עובדה מדהימה למדי היא ששליש מכלל המזון הגדל בשדות ובמשקים נזרק לפח. כלומר או שהתוצרת מתקלקלת בדרך אל החנות או בחנות עצמה, או שלאחר שקנינו את האוכל הנהדר לא אכלנו ממנו כי קנינו יותר מדי והאוכל התקלקל ונזרק.
לא נעים לשמוע ששליש מאותם פירות וירקות שגדלו במשך כמה חודשים בשדה, תוך כדי השקעה רבה מצד החקלאים, המובילים והקמעונאים, כלל לא ימלאו את הסיבה שלשמה הם גודלו.
בעקבות זאת פרסם משרד החקלאות את ההצעה לעטוף לנו את כל הפירות והירקות בעטיפות פלסטיק חכמות, שישמרו על הטריות של המוצר לטווח ארוך יותר וגם יאפשרו לנו הצרכנים לקנות בדיוק לפי הצורך שלנו ולא באריזה משפחתית, שחלק מתכולתה תמיד יילך לפח. עטיפות הפלסטיק החכמות פותחו על ידי חברות שונות באירופה ובארץ, ובהן כרמל אולפינים מקבוצת בז”ן והטכניון, ויש בהן היגיון מדעי נהדר.
אם המהלך הזה ייצא אל הפועל, משרד החקלאות משער שהוא יחסוך כעשירית מהמזון שהולך לפח. אך האם יש מקום לעוד פלסטיק בתרבות שכבר טובעת בו? האם עטיפה של כל פרי וירק לא תוביל לגידול בכמות הפלסטיק החד פעמי שנזרק כתוצאה מכך?
מדוע משרד ממשלתי צריך לדחוף את הרעיון הזה? הרי קיים כאן רווח כלכלי עצום לחקלאי עצמו ולחברות השיווק והמכירה. אם היה זה רעיון רווחי, אני בטוח כי החברות הפרטיות עצמן היו פועלות בגישה זו גם בלי הוראות של משרד ממשלתי, שהרי אין כל חוק שמונע מהן לעשות כך.
רוצים להישאר מעודכנים?
כמדינה שניצבת במקום השני בעולם בצריכת כלים חד פעמיים לנפש, אני חושב שעלינו לעבוד קשה מאוד על צמצום היקף השימוש בפלסטיק החד פעמי, ובעטיפות המזון כחלק ממנו, וזאת בהתחשב בכשל החמור של ישראל בכל הנוגע למיחזור פלסטיק ובסגירת שטחי ההטמנה הארציים בשל חוסר מקום.
חוקרים מצאו שבים קיים שטח שגדול פי 50 מגודלה של מדינת ישראל שנקרא GPGP (Great Pacific Garbage Patch) שעשוי כולו מפלסטיק שנזרק אליו. אותו פלסטיק מגיע מכמה נהרות שנמצאים באזורים עניים בעולם אשר מלאים בפלסטיק מכיוון שמדינת ישראל ומדינות מפותחות אחרות שולחים אותו אליהם, כי אין לנו שמץ של מושג איך לפתור את בעיית הצטברות הפלסטיק.
אותו פלסטיק מגיע למערכות האקולוגיות ומתפרק לאט מאוד, ולא תמיד עד הסוף. בים הוא הופך לחלקיקים קטנטנים, ואת אותם חלקיקים אוכלים דגים ובעלי חיים ימיים. ומי אוכל את הדגים האלו אם לא אנחנו? ריכוז הפלסטיק בגופם של בעלי החיים הימיים הולך וגדל, ובעקבותיו ההשפעות הבריאותיות של הצטברות הפלסטיק בתוכנו הן הרסניות.
ללא כל פעולה מצדנו, ארגונים עולמיים משערים שעד שנת 2050 תהיה אותה כמות של פלסטיק בים כמו מספרם של בעלי החיים הימיים בו. זהו אחר מהגורמים העיקריים להיכחדות של בעלי חיים רבים מסביבנו כיום.
כחובב טבע, צוללן, אוכל דגים, סטודנט להנדסה סביבתית, פעיל סביבתי ואדם אני מוצא את הפיילוט של משרד החקלאות בעייתי מאוד וחושב שיש לדרוש עטיפות חד פעמיות מתכלות ולא עטיפות על בסיס פולימרים שאינם מתכלים. בכך יתאפשרו חיי המדף הארוכים, אך במקביל יימנעו ההשלכות ההרסניות של הפלסטיק, מכיוון שפגיעה במערכת האקולוגית הוא ניסור הענף שעליו אנחנו, בני האדם, יושבים.
הכותב הוא סטודנט להנדסה סביבתית בטכניון ופעיל בארגון מגמה ירוקה
כדאי שתעשה קצת מחקר קודם
הדתיים והחרדים ימשיכו לצרוך כלים חד פעמיים ומוטב לחשוב איך למחזר וממה לייצר (חומר מתכלה כמו נייר) מאשר לנסות למנוע.
רצוי גם להתעמק קצת בנושא שמתיימרים לכתוב עליו ולהבין אותו כי יש פה אוסף קלישאות מקוממות שמזמן הופרכו