אנשי המרשתת, אנשי הדממה

יש להודות כי מעט משונה להקדיש טור אישי לחבורת טוקבקיסטים קטנה ועלובה שמכלה את זמנה בהתקפות ברשת. אלא שהשבוע התברר לי עד כמה עמוקה ומסוכנת התופעה המוכרת לרבים בשם ״הקומנדו״. מדובר בצוות של פעילי סייבר שהתגבש ככל הנראה בתקופת מערכת הבחירות. לפי השמועות, יחידת העילית החלה את דרכה בקבוצת ווטסאפ ששמה ״חיים בחיפה – קומנדו רשת״, שבין מנהליה היה גם מי שהפך מאז למ״מ ראש העיר – איש המסתורין נחשון צוק. כלל לא ברור אם הפעילות המתקיימת כיום מונחית על ידי הדרגים הגבוהים או שהללו איבדו שליטה על ההתלהבות שאחזה בחברי הקבוצה ושאולי גם הדביקה כבר כמה אחרים. איך שלא יהיה, חבורת בריוני רשת יוצאת באורח מתואם למשימות סיכול של ביקורת כלפי מושא הערצתם – ד״ר עינת קליש רותם – או, כפי שהסתבר לי השבוע, כלפי כל דבר שעשוי להיקשר לשמה.

כל העניין נחשף בפני כאשר פרסמתי פוסט בפייסבוק לאחר שהזדעזעתי לקרוא מעל דפי עיתון זה, שעיריית חיפה הזמינה את הזמר דודו אהרון לשתי הופעות בבמות יום העצמאות העירוניות השנה במחיר כולל של 280,000 שקל, וזאת בניגוד להמלצתה של הוועדה הציבורית לגיבוש כללי אתיקה לתקצוב אמנים באירועים המוניים של משרד הפנים, אשר המליצה שלא לשלם לאמן יותר מ־70,000 שקל למופע. בפוסט גם טרחתי לציין שעיריית חיפה לא מצאה רבע מהסכום המדובר כדי לקיים את פסטיבל ״סיפור חיפאי״, שנגנז למרבה הצער.

מעט אחרי שכתבתי את הפוסט, אחד מחיילי הקומנדו החל לטעון כי אני מפיץ ידיעות כוזבות ואף איים כי אשא בתוצאות של ההשלכות של מעשי הפליליים, לא פחות. לאחר כמה ימים גיליתי לגמרי במקרה כי אותו לוחם ללא חת הסיר את ההערה ואת השרשור שכלל ציטוטים מחוק העונשין. אותו מגיב, שמאז נודע לי שעוסק בפעילות הבריונית הזו לעתים קרובות, הודה כי הפרטים שפרסמתי אכן מדויקים אבל השמיץ אותי על כך שלא טרחתי לציין את מה שככל הנראה מהווה קו ההגנה הרשמי לביזיון השכר המנופח של דודו אהרון – שהשכר הכולל של האמנים נמוך מזה שהיה בשנים קודמות. זו טענה די קלושה משום שגם אם היא נכונה, היא עדיין לא מצדיקה את מה שהצבעתי עליו.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

לא ידעתי שחוסר ההגינות של מי שאיים עלי יהווה רק ההתחלה של הסיפור. משחשפתי את התנהלותו הבריונית באותן התכתבויות החל האיש לדווח על התבטאויותי לרשויות פייסבוק כדי שיצנזרו אותי באופן אירוני בעילה של בריונות. הסתבר לי גם שאיני היחיד שעבר את החוויה הזו.

נחשפתי לעוד מיני מגיבים, כמו זה שמכנה אותי ״ארי ממורמרי״ בכל מקום שבו אני משמיע ביקורת אך מבלי להתייחס לתוכנם של הדברים, וכאלה המאשימים אותי בהשתייכות לחבורת מושחתים שינקו מעטיני משטרו של יונה יהב ושעתה מחפשים נקמה משום שירדו מנכסיהם. לכל אלה יש מאפיין משותף: הם מתחייבים בגלוי להגן בכל מחיר על המנהיגה שלהם מפני המזימה הזדונית שקמה לדעתם נגדה.

אין להפריד בין תופעת הרשת האלימה הזו לבין מדיניות ההתעלמות מכלי התקשורת של ראש העיר. חברי הקומנדו כבר הסבירו לי כי התקשורת הממוסדת סיימה את תפקידה ההיסטורי וכי כלי התקשורת בחיפה רק מגויסים לנגח את קליש רותם ואסור להאמין להם. זאת כמובן למעט המקרים של הכתבות שמוצאות חן בעיניהם והם משתפים אותן בשמחה. לטענת הלוחמים ביחידה, בשורת חופש הביטוי ברשתות החברתיות היא היא החלופה הראויה לאותה תקשורת מסואבת ומרושעת. כיצד אם כן ניתן להסביר את הניסיונות הללו לסתום פיות? אולי יטענו כעת כי מדובר בדמוקרטיה מתגוננת?

אם ״הרשות הרביעית״ כפי שכינה אותה ההיסטוריון תומס מקולי, מתרחבת עכשיו גם לבמות שבהן כל אחד יכול לבטא את דעותיו, הרי שאלו צריכות לשרת את הבקרה על השלטון ולא את ביצור מעמדו. על קליש רותם להתנער מפעילות הרשת התוקפנית הזו לאלתר ולהתחיל להגיב לביקורת, כדי שלא נאשימה חלילה שהיא מתחבאת מאחורי בריונים.

הכותב הוא פעיל פוליטי