בשנת 1936 פרץ המרד הערבי בפלשתינה. מה שיהפוך לשלוש שנים של עימותים בין יהודים לערבים תחת השלטון הבריטי התחיל בסנקציות כלכליות ובסירוב למכור ליהודים תוצרת חקלאית. השוק בעיר התחתית, במקום שהיום שוכן בו מתחם הברים המלאכותי של יונה יהב, נסגר, והיהודים החלו לחפש חלופה.
ב־1938 אסף ועד שכונת הדר כסף, התחיל להקים את המבנה ברחוב סירקין, והשוק נפתח ב־1940. ב־50 השנים הבאות שוק תלפיות הביס את כל המתחרים במה שקשור לשיווק ירקות, סידקית וטקסטיל. בשנות ה־90 השוק קרס עם שכונת הדר כולה, עד לעשור האחרון.
מאז פתיחת המסעדה הראשונה – תלפיות – ב־2014 יש תחושה שאנשים מתחילים לחזור לקנות ולבלות בשוק. בשבוע שעבר ספרתי 11 מסעדות בסירקין, קפה אחד, דוכן כנאפה ו־200,000 פקחים. לפחות זו התחושה. נחיל של פקחי חנייה פשט בחודש האחרון על השוק, והשוק לא יכול לו. אולי זו ההתחממות הגלובלית.
ביוני נצבעו מדרכות השוק בכחול–לבן מבריק, ומאז ליד כל אבן מדרכה שבורה ומעל כל פתח ביוב פתוח עומד פקח חמוש בעט נוטפת דיו זול ובפנקס מקומט.
רוצים להישאר מעודכנים?
תפסתי שיחה עם ד’ השבוע. ד’ הוא בעל דוכן ירקות שמייעץ לי בדרך כלל בענייני זוגיות. הוא נראה קצת שפוף. לא המצב הפוליטי או הבצורת שברו אותו, אלא גובה הערימה. “אין עבודה”, הוא אומר לי. “אנשים לא באים”. לשוק תלפיות אין כבוד כמו לשוק מחנה יהודה, אין ערימות של תיירים כמו בשוק הכרמל. יש לו חיפאים. הם עושים אחד ועוד אחד ומחשבים את העלות של החניה, מוסיפים את הסיכוי להחליק ולהיפצע בגלל ההידרדרות במצב הניקיון ובוחרים לקנות בסופר. זה הרבה יותר פשוט, קצת יותר יקר, אבל פחות כאב ראש. טעות.
עיריית חיפה צריכה להבין שהשוק הוא נכס ולא נטל, מוקד משיכה ולא קופה קטנה. השקעה בשוק תניב כסף, בדיוק כמו בירושלים ובתל אביב. כשהעירייה מזניחה את השוק, היא מבריחה לקוחות. אם אין לקוחות, לא יהיו סוחרים ובעלי עסקים. מוות של אזור מסחר נוסף בחיפה, מיותר לציין, איננו האינטרס העירוני.
את הבעיות של שוק תלפיות אי אפשר להעלים עם קצת מייקאפ של צביעת מדרכות וכמה מעקי בטיחות ברחוב עקרון. צריך לחזור למתווה של עבודה עם ועד הסוחרים, תוכנית שיפוץ ושיווק לשוק והתייחסות לנושא הניקיון כצורך חיוני, כי זה בדיוק מה שזה.
צריך לעבוד עם כל הסוחרים ולא רק עם המקורבים לעירייה. חייבים להתייחס לתלונות של בעלי עסקים. עירייה שמתקשרת עם השטח במקום להיות עסוקה בעצמה אמורה לעשות את זה, אבל זה לא מצליח לקרות בחודשים האחרונים, והתוצאות הן מפגעי ביוב ויתושים, בעיות ניקיון וכמובן אכיפת יתר.
עוד הצעה – הגיע הזמן להסיר את השלט המתרפס של תמיכה בראש העיר מעל הבניין המפואר של גרסטל “השוק עם עינת קליש רותם”. אולי כדאי שקליש רותם תהיה גם קצת עם השוק.
הכותב הוא אקטיביסט ותושב שכונת הדר
אורלי
כתבה מעולה !! שאפו.