בקרוב תתמודד התקשורת, ובה גם כותב טור זה, עם המשימה של סיכום שנת כהונתה הראשונה של ראש העיר עינת קליש רותם. אחרי המילה “משימה” חיפשתי, באופן טבעי, שם תואר מתאים. “המשימה הקשה”? לא יודע, אולי קשה, אבל זה לא המאפיין הבולט. “המשימה המורכבת”? שוב, אולי, אבל גם זה כללי מאוד. אם להיות כן, בתודעה צפים יותר שמות תואר כמו “המוזרה”, “הכאוטית” ו”המטרידה”. אחרי ההודעה של קליש רותם בישיבת המועצה על ההישג שבהסכם נמל המפרץ, התחושה הדומיננטית היא שנקלענו למציאות משונה מאוד.
לפני שנכנסים לכל העניין של ניתוח הגרסאות השונות של פרשת נמל המפרץ ושדה התעופה, צריך לזכור דבר אחד: לא נכונות הגרסה היא החשובה, אלא התוצאה הסופית. על זו כבר הצבענו לפני שבועיים בניתוח של סעיפי ההסכם אל מול המציאות הפיזית והתכנונית במרחב – החסרונות של ההסכם בין עיריית חיפה לבין משרד התחבורה עולים על היתרונות, כך שגם אם מימוש הארכת המסלול של שדה התעופה היה בגדר תוכנית מעשית ולא אפשרות תיאורטית, התועלת שהיתה צומחת ממנה היא פחותה מהנזק שההסכם גורם.
אלא שכאשר ניגשנו לנתח את ההסכם סברנו שלפחות העירייה מאמינה שהוא נועד ליישום. כעת אומרת לנו קליש רותם שמדובר במעין קושאן ותו לא, כזה שביום מן הימים, אם לא תתממש הכוונה להקים שדה תעופה אחר בצפון ואם נמל המפרץ יחפוץ לבנות על השטח המיועד להארכת המסלול, תוכל העירייה לשלוף ולטרפד את הקומבינציה הבלתי סבירה הזאת.
אולי ראש העיר חשבה שההוראה להפסיק לשדר את ישיבות המועצה תגרום לכך שהתכנים שלהן לא יתועדו, אחרת קשה להבין את הסתירה החריפה בין הגרנדיוזיות שבה הוצג הצורך בהארכת המסלול לבין האנטי קליימקס של ההישג. שוב, מעבר לפרשנויות, אין דרך אחרת להגיב למשפט “ההסכם לא מבטיח שדה אלא מבטיח שלא יחסלו בעתיד את השדה, אם לא יהיה שדה במקום אחר בצפון” מאשר “מה???” מלא תדהמה.
רוצים להישאר מעודכנים?
כלי התקשורת אמנם נאלצו ללקט את המידע מדיונים בישיבות מועצה ומפוסטים, משום שראש העיר עדיין שואלת “מה זה תקשורת?”, אבל זו הפעם הראשונה שאנו שומעים על כך שאין כוונה לממש את הארכת המסלול אלא רק לשמר אותה כאפשרות. וזה באמת לא משנה אם מדובר בניסיון להבטיח שנמל המפרץ לא יעלה על שטח המסלול או שלא יחסל לחלוטין את שדה התעופה – קליש רותם שיווקה את תוכנית שדה התעופה שלה כתוכנית אופרטיבית שתתרום בפועל לכלכלת העיר.
אם לא היה מדובר בתוכנית אופרטיבית אלא רק בתוכנית מגירה למקרה שלא יוקם שדה אחר בצפון, מה היתה התכלית של המלחמה על 2,400 מטר לעומת 2,100 המטרים שאושרו? לשם מה נדרשה ישיבת מועצה שלמה שהוקדשה לעניין, עם הצגה מפורטת של יתרונות שדה התעופה לעיר? לשם מה נדרש סקר השפעה על הסביבה וצוות לניטור ההשפעות הסביבתיות של שדה התעופה? ובעיקר, האם לתכלית המזערית הזאת נדרשה מלחמת חורמה? בשביל הישג מזערי כזה לא היה ראוי לשלם אפילו את שכרו של עורך דין זוטר במחלקה המשפטית של העירייה. בוודאי לא לעתור לבית המשפט המחוזי.
זאת ועוד – אף אחד לא איים על עצם קיומו של שדה התעופה החיפאי. בשום מקום לא נשמעה כוונה “לחסל אותו בעתיד”. יתרה מכך – תת”ל 80 שאושרה להפקדה מבססת את קיומו, והעברתה של פעילות התעופה האזרחית מהרצליה אליו מעידה על נחיצותו בעיני גורמי התעופה. פשוט מוזר.
צריך להזכיר שהצד השני של ההסכם, כלומר התשלום שניתן בתמורה למה שכעת נאמר לנו שכלל לא נועד להתממש, הוא אדיר. למעשה, ככל שמעיינים בהסכם שנחתם עם משרד התחבורה ועם חברת נמלי ישראל, כן מתברר גודל ההפסד של העיר. משרד התחבורה, בתחכום רב, לא רק הסיר את ההתנגדות הכללית של העירייה לפיתוח נמל המפרץ ועורף הנמל, אלא עיגן בהסכם נקודות ספציפיות שלא מאפשרות כל מעורבות עירונית בביצוע עבודות הפיתוח לבנייתו, יהיו אשר יהיו. הקוטביות בין העמימות המוחלטת של הרווח לעיר – תוכנית שלא נועדה לביצוע ונטולת לוחות זמנים – אל מול הקונקרטיות המפורטת של הגשרים, הכבישים, מסילות הרכבת, אישורי החפירה במקטע הצפוני, ובלשון ההסכם – “כל בקשה קבלנית חדשה בפרויקט חיבורי הנמל”, היא מדהימה. ומה שמדהימה לא פחות היא העובדה שעיריית חיפה חתמה עליו בלי להבין שעושים ממנה צחוק.
ברי מל
אם מישהו חשב שההגירה של צעירים מחיפה תיפסק, הנמל הזה יהרוס כל חלקה טובה באיזור הזה
דניאל קאהן
רציתם קליש קיבלתם קליש אל תבואו היום בשום טענה.
לרון
אני בן 71 לא הולך לבחירות כלשהן מאז ימי טומי כן טומי לפיד ולא בא בטענות לאיש,תלינו רק על עצמכם,יונה יהב היה מאה אחוז ולא אחוז אחד פחות,הפמיניסטיות "זכו" והשאר הפסידו,למזלי איני מרבה לצאת מביתי כך שבעיני חיפה לא השתנתה רבות,אך בקראי באינטרנט אני רואה ורואה 6/6 שאכן טוב שאני בן 71 ולא 17,אינני מקנא בצעירים כהוא זה!