הפעם האחרונה שבה הייתי בטבריה היתה לפני שנים רות. העיר נראתה נורא – מוזנחת, העסקים סגורים והטיילת שזכרתי כאטרקציה משנות ילדותי היתה שוממת ומלוכלכת. אין ספק שטבריה נזקקה לשינוי, שאכן הגיע בדמות ראש העיר החדש רון קובי – מהפך שלטוני שהיווה הוכחה מובהקת לכך שהתושבים רצו בשינוי. קובי התפרסם בזכות הרשתות החברתיות והדף שהקים “מצילים את טבריה מהקרשים", וניצח את המגזר החרדי שנחשב לציבור נאמן ואחיד.
גם בחיפה היה מהפך שכוון נגד ראש עיר מכהן. בקמפיין הבחירות בשתי הערים היו מאפיינים דומים – בעיקר המרכיב השלילי, השימוש הרב בסרטוני פייסבוק וההבטחות הגרנדיוזיות – אם כי עינת קליש רותם מעולם לא הידרדרה לסגנון הבוטה המאפיין את קובי.
באופן ההתנהלות של השניים, לעומת זאת, יש שוני רב. קליש רותם כמעט לא מתראיינת, ואם כן אז רק למי ש”שואל את השאלות הנכונות”. כשהיא נשאלת לגבי הנתק שלה מהתקשורת היא עונה “מה זה תקשורת?” לקול מצהלות תומכיה. קובי, לעומתה, קופץ מאולפן לאולפן, מצלם את עצמו בסלפי וידאו ומרבה לדבר על העשייה שלו. בזמן שהוא לא חדל לשתף, קליש רותם מסתגרת במשרדה ואין יודעים דבר על תוכניותיה ועל פעולותיה. היא ממעטת לצאת לאירועים (לפחות בארץ, או כאלה שנערכים בעברית), וכשהציבור הצמא למוצא פיה כבר שומע ממנה, בדרך כלל זה משהו בסגנון “אני אעביר את התושבים סדרת חינוך” או עקיצה פוגענית אחרת.
קובי מנסה להיות חביב כלפי בוחריו ותוקפני בעיקר כלפי הציבור החרדי. האם הדרך הפרובוקטיבית שלו היא בשורה של שינוי אמיתי שיחזיק מעמד שנים או שהוא יתמוסס כמו השלג באירוע המוצלח שקיים בטיילת טבריה? אוטובוס השבת, למשל, שעורר קול צעקה והפר את הסטטוס קוו, הפסיק לפעול, לפי הדיווחים, בגלל חוסר מימון. הכתב ניב גלבוע, ששם לב לכך שרוב נוסעי האוטובוס הגיעו לטבריה במכוניות ונראה היה שנסעו בו רק בשביל המצלמות שאל על כך את קובי. במקום תשובה עניינית הוא זכה למענה: “מה, באת לפה לנחס?”.
רוצים להישאר מעודכנים?
בחיפה ניסו קצת לאמץ את האסטרטגיה של קובי באירוע השלג המפורסם ברחבת בניין העירייה. גם הוא אורגן על ידי אושיית פייסבוק חובבת סלפי, אבל זה לא קרה בשבת כדי לא לפגוע בסטטוס קוו, ודי מהר התבהר שקובי יש רק בטבריה.
אם כן, מה אנחנו מעדיפים – מהפכות מתוקשרות בסגנון קובי או כאלה שנרקמות בחדרי חדרים בלי שהציבור מודע למה שנעשה? אני חושב שיש גם אפשרות שלישית.
גם בשכנתנו נשר התחולל מהפך שלטוני. לראשות העיר נבחר צעיר חביב, שניצח את ראש העיר המכהן בנוקאאוט משמעותי יותר אפילו מזה של קליש רותם בחיפה. רועי לוי מראה דרך אחרת – דרך של אבולוציה ולאו דווקא רבולוציה. הוא לא מנהל מלחמות על כל דבר כמו קליש רותם, מדבר עם התקשורת במינון שלא מעורר גיחוך כמו קובי, מגיב ברשתות החברתיות, מעלה פוסטים בחן ובכבוד, ובמקביל גם מקדם תוכניות לעיר.
לוי שותף למהלכים שנועדו להילחם בזיהום במפרץ, הוא שוקד על תוכניות להתחדשות עירונית, ממנה יועצים בשקיפות מלאה ומקדם חיים משותפים בעיר בשיתוף של המגזרים השונים. הוא מבין שאוטובוס בשבת ומסיבת שלג הם בעיקר הישגים תקשורתיים, אבל הישגים של ממש הם ייצוב העיר, העברת תקציב מאוזן, קידום מתחמי עסקים, שחרור קרקעות, מינוי אנשי מקצוע מתאימים, תכנון העתיד ושאר משימות שקובי לא מבצע בינתיים ושקליש רותם מתקשה בהן.
אני מאמין בדרכו של לוי. את תוצאות פעילותם של שלושת ראשי הערים נדע כמובן רק בעוד כמה שנים, אבל אני ממליץ לא לשכוח את הדרך לתוצאות, כי דרך של שלום וכבוד תמיד עדיפה על דרך של מלחמה ועלבונות. את השינויים צריך להוביל מנהיג אקטיבי שמבין איך לחבר בין גורמים שונים בפאזל ולמנף אותם לטובת העיר. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בחן וברוח טובה.
הכותב הוא מנכ”ל החברה לנדל”ן ומנכ”ל אגודת מכבי חיפה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
תגיד רועי, האם קליש עובדת אצלך? אתם מפרסמים בינתיים מספיק כתבות בעניינים שהיא עוסקת בהם, מה עוד אתם רוצים?? שכל היום היא תשב ותתן רק לכם דין וחשבון? אתם פשוט בפחד עצום שלא יהיה לכם על מה לכתוב ולכן לא תהיה לכם עבודה! אל תמציא פה מעשיות. גם איך אתה משווה את נשר עם פחות מ10% תושבים ביחס לחיפה, עם שטח הרבה יותר מצומצם, ניהול עירייה קטנה … באמת קצת סבלנות