“מי שמצפה שאני אשפוך כסף על קוסמטיקה כשלא עושים תוכנית עומק בהדר – זה לא יקרה”, אמרה ראש העיר עינת קליש רותם במפגש עם סוחרים מהשכונה. את הכספים האלה, לדבריה, היא רוצה להעביר לתשתיות ולשינויים מהותיים. אין ויכוח על כך ששינויים צריכים להיות עמוקים ויסודיים, והלוואי שניתן יהיה לטפל באופן מיטיב במורסות של הדר, אבל צריך להציב בפתיחת הדיון בסוגיה הזו את השאלה לאן מכוונים – האם לשיקום השכונה כך שהיא תהיה כשירה למגורים של אוכלוסייה חזקה ושבתי העסק ומוסדות התרבות שבשטחה ישרתו בעלי ממון, או לשיקומה למען תושביה?
קסמה של הדר אינו מוטל בספק. גם במעלה השכונה וגם בחלקה התחתון יש מבנים מקסימים מבחינת ארכיטקטונית. הרחובות במעלה רחוב בלפור הם בעלי חן הררי, ולמרות האכלוס הצפוף יש בהם אינטימיות כפרית. לרחובות התחתונים יש חשיפה יפה למפרץ – לים ולנמל – והם טעונים בהיסטוריה של התיישבות ושל מאבקים.
אבל הנה כמה אמיתות שאי אפשר להתעלם מהן: ברוב השכונה מתגוררת אוכלוסייה מוחלשת. רק כמחצית מתושבי השכונה מתגוררים בדירות בבעלותם. הדירות ברובן הן קטנות יחסית ורמת התחזוקה שלהן היא ירודה. אם משווים את הדר לשכונות שעברו ג’נטריפיקציה בתל אביב, היא דומה יותר אולי לפלורנטין מאשר לנוה צדק. בפלורנטין הטיפוס מעלה של השכונה, שהיתה מבוססת על בנייני רכבת, ארך הרבה מאוד זמן. בנוה צדק, שהיתה מבוססת על בתים צמודי קרקע על מגרשים גדולים יחסית, זה לקח הרבה פחות זמן. פלורנטין נזקקה לפרויקטים נדל”ניים חדשים ולהריסת מבנים ישנים כדי לזנק.
עוד אמת שצריכה להיאמר, בניגוד למה שנהוג להגיד כאן כלאחר יד, היא שהדר מצויה כבר הרבה מאוד שנים בסטטוס של שכונה מוחלשת. אמנם בשנות ה־70 וה־80 עדיין פעלו בה בתי הקולנוע, בתי הקפה והבוטיקים החשובים של העיר, אבל כל אזור הרחובות יל”ג-החלוץ-סירקין היה ירוד מבחינה תשתיתית במהלך 50 שנות חיי לפחות. באזור הרחובות נורדאו-ירושלים-פבזנר וגם באזור הרחובות מסדה-הלל התגוררה אוכלוסייה ותיקה בדרך כלל, שגם היא ברובה לא היתה אמידה, והיא עזבה כבר מזמן. הרעיון של “להחזיר את ההדר להדר” הוא סיסמה ריקה למדי. יהיה קל יותר להחזיר את הרומאים לקיסריה. מי שמדברים על כך עושים רומנטיזציה של עברה של הדר, כאילו לפחות שדרת הפלאפל ברחוב החלוץ היתה שאנז אליזה והמשביר היה גלרי לפאייט.
ג’נטריפיקציה בהדר עלולה להיות תהליך אכזרי. העלאת מחירי שכר הדירה תפגע ברבים שפרנסתם דלה – יהודים וערבים, ישראלים ומהגרי עבודה, סטודנטים, משפחות צעירות וקשישים. הקונספט שלפיו צריך להמתין עד שניתן יהיה להעניק לשכונה טיפול הוליסטי גם הוא בעייתי, משום שפירושו הוא הזנחת ההווה. זה מאפשר כמובן למשקיעים לרכוש עוד ועוד נכסים בשכונה במחיר נמוך, ולהמתין לרגע שבו ניתן יהיה למכור אותם ברווח גדול או להשכירם במחיר מפולפל.
את המדרכות בהדר צריך, אם כן, לשפץ כבר עכשיו. לא מדובר בקוסמטיקה – מדובר באיכות חייהם של התושבים המקומיים. הוא הדין בענייני הביטחון האישי – לא צריך לחכות לאוכלוסייה חזקה כדי להגביר את הסיורים של אנשי השיטור העירוני או להאיר את הרחובות. אבל יש גם דברים מהותיים עוד יותר. בשנה הבאה מתוכננים להיפתח לראשונה גני ילדים בחלק התחתון של הדר, אך גם הם לא יהוו מענה מספיק לצרכים החינוכיים של השכונה, שזקוקה לבית ספר איכותי ומתפקד ולפעילות נוער של גורמי חינוך לא פורמליים.
וחשוב מכל – אם העיר חפצה ביקרם של תושבי הדר היא צריכה למצוא דרך לעודד בנייה של דיור בר השגה בשכונה. לא במתווה של “מחיר למשתכן” כדי למשוך זוגות צעירים שמבקשים את החוויה האורבנית, אלא דיור שנועד לתושבי השכונה המתגוררים בה ושיוכל להחליף את שעבודם לבעלי דירות בדירות בבעלותם. דיור חברתי אמיתי. כל הדברים האלה אולי לא “יחזירו את ההדר” המדומיין להדר, אבל ישפרו בהרבה את חייהם של דייריה ויקרינו ממילא על איכות החיים בעיר כולה.
שולמית
כתושבת הדר, בשכירות, מסכימה עם כל מילה. גם לאנשים שגרים בשכירות לא יקרה מדי, מגיע לחיות כמו בני אדם.
מיקו
מילים יפות ללא מענה ברור… " קסמה של הדר " " מורסות"
תני לאיילי ההון לטפל בבעיה ויהיה לך שקט לתמיד. צריך לפוצץ את החצ'קון ולתת לרקמה להתחדש.
יאלה עכשיו תחזרי לטפל בנמל או שגם זה גדול עלייך
אחד שברח
עוד אחת שמנותקת מהעיר.
בדיחה ..אולי תעשי מויישיגארי
ותסדרי הכל?
אה לא זה לא מכת קארטה זה חיים של תושבים
ימנותקת
זה שברח, השנאה תחסל אותך
חיפה היא לא תל אביב. לשנות חוסר של שנים רבות, מחייב חשיבה לעומק, ולא זבנג וגמרנו, כמו שנעשה בשנים האחרונות, במימון בעלי אינטרסים ועל חשבון חשבונות מנופחים שנשלחו לתושבים. שי, תחשוב על זה !
גרתי בהדר. ובנווה שאנן. ועכשיו בחיים.
לפני שבכלל הולכים לפינוי בינוי..
1. לעבוד על הרכבלית.. ולפי מה שמעתי בזמנו, רכבליות. כי היו אמורים להיות שלושה קווים. הידוע לנו. חוף הכרמל- מרכז הכרמל. והמשטרה- מרכז חורב.
2. מדרגות ושאר תשתית רחוב. רוצים שאנשים לא יברחו.. שירגישו בטוחים בלילה.
3. פינוי בינוי- דיירים שוכרים צריכים להכלל בתוכניות אלו, ולו בגלל שהמקום היה באיזור האפשרי להם בגלל שהוא היה מוזנח..
וכמובן.. שהרבה פעמים שוכרים יתקנו בעצמם את הבית.. כדי לא להגדיל את השכר דירה. כל זה מראה סבירות שהשוכרים מושקעים במקום לא פחות מהמשכירים.
אז לכל הפחות חצי שנה של שכר דירה ממוצע באיזור/ שלהם- הגבוה מבין השניים.
האחרון דווקא אולי יחליש את כמות החידוש בעיר.. אבל כשזה ההליך אולי יתלוננו פחות.