חיפה אינה זקוקה כלל לנמל תעופה בין לאומי – לא גדול, לא קטן ולא בינוני. נמלי תעופה פריפריאליים מייצרים הרבה רעש וזיהום ואינם תורמים כמעט דבר – לא לכלכלה ולא לתיירות. גם באטרקציות גדולות אין צורך. עיר צריכה להיות עיר.
את האמירות הנחרצות האלה אומר פיטר קנטי, מנכ”ל ארגון איינדהובן 365 – ארגון שהוקם בשלהי שנות ה־90, לאחר המשבר הגדול שחוותה העיר ההולנדית, במטרה לאוששה ולהוציאה לדרך חדשה באמצעות מיתוג, שיווק ופיתוח. באיינדהובן זה עבד נפלא.
קנטי הגיע לישראל בחודש שעבר כאורח של נעמה סובול מהבלוג “תרבות אכילה” ומיכל מנור מהבלוג “רואה עולם”. הוא שהה בחיפה יומיים, ערך סיורים קולינריים בוואדי ניסנאס ובעיר התחתית, נפגש עם סטודנטים מבית הספר לתיירות ולן במושבה הגרמנית. תוך כדי כך הוא התרשם מהעיר וממאפייניה, גיבש תובנות לגבי צורכיה וגם התאכזב לא מעט ממצב התחזוקה הרעוע של רחובותיה. אחר כך הוא נסע לתל אביב – עיר שהשתוקק לבקר בה – לפני ששב לביתו.
נמלים בני זמננו, הוא מסביר, מתבססים על ריבוי טכנולוגיה ומיעוט כוח אדם. לכן הם אינם מתפקדים כמחוללי כלכלה ותעסוקה – זאת בניגוד לדעה הרווחת בקרב יזמים. לדבריו, אם יקום בחיפה נמל תעופה בין לאומי בינוני, הוא ישרת כמעט אך ורק את הישראלים שיוצאים לחו”ל אשר ינצלו את קרבתו למקום מגוריהם. תיירים לא ינחתו בו ולא ימריאו ממנו משום שחברות התעופה הגדולות ממילא לא ישתמשו בשירותיו ומכיוון שכמעט לעולם יעדיף התייר לנחות קרוב לתל אביב ולירושלים, ולא לעיר ידועה פחות כחיפה.
רוצים להישאר מעודכנים?
"חיפה לא זקוקה לנמל תעופה בין לאומי". מנכ"ל ארגון איינדהובן 365 פיטר קנטי בביקור בחיפה (צילום: נעמה סובול)
קנטי מתגאה במספר הרב של זרים שמבקרים בכל שנה בעירו ונשארים ללון בה לפחות לילה אחד. “איש מהם אינו מגיע אלינו בטיסה ולא נוחת בנמל התעופה. כולם מגיעים במכונית או ברכבת. נמל התעופה גם איננו יצרן תעסוקה משמעותי משום שכל חברות התעופה עובדות היום עם מינימום כוח אדם”, הוא אומר. מה שנמל תעופה כן מייצר לדבריו הוא רעש מטוסים בלתי נסבל, זיהום אוויר ועומסים מיותרים בכבישים.
גם לנמל ימי הוא מתנגד. נמל ימי משתלט על שטחי ים עצומים, חולש על שטחי יבשה, מגביל את נגישות התושבים אל המשאב היקר, מייצר זיהום מים ונוף ואינו תורם דבר לכלכלה. הטכנולוגיה הנמלית הולכת ומשתדרגת משנה לשנה, זמני הפריקה וההעמסה מתקצרים פלאים, והעיר המארחת אינה נהנית כלל לא מהתעבורה הימית, מעגינת הספינות ומהמסחר בסחורות. הוא התפלא לשמוע שהנמל האזרחי – המקום שבו עוגנות ספינות התיור – אינו פתוח אל העיר, ולא התפלא כלל שהנוסעים יורדים מהספינה, עולים על אוטובוס ונוסעים הלאה מכאן.
“העיר אינה מסבירת פנים”, הוא אומר, “היא יפה אבל נראית מוזנחת. חוטי החשמל מידלדלים ולא מתוחים היטב, המדרכות סדוקות ופצועות, הרחובות מלאים אשפה. בהולנד דבר כזה לא היה עובר. רוצים תיירות? תתחילו ברחוב. אותו רואים ראשון”.
בהולנד ראשי ערים לא נבחרים, הם מתמנים. דירקטוריון עירוני ממנה את ראש העיר לקדנציה, מציב לפניו משימות ושופט אותו לפי יכולת הניהול והביצוע. זה לא ראש עיר, זה מנכ”ל. ראש עיר הוא מקצוע, הוא מסביר. איש אינו רואה בכך דבר מה מוזר.
אני מוצא את עצמי מתווכח איתו לא אחת, בעיקר על משמעותם של דברים. “אתם מתגאים בהיותכם עיר של סובלנות ודו קיום. זה נחמד, אבל אצלנו אף אחד לא מתרגש מזה”, הוא אומר. מנגד, אני מהרהר, אלה הולנדים – מדינת שפלה קרה שראשי העיר בה הם מנכ”לים ושאוכלים בה עוגות חשיש על בסיס יומיומי. ממה הם כבר כן מתרגשים?
הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל
דני
נכון, צריך נמל תעופה גדול בעמק יזרעאל שיביא לפיתוח כל הצפון וחיפה בפרט.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מיותר שדה תעופה במפרץ חיפה, להוסיף זיהום על זיהום!!! חכמי חלם כבר אמרנו
יגיל
אמר דברים מאוד חשובים.
בעיקר שראש עיר צריך להיות מנהל טוב שיודע לנהל ולא לשכור קבלנים שינהלו במקומו.
וגם נמל תעופה לא נדרש פה!!!
שמואליק גלבהרט
אני מתנגד לשדה תעופה במפרץ חיפה, דיינו ברמת דוד. אבל לגופן של עובדות – באיינדהובן יש שדה תעופה בינלאומי, ואפילו טיסות ישירות לנתב"ג. חוץ מזה – עיר נחמדה, אוניברסיטה נחמדה, וסטודנט נחמד להנדסת סביבה – הנכד שלי עמית.
דורון
היי שמואליק. קנטי לא אמר שאין שדה תעופה באיינדהובן. הוא רק טען שהשדה אינו משרת את העיר לתיירות נכנסת אלא אך ורק יוצאת.
איני יודע עד כמה זה נכון. התווכחתי אתו לא מעט על כמה וכמה מתובנותיו, אבל הבאתי אותן כאן כלשונן.
ארז
מי שטוען ששדה תעופה לא ישרת את התיירות בצפון כנראה באמת היה בישראל רק יומיים. הוא לא קיבל נתונים כמה נתב"ג עמוס, וכמה המשימה לנסוע מכל הצפון לנתב"ג היא משימה קשה ברכבות מפוצצות מבני אדם, שעתיים נסיעה ועוד אוטובוסים מישובים יותר רחוקים אל תחנות הרכבת.
הוא בא מהולנד שבה כל עיר מחוברת לרכבת, ובעיר שלו דווקא יש שדה תעופה והוא בטח השתמש בו ולא נאלץ לנסוע שעתיים לעיר אחרת לטוס ממנה. האם הוא ידע ש-80% מהערים בצפון המדינה עדיין לא מחוברות לרכבת ישראל?
אז כשלא מציגים לו את הנתונים האמיתיים לצורך הכלכלי בשדה תעופה הוא מספק תשובות מסולפות ולא נכונות למצב ולמדינה.
רוצים עוד דוגמה? הולנד מקושרת לכל אירופה ברכבות ותיירים רבים מגיעים אליה לכן ברכב וברכבת בעוד ישראל היא "אי" אליו אפשר להגיע רק דרך האויר או הים, אין פה רכבות מטורקיה וכמעט אין תיירים זרים דרך ירדן ומצרים.
לכן חשיבות נמל תעופה בחיפה היא קריטית, למרות האורח ההולנדי לרגע שקיבל נתונים מסולפים מאד. כל השאר – אכן חיפה לא מוכרת, לא מספיק מסבירה פנים, דורשת השקעת עתק במדרכות רחבות ונעימות להולכי רגל, ואלו הקיימות מלאות בכלי רכב ובמכשולים רבים.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
החשיבות של שדה זה לא רק תיירות זה כלכלה משלוח סחורות זה טיסות לשדות הגז בים וטייסות כיבוי
זה חיוני
חיפאי
רק מה – באיינדהובן יש נמל תעופה בינוני המשלים את אמסטרדם. וכל התיירים שמגיעים לשם מגיעים כי היו טיסות זולות יותר לאיינדהובן מאשר לאמסטרדם, כי מחיר הטיסות בחברות הגדולות הוא יותר גבוה.
הנה עוד אחד שתקוע בשנות ה-90.