מרכז פירמידה לאמנות עכשווית פועל בוואדי סאליב כבר קרוב ל־30 שנה. הוא הוקם במבנה הנטוש של בית הספר אחיעזר שבו למדו ילדי עולים עד לשנת 1982. המרכז נועד לאפשר לאמנים שהקימו אותו לעבוד במקום, לתמוך באמנים צעירים באמצעות השכרת סטודיו לעבודה במחיר נמוך מאוד, ולקיים פעילות אמנותית בגלריה. בשנים אלה כבר פעל החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, ובוגרים רבים שלו קיבלו חללי עבודה בבניין, שהיוו עבורם מקפצה להמשך דרכם המקצועית. חברי הקבוצה והאמנים הצעירים שפעלו במקום עבדו לאורך שנים וניהלו פעילות עצמאית שהיתה כמעט בלתי תלויה בגורמים עירוניים וציבוריים.
בשנים האחרונות עבר המבנה שיפוץ כולל כחלק מתוכנית עירונית לפיתוח האזור. גיוסה של האוצרת גליה בר אור לניהול האמנותי של פירמידה היה המשך הולם להשקעה העירונית הכבירה במבנה, והחל תהליך של ביסוס פירמידה כגלריה וכמרכז עירוני לאמנות בעל מעמד משמעותי בעיר ובארץ.
התהליך שהחלה בר אור להניע בפירמידה – אין דומה לו בישראל, ולרגע היה נדמה כי לחיפה יש פוטנציאל להפוך לעיר מרכזית בכל הקשור לשדה האמנות המקומי. בר אור הציבה לה מטרה ליצור פעילות ייחודית במקום שתחבר בינו לבין תושבי השכונות שסובבות אותו – עניין שעד כה לא נכח כמעט בסדר העדיפויות של המקום – ולהציע תוכניות אמנות ותרבות שיביאו לידי ביטוי את ההיסטוריה הייחודית של הוואדי בפרט ושל חיפה בכלל.
פעילותו של הרב דובי חיון נגד המרכז – ראשית באמצעות פיטוריה הגסים של גליה בר אור וכעת בפיזור (בפעם השנייה) של הוועד המנהל של עמותת פירמידה – דוחקת את מרכז האמנות למקום לא רלוונטי מבחינה מקצועית ופוגעת באופן אנוש במפעל התרבותי בעיר. בתואנה כי הוא רוצה להחזיר את המקום לאמנים (לפני כמה ימים הצהיר כי מדובר במאבק ב”אליטות”) עושה חיון כל שביכולתו כדי לדרוס ברגל גסה את ההישגים של אלה שפעלו במקום לפני שהוא הגיע, ובהתעלמות מוחלטת מציפיותיה, מדרישותיה ומכוונותיה של קהילת האמנות המקומית. התערוכה שהוצגה במקום לאחרונה, של האמן ההודי ראהול צ’קראבורטי, הוקמה בשיתוף פעולה של חיון עם מכללת תלתן ללא התייעצות עם הוועד המנהל וללא אישור של העומד בראש ועדת התערוכות של פירמידה. להבנתנו, חיון התכוון לערוך תערוכות נוספות במקום, גם זאת ללא התייעצות, כאילו היה הבעלים הפרטי של הגלריה.
לנוכח התבטאותו האחרונה של כבוד הרב כי מדובר במאבק ב”אליטות”, ברצוננו להעמיד את הדברים על דיוקם: חיון עצמו הוא זה שזימן את חברי הוועד המנהל. המילה “אליטות” הופיעה רק לאחר שהתברר לחיון כי חברי הוועד המנהל, שהוא עצמו מינה אותם, אינם מסכימים לשמש חותמת גומי למהלכים ולאספירציות התרבותיות שלו. כפי שהסתבר ממהלך האירועים, לפעילויות אלה אין דבר וחצי דבר עם תרבות ואמנות בעלות ערך. יתרה מכך – הללו נעשו ללא שקיפות ובניגוד לכללי מינהל תקין. פירמידה היא מרכז לאמנות עכשווית ובית לאמני חיפה, וככזו היא אמורה להיות מנוהלת באופן תקין על ידי ועדה שמורכבת מאנשי מקצוע, ולא להיות נתונה לגחמות פוליטיות של אדם כזה או אחר.
הוועד המנהל שגויס לאחר שבר אור פוטרה באופן גס ביקש להניח על סדר היום את הפעילות המקצועית במקום, תוך התחשבות בצורכי הקהילה המקומית ובמיקום המיוחד של הגלריה בלב שכונת ואדי סאליב. לאחר שהתברר כי חיון ארגן את התערוכה המדוברת ללא שיתוף הוועד המנהל וללא הסכמה של העומד בראש ועדת התערוכות, ביקשנו להיפגש עמו כדי להציג את עמדת הוועד באופן ברור ולדרוש ממנו לפנות את מקומו כיו"ר הוועד, ובכך להניח לוועדה המקצועית לעשות את עבודתה למען הציבור ולתועלת. לצערנו, דבר המכתב שניסחנו הודלף על ידי אחד מחברי הוועד עוד טרם נשלח, ומיד לאחר מכן פוזר הוועד על ידי הרב הנכבד.
דניאל שושן הוא אמן, ראש המעבדה לאדריכלות ולאמנות ניסויית בטכניון. אסי משולם הוא אמן וראש החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה
אברי
הרב חיון הוא אידיוט מהלך. אין דרך אחרת להגדיר אותו, רק שהוא סגן ראש העיר והנזק שהוא עושה הוא קשה. קליש תתעוררי!
בעז
כל מילה בסלע. דרושים אנשי מקצוע טובים – כל אחד בתחומו הוא. רופאים טובים, בעלי עסקים טובים, אמנים טובים – אפילו פוליטיקאים שלא יהרסו כל חלקה טובה (בתרבות, בתרבות הכי חשוב)
זה סוד גלוי, אלו בדיוק הבעיה של המקום
דניאל שושן הוא מקומבן קבוע יחד עם חברו יעקב חפץ
יחד הם לא מאפשרים לשום דבר אמיתי וחדש לצמוח והכל מקורביזם בלתי פוסק
גילה
מה הקשר בין דובי חיון לבין תרבות???
התוהה
למה צריך לממן סדנאות לאומנים על חשבון הציבור?
סיגל
הרב חיון אינו מבין בתרבות ואומנות . ללא ספק אידיוט שגורם נזק לתשתיות התרבות המצומצמות בעיר