ידיעה קטנה צדה את עיני השבוע בין הכותרות הגדולות על תקציבי העירייה לביקורים המתוקשרים של נציגי מפלגות ארציות שמתחילים להגיע לחיפה כדי לגייס קולות של תושבים שיישכחו יום אחרי הבחירות. “נמשכים הניסיונות ליצור תמונה מלאה של היקף זיהום האוויר ממוקדים תעשייתיים”, נכתב בידיעה שמספרת על יוזמה של המשרד להגנת הסביבה לערב תושבים ויזמים מקומיים בניטור הסביבתי. המערכות המבוקשות צריכות לכלול, לפי דרישת המשרד, מתקנים לנשיאת מכשור המעקב כמו רחפנים.
המשרד להגנת הסביבה אומר שמערך הניטור שלו עומד בתקנים הבין לאומיים, אבל הוא מחפש מערכות מתקדמות שיספקו “תמונה משלימה”. הפנייה הזו מזכירה לי את הגישה האמריקאית שבמסגרתה עשו רבים, ובהם סגן הנשיא לשעבר אל גור, מאמצים להחדיר לתודעה את האמת לגבי אחריות האדם לשינוי האקלים. עם זאת, הם הטילו את מרבית האחריות על הפרט במקום לעמוד איתן מול התעשייה ולדרוש ממנה להקטין את נפחי הזיהום. אם נמחזר, אמרו לנו, נציל את הסביבה. אם רק נפריד אשפה, נצרוך פחות ניילון ולא נשתמש בדיאודורנטים עם חומרים הפוגעים באוזון, הכל יהיה בסדר.
צריך לשים לב לרטוריקה של המשרד להגנת הסביבה: מצדו הכל תקין, מערכות הניטור שלו עומדות בדרישות, אבל אם אפשר להעביר משהו לאחריות חיצונית – למה לא? זה רק עניין של מראית עין, אבל למראית העין הזאת משמעות עמוקה. הציבור צריך להיות מסוגל להציג למשרד להגנת הסביבה דרישה חד משמעית – אתם הגורם המקצועי, את ראשיכם בחרנו כנציגינו, כעת הגנו עלינו מזיהום והציגו לנו מידע מלא. אל תחזירו לנו את האחריות. אם המידע נמצא בידיכם, לשם מה נחוצה “תמונה משלימה”?, ואם לא – הגידו זאת בפה מלא.
למרבה הצער אין מנגנון פשוט שמאפשר לציבור לדרוש אחריות מהמשרד להגנת הסביבה או מנבחריו באופן כללי. בממשק בין הציבור לנבחריו מתקיים אותו רציונל כמו בידיעות של תוכן שיווקי: אנחנו (הפוליטיקאים) נציג את הדברים באופן שאנחנו רוצים, הציבור יאמין למה שהוא רוצה, וכשהוא יגלה שהוא טעה לא יהיה את מי להאשים. “הגיע הזמן לחזון חדש למפרץ חיפה”, הבטיח משה בוגי יעלון בשבוע שעבר בביקור בקרית חיים. “בז”ן צריך לצאת מפה”, אומר הפוליטיקאי ישר הדרך, אבל לא טורח להבטיח, ובטח לא מבטיח לקיים.
בקרוב נראה פוליטיקאים נוספים מצטלמים על רקע בתי הזיקוק, חוות המיכלים ושאר מרעין בישין. הם יגידו שצריך לפרסם את דוח מקינזי, לסגור את בז”ן עד 2025, להקצות שטח ענק לפארק מטרופוליני ירוק, להפוך את המפרץ לגן פורח ועוד כהנה וכהנה. אלא ששנת 2025 לא ממש נופלת בקדנציה הקרובה, ומי יודע אם היא תיפול בקדנציה הבאה של הכנסת. לתוכניות כאלה אין אב ואם במערכת הפוליטית, אשר פועלת בפעימות קצרות ודורשת לחץ ציבורי ממוקד.
לחץ כזה לא יכול לבוא מצדם של ארגונים אשר מונים כמה עשרות חברים, מסורים ככל שיהיו. אל מול הפוליטיקה הארצית מי שאמורה לייצג את החיפאים זו העירייה. השלטון המוניציפלי הקודם לא עשה די בהקשר הזה והעדיף פעמים רבות להלך בדרכי נועם עם משרדי הממשלה, לעתים כתפישה אסטרטגית, פעמים אחרות בגלל קרבה אישית. השלטון הנוכחי מפגין לוחמנות רטורית ומאיים במלחמה, אבל כאשר גופים כמו חברת נמלי ישראל מאיימים עליו הוא מרכין את ראשו, ונגד המפעלים הפטרוכימיים הוא ויתר על הקרב מראש. בלי אחריות כזאת של העירייה לתושביה, אנחנו, החיפאים, דומים בתקופת הבחירות לחיות מחמד בצער בעלי חיים: הפוליטיקאים הארציים מגיעים למכלאה כדי לאמץ להם כלבלב ואנחנו רצים אליהם ומכשכשים בזנב, רק כדי לגלות שכעבור שבוע מחזירים אותנו לרחוב, לחיי עזובה.
בדיוק. את הסיור הובילו הירוקים ! ...במקום שקליש והחברים ילוו ויובילו את יעלון לאתרים והמפעלים המזהמים !!!
קווי הייסוד הירוקים של קליש וחבריה למפלגה נמחקו ונשטפו בגשמים שירדו בחיפה החורף.
חבל
ממש חבל על כל הציבור המאוכזב.
ואיפה היו קליש ואנשיה ??? למה לא היה אף נציג מטעמה ??? מישהו שיציג את השקפת העיריה... בפני מישהו עם סיכוי די סביר וטוב לכהן בממשלה הבאה.
במלחמה למען תושבי חיפה והקריות אסור לפספס מהלכים !
לא מבין את ההתנהלות…
הם עדיין צריכים מאוד גורמים בממשלה שייעזרו לעיריה !
כמה פיספוסים יש לראש העיר החדשה... זה נראה כבר שיטתי ובעיה מובנית, ובכלל לא בטוח שגם ב-200 ימי חסד הפיספוסים ייפסקו...
התושבים קיוו וציפו להרבה יותר, הרבה הרבה יותר מהבחירה שלהם.
זה די מאכזב…
כל הכבוד לירוקים !!! מקדמים את הבעיות הרבות של חיפה והקריות בכל דרך אפשרית !!!
לא מוותרים ולא מאבדים את הדרך.
הכל למען התושבים ושיפור איכות הסביבה !