכות פורמלית, בתקופה הזאת ראוי היה לקבל את פסיקת בית המשפט בגדלות נפש, תוך פרגון לצד השני, או לפחות בשקט.
אבל אצל ראש העיר שלנו ניצחון על ילדים הוא סיבה למסיבה של צחצוח חרבות. “כזכור, במהלך החודשים האחרונים התנהל מסע הכפשה מתוזמן ואישי נגד ראש העיר”, נכתב בהודעת הדוברות של העירייה. לא בוררים מילים שם, בדוברות. “מתוזמן”? מי תזמן אותו? מי הם אותם “גורמים בעלי אינטרס” שניסו “לתייג אותה כגזענית”? אולי היא מדברת על פעולת האופוזיציה העירונית, שיסולח לי – לא מסוגלת לנהל מסע מאולם המועצה לברזייה הקרובה? אולי ברשויות המקומיות בדלית אל-כרמל ובעוספייה יושבים יריבים פוליטיים של קליש רותם שמתכננים לספח את שטח חיפה בעתיד? או שאולי מדובר שוב בתקשורת שקליש רותם אוהבת כל כך להאדיר את השפעתה הדמונית תוך כדי טענה שאין לה כל חשיבות? מי ניהל את “הקמפיין” הזה? יכול להיות שיש קבוצה גדולה של אנשים לא אינטרסנטים שרואה את המדיניות של קליש רותם כבדלנית ופוגענית?
רוצים להישאר מעודכנים?
וקליש רותם הרהיבה והוסיפה, הפעם בציטוט שלה: “בחודשים האחרונים הופעלו עלי ועל מנהלים בעירייה לחצים עצומים, תוך שימוש באיומים ובהפצת שקרים ומידע מסולף ומגמתי”. אלו איומים? עתירה של הורים לבית המשפט המחוזי? ראש העיר, שבימים כתיקונם אמורה להתמודד עם גופים בעלי עוצמה כמו רשויות התכנון, הרכבת, חברת נמלי ישראל, משרד האוצר ועוד כהנה וכהנה, נכנסת לבונקר בגלל “לחצים עצומים” של קבוצת הורים שרוצה שילדיה ימשיכו ללמוד במערכת החינוך שבה הם התחילו את לימודיהם? או שמא יש איומים שאנחנו לא מודעים אליהם, אפלים וסודיים, של הקבוצה האינטרסנטית הנזכרת? באלו שקרים מדובר? השאלה אם ראש העיר גזענית איננה חלק מדיון על שקר או אמת, זה עניין לדעה שנסמכת יותר או פחות על עדויות מהמציאות.
בסיפא של דבריה שולחת קליש רותם את אותם גורמים בעלי האינטרס, שכל תכליתם בעולם הוא “להשמיץ אותה מעל כל במה אפשרית וללא גבולות”, לקרוא את לשון החוק, שלדבריה, אם הם היו קוראים הם היו פועלים על פיו. מעניין לראות כיצד החוק משנה את ייעודו מאמצעי לרדוף את ראש העיר ללפיד שהיא חיה לאורו.
הגרוע מכל הוא, להשקפתי, מה שעוברים התלמידים הדרוזים והוריהם, שבית המשפט נתן את הגושפנקא לכך שאף אם הם יישארו כאורחים, הרי מדובר באורחים על תנאי, ומבחינתה של ראש העיר לא כל כך רצויים. קצת פחות גרוע, אבל עדיין גרוע מאוד, הוא שבתקופה כזו מחליטה קליש רותם להשתמש בבמה הציבורית שלרשותה כדי להתפאר בניצחון פירוס שלה ולהעסיק את הציבור בנגזלותה ובעלבונה. קצת גרוע, אבל לא נורא, להשתמש במילותיו של ג’ון דאן כדי לסיים את הטור הזה לא בהוראתן המקורית: “לכן לעולם אל תשאלי למי צלצלו הפעמונים/ הם מצלצלים בשבילך”.
פלוני
הניצחון הוא לא על ילדים אלא על כל הגורמים שהשתמשו בהם כדי לנגח את קליש (למה היועמ"ש הקודם של העירייה אץ ורץ לקחת את התיק הזה? למה כל כך הרבה פוליטיקאים בארצי התערבו?). אותם גורמים שעוד לא קיבלו את נצחונה וממשיכים לפגוע בהנהגת העיר. לעיתים הם פוגעים במקורבים של קליש כמו למשל בגלי סגל גרינברג כשהביעה דעה, כשניר שובר החליט שהוא מתמודד אז פתחו בהליכים נגד העסק ועוד כהנה וכהנה. אנשים עדיין לא מבינים שהבוחר נתן את קולו לקליש.
איכס
להקיא מחבורת החלאות בחסן שוקרי 14
עזאם עזאם
עוד פעם יצאה ממנה האמת: גזענית ופרנואידית
הפסד גדול לחיפה
גם כשהוירוסים רועמים אסור לקול ההיגיון והמצפון לשתוק. שי אילן, תודה! כדרכך, אתה מיטיב לתאר בכתיבתך היפה והמופלאה את מה שרבים מאיתנו חשים, והתחושה קשה. שוב ושוב מסתבר שראש העיר של חיפה נעדרת כל מוסר וחמלה. ״ניצחון גדול״?! על מי? על ילדים, על הורים, על מורים, והכי עצוב – על התושבים. ״ניצחון גדול״?! הסגנון הרהבתני של ראש העיר מרגיז, מקומם, מעורר שאט נפש. ימים עצובים. ניצחון קטן לעינת קליש, ומנגד- הפסד לרב תרבותיות, הפסד ליחסי השיתוף, הפסד לשכנות הטובה, והפסד גדול (עצום!) לחיפה.