עמרי ממאפיית הבוטיק עיניים בשוק תלפיות מסוגל להרצות במשך שעות ללא הפסקה על ההיסטוריה של התזונה האנושית ועל תולדות הלחם. מי שנקלע במקרה לאחת מ”הרצאותיו”, שאותן הוא נוהג להפנות לעבר מבקרים ואורחים סקרנים, עשוי לחשוב שהיא מעט מייגעת ולא תמיד ברורה. אבל התשוקה המפעמת בו – שאותה הוא סוחב עמו כבר שנים רבות, מאז שהחליט לצאת למסע הקולינרי יוצא הדופן שלו ולהביא לעולם את בשורת הלחם הטבעי – חודרת גם ללבו ולגופו של ציניקן גדול שכמותי, לא כל שכן ללבן של שאר הבריות, וגורמת אפילו לטבעונים מוחלטים לתחושת אשם כבדה בנוגע להרגלי התזונה שלהם.
עשרה מטרים משם, יפה מדוכן הסנדביץ’ הטוניסאי ג’רבה מוציאה לאורחים פרוסות בגט עמוסות טונה, תפוח אדמה, ביצה, אריסה ביתית וזיתים, ומספרת להם איך פתחה את המזנון והגשימה את חלומה. אחר כך היא מוציאה כלי מיתר מסורתיים ותופים ומזמינה אותם להצטרף אליה בנגינה.
במבנה הסמוך מגיש אריק מהמבשלה לאורחים את הבירה שלו על ארבעת סוגיה בזה אחר זה, ומפליג בתיאורים ובסיפורים על חומרי הגלם המרכיבים כל בירה, על אופן הבישול, על משך ההמתנה ועל הביקבוק.
וכך זה נמשך. בכל תחנה ותחנה לאורך המסלול מדברים בעלי העסקים בהתלהבות. הם מספרים על מלאכתם, על חלומם ועל הגשמתו, נרגשים להעניק מכישרונם ומתשוקתם לאחרים.
את הסיור מובילה ברגל בוטחת נעמה סובול – בלוגרית אוכל חיפאית שהפכה כבר מזמן לדמות איקונית ולמובילת דעה בעולם הקולינריה החיפאי. יש בסובול אהבה עזה לאוכל אך אהבה חזקה לא פחות לחיפה – לרחובותיה, לדוכני המזון שבה, לבתיה, למדרגותיה ולמכמניה. ואת התשוקה הזאת היא מבקשת להעביר למשתתפים בסיוריה.
רוצים להישאר מעודכנים?
רבים מהמסיירים אינם חיפאים ובאים להתרשם מהמתרחש בשוק תלפיות בפעם הראשונה בחייהם. הם באים אל הסיור כדי לגלות בחושיהם את קסמו של השוק הישן, את דוכני המזון שבו ואת הבתים הנדירים שבסביבתו. עבורם, יותר מאשר זהו סיור אוכל זהו סיור של סיפורים. ויותר משזהו סיור שוק, זהו סיור עיר.
אבל בעייתה של חיפה איננה בורותם של האורחים מבחוץ בכל הנוגע למטמוניה האורבניים, ההיסטוריים והקולינריים. בעייתה של חיפה היא הבורות של תושביה המקומיים, הגאים אך עם זאת המבוישים, שמביטים בקנאה ירוקה לעבר חבריהם המתגוררים במדינת תל אביב ואינם יודעים כלל מה נמצא מתחת לאפם (תרתי משמע. באמת מתחת לאף, המונף מעלה מעלה במרומי הכרמל ואינו מבחין בנעשה במורדותיו) ואלו אוצרות אורבניים ותרבותיים אפשר לגלות שם אם רק יואילו בטובם להתבונן.
מצבו של שוק תלפיות בכי רע. למרות התעוררות מרשימה שמתחוללת בו ובהדר כולה בשנים האחרונות, שבאה לידי ביטוי בין השאר בתנופה הקולינרית המרשימה, באירועי תרבות לילה בשוק ובשיקום מבני מגורים שהיו נטושים עשרות שנים, עבודה רבה מאוד עוד ניצבת לפתחה של עיריית חיפה כדי להפוך את מתחם השוק לרובע אורבני תוסס אמיתי. יש לשקם את הכבישים ואת המדרכות, להתקין תאורת רחוב חדישה, לשקם ולאכלס עשרות מבנים ודירות, לעודד יזמים לפתוח עוד בתי עסק ומסעדות, ובעיקר לאפשר לאוכלוסיות חדשות, ובהן גם צעירים וסטודנטים, להתגורר במאות הבניינים רבי הקסם ברחובות הסמוכים לשוק.
ומה שעוד נדרש הוא שינוי התפישה של העירייה כלפי יוזמות תרבותיות פרטיות כאלה, כמו הסיורים הקולינריים של סובול, שזוכים להיענות ציבורית מרשימה בזכות עצמם ולהתעלמות מקוממת מצד העירייה.
הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל
שאולי
אין על הסיורים של שי פריזנר.
קבוצה של אנשים משועממים
נראה כמה מהם יסכימו לגור באיזור הזה עם הילדים שלהם
עצבנת אותי
מה פרוש העיריה מתעלמת מיוזמות תרבותיות פרטיות בלה בלה בלה?
האם אתה מצפה שהעיריה תאמץ? תפרסם? תממן כל יוזמה פרטית בעיר?
לפי איזה מפתח ולפי איזה נוהל של מנהל תקין?
פסקת סיום מגמתית ומטופשת לכתבה נחמדה …
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מיזם שוק תלפיות התחיל עוד בתקופתו של יונה יהב עם המסעדות והאירועים ושאף אחד לא יקח קרדיט ויתהדק כפי שפיתח את העיר התחתית כך גם בהדר בכלל ובשוק בפרט כולל שיפוץ השוק אז תפרגנו ליונה ולאלו שעסקו במלאכה ולא לגנוב קרדיט