השבוע נפל דבר. האופוזיציה העירונית החלה למלא את תפקידה. בתגובה לפרשת גביית התשלום תמורת חניה בחניוני החופים התכבדה האופוזיציה והחתימה 11 חברי מועצה על דרישה לקיום ישיבת מועצה שלא מן המניין כדי לדון בפרשה שהעלתה את האוקטן הפוליטי בעיר לרמה ששום תוסף של דור כימיקלים לא היה מצליח להפיק ממנה, והחזירה ללחייה סומק של מאבק ולהט. אז משלא מן המניין אני רוצה לעבור למניין קוראי ולגלות את אוזנם: אני בעוונותי, בעת קיום הישיבה הזו, ניסיתי לישון. למוד מהפכות ידעתי שאת גדרות הבסטיליה לא יפרצו כך סתם בערב שלישי, וביודעי שצפויה לי עוד עבודה רבה על העיתון חשבתי שניתן יהיה לוותר על שירותי למשך שעה וחצי. טעיתי. טלפון מהעורך והשאלה “אתה מבין מה קרה שם?” כחצי שעה אחרי תום הישיבה המיוחדת הבהירו לי ששוב המציאות זקוקה לתיווך דחוף, שוב פייק, שוב ספין. כשהתחילו להופיע כותרות בנוסח “התושבים לא יצטרכו לשלם על חניה” הבנתי שאין ברירה וצריך לצלול למדמנה העירונית בלי החסד של שעה של הלטת חושים.
הייתי בטוח בהתחלה שיידרש לי זמן רב לפענח את ההתרחשות, והופתעתי מעט לגלות שאורכה של ישיבת המועצה היה רק קצת פחות מ־30 דקות. נדרשו לי עוד חמש דקות להבין “מה קרה שם”, אף שלפי הציטוטים המוקדמים כבר היתה לי תחושה שאני יודע. ראש העיר וממלא מקומה נקטו מהלך קראטה קלאסי והשתמשו בתנופה ההתקפית של האויב נגדו. ראש העיר עצמה, נאמנה לדוג’ו קון, נמנעה מהתנהגות אלימה ונשארה בבית. מיסטר מיאגי המקומי שלנו החליף אותה, היה נאמן לדרכו, ובמהלך מקיאווליסטי טיפוסי הציע לוותר על דיון ארכני ופשוט להצביע בעד הצעת האופוזיציה.
הקאטה הפרטית שלי נכנסה לפעולה אוטומטית וידי לפתו את ראשי באי אמון. האמנם האופוזיציה בלעה את הפיתיון הזה? צפיתי בהקלטה עד תומה בתקווה שמישהו יתקומם נגד המהלך הכל כך אלמנטרי, שמישהו ינצל את התנאים המצוינים למהלך נגדי, אך לשווא.
רוצים להישאר מעודכנים?
האמת היא שלא באמת היה שם קרב. בפקודת העיריות נקבע שישיבה שלא מן המניין תאושר בתנאי שהאופוזיציה מגישה הצעת החלטה מפורטת ומנומקת. לפי מה שנקרא בקול לפני ההצבעה מדובר היה בשני משפטים סתומים, שאחד משאיר הרבה יותר מדי מקום לאינטרפרטציות (תושבי חיפה לא ישלמו תמורת החניה) והשני הוא לא פחות מגול עצמי (תוקם ועדה משותפת לאופוזיציה ולקואליציה שתבחן את הדרך הנכונה לגבות כסף מתושבי ערים אחרות). לא פירוט, לא רציונל, לא אזכור של השתלשלות העניינים, וחשוב מכל – אין כל ניסיון להעניק להצעה מעמד של תקנה מחייבת לאורך זמן, כזו שתמנע מהעירייה לסגת מעמדתה לגבות כסף תמורת חניה לטווח הארוך.
מ”מ מקום ראש העיר נחשון צוק, בארשת של סנסיי מנוסה, חמק מהניסיונות של שועלים פוליטיים ותיקים כמו חדוה אלמוג להבהיר אם מדובר בוויתור על תשלום “בינתיים” או בכוונה אמיתית לבטל את הגזירה. אז כנראה שלוותק לא מתלווה רוח לחימה. השאלה הוצגה ונענתה – מועצת העיר מבטלת “חדשות לבקרים” החלטות קודמות שלה, אמר צוק. פשוט – היום אנחנו נצביע עם האופוזיציה, כי ככה זה בקראטה העירוני, ומחר, כשיהיו פה כל חברי המליאה, נצביע אחרת.
המופלא מכל היא העובדה שהיו בישיבה 18 חברים, שמהם (יש להניח, מההקלטה זה לא היה ברור) 11 חברי אופוזיציה, כלומר רוב לאופוזיציה. פרלמנטר יצירתי היה יכול אולי לנצל את הסיטואציה לשיפור עמדות משמעותי לטובת האופוזיציה. אבל קולותיהם של חברי סיעת הירוקים נשמעו רפים ולא נמרצים, ובסיעת יונה יהב וצעירי חיפה, למעט סופי נקש, לא ניכרה תכונה מיוחדת. כדי להיזכר בתרומתם של אנשי הליכוד לדיון אצטרך לצפות בהקלטה שוב, ואין בעיתונות משכורות שמצדיקות את זה.
קשה לצפות מאנשי מנגנון מושבעים אשר עושים את מלאכתם בהתנדבות להפוך להיות מהפכנים פתאום. אבל נפילה בפח כל כך אלמנטרי שבו בונים להם בסטיליה מקרטון כדי שישחקו קצת ויעזבו את השלטון בשקט, חושפת שוב את העובדה שהפרלמנט המקומי הוא בדיחה עצובה.
חחח
אחד משלל יןעצי ראש העיר אמרה שאפשר לתלות על הדלת של לשכתה 3 משפטים ובזה לתת מענה לכל השאילתות
1. זה לא הובא לידיעתי
2. זה לא הובא לאישורי
3. הוריתי בנתיים להקפיא/לבטל את זה.
וזה גורם שעובדת איתה!
ירון
כל הכבוד לראש העיר שלנו וצוותה המצויין!