30 במאי 1999 היה יום חג במינסק, בירת בלארוס. בערב של אותו היום אמור היה להתקיים פסטיבל הבירה השנתי – אירוע שרבים מצפים לו בעיר שנחשבת מנומנמת מעט. הפסטיבל נערך תחת כיפת השמים, והגיע אליו מספר אנשים רב המצופה – כפול מאשר בשנה שקדמה לו. אך החגיגה הפכה במהירות לאחד מהאסונות הגרועים ביותר בתולדות המדינה – מזג האוויר שינה כיוון בפתאומיות, וסערה אדירה פרצה לפתע.
החוגגים המבושמים מבירה, שחיפשו מקלט מיידי מגשם הזלעפות שהפתיע אותם, נהרו בהמוניהם אל תוך תחנת הרכבת התחתית ברחוב נמיגה. התוצאות היו הרות אסון. כאשר אלפי האנשים נהרו לתוך המנהרות של הרכבת התחתית הפכו הדחק והצפיפות לבלתי נסבלים, ואנשים – ובעיקר נשים על עקבים – נפלו ארצה ונרמסו תחת רגלי האנשים שהמשיכו להידחק לתוך התחנה ולדרוס את האנשים בפנים, כשהם לא מודעים כלל לזוועה המתרחשת בצדו השני של הנחיל האנושי. התוצאה הסופית היתה 53 הרוגים, בעיקר בנות נוער.
בחזרה לחיפה. עצמאות 2019. אמנם לא חנוכה, אבל אין ספק שנס גדול היה פה. שורה של החלטות תמוהות הביאה לתוצאה מוזרה למדי – עשרות אלפי חיפאים שמתגוררים במרכזי אוכלוסייה גדולים משנעים את עצמם לבמה המרכזית שמוקמה ברובע הכי פחות מאוכלס בחיפה.
רוצים להישאר מעודכנים?
מי שעמד בתורים של כמעט שעה לכרמלית וזכה לתענוג המפוקפק של עמידה בתוך קרון צפוף, מיוזע ומהביל, ידע כבר בזמן אמת שמשהו פה לא תקין. היו גם מי שראו (כמוני) את התורים בכיוון ההפוך, ופשוט טיפסו ברגל את הדרך בחזרה מהעיר התחתית להדר ולכרמל. היה זה מחזה מדהים של משפחות שעולות במדרגות ומתנשפות, מקללות בעצבים את התחבורה הכושלת אל האירוע וממנו. ייתכן שדווקא אלה שמראש צפו את הדוחק, את הצפיפות ואת התחבורה הכושלת ונשארו בבית עשו את עסקת חייהם.
יש כמה שאלות שכל חיפאי חייב לשאול את עצמו: של מי היה הרעיון למקם את הבמה במרחק רב כל כך מהבתים של רוב תושבי חיפה? האם מערך השיקולים שהביא להחלטה הזו היה חף משיקולים זרים ובלתי ענייניים? האם מישהו נתן את הדעת כיצד ישונעו עשרות אלפי חיפאים ששואפים להגיע בשעה זהה ומדויקת מביתם בשכונות רכס הכרמל אל הבמה בעיר התחתית? מי דחף לכך שהנסיעה בכרמלית תהיה בחינם ושהביקוש לה יתוגבר ויתודלק (בעלות גבוהה מקופת העירייה) אך לא הוסיף ולו אוטובוס אחד לרפואה בין הכרמל לעיר התחתית?
מה היה קורה אילו היתה פורצת שריפה או אפילו מתרחש סתם מעשה קונדס של בני נוער, שיפעילו את מערכת כיבוי האש? האם היינו חוזים בזמן אמת במנוסת בהלה כמו ברכבת התחתית במינסק? האם לא למדנו לקח חשוב מהפיגועים שהתרחשו בעירנו בעשור הקודם?
בישראל אין ממש תרבות של בדיקה וחקר. בישראל לא מתחקרים “כמעט אסון”, אך די ברור שיש נתק בין מקבלי ההחלטות בחיפה לבין המציאות. לכן, למרות שאין כמעט סיכוי שדבר כזה יתרחש, אני קורא לחברי מועצת העיר שעדיין אכפת להם מחיי אדם בכלל ומחיי החיפאים בפרט לדרוש משר התחבורה ישראל כץ להקים ועדת חקירה בלתי תלויה של משרד התחבורה, שתבדוק לעומק את כל תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לאירועי העצמאות ההזויים ביותר בחיפה מאז יום הקמת המדינה. ועדת חקירה שכזו תוכל לברר מיהם האנשים שגרמו לסיכון חיי אדם ותמליץ את המלצותיה להמשך, על מנת שביום העצמאות הבא לא נצטרך לסכן את עצמנו בנסיעה שמזכירה יותר את הרכבת מבומביי לגואה מאשר מטוקיו לאוסקה.
הכותב הוא פעיל פוליטי
ירון
מה לא תעשו כדי להפיל את קליש , הפכתם ללא רלוונטים , המגמתיות שלכם גורמת לוותר על קריאת הכתבה
מתכון לאסון
בחיפה מנסים תמיד "להיות כמו הערים הגדולות בעולם"
אנחנו עם קו אחד קטן של הכרמלית. זה לא מטרו אמיתי שיכול להוביל עשרות אלפי אנשים כל שעה.
הגיע הזמן להבין שאנחנו עיר קטנה ולהפסיק לקפוץ מעל הפופיק, או להתחיל לבנות עוד קו מטרו ברכס כדי שבאמת
נהיה עיר גדולה. אי אפשר לדמיין שאנחנו לונדון ולהגיד לעשרות אלפי אנשים תרדו לעיר התחתית בכרמלית.