עיר הגשרים התלויים

כשנחנך אך לפני כשנתיים וחצי בהרי האווטאר שבמרכז סין גשר הזכוכית הארוך והגבוה בעולם, הוא הפך בן יום לאטרקציה תיירותית פנומנלית. הגשר אינו מוליך לשום מקום. הוא נמתח לאורך של כ־400 מטר בין שני מצוקי ענק, והאמיצים שצולחים את הגשר לכל אורכו ומגיעים אל הצד השני נושמים נשימה עמוקה ומתחילים לצעוד אל נקודת המוצא. זה הכל. ההליכה על הגשר השקוף, כשתהום אדירה פרושה תחת רגליך לכל אורך הצעידה, היא-היא החוויה עצמה. ולמען החוויה הזאת מוכנים מיליוני בני אדם לנסוע בכל שנה אל פארק הצוקים האדיר.

גשרים תלויים הפכו בשנים האחרונות למצרך מבוקש מאוד בעולם כולו. אם עד לפני כמה שנים גשרים התלויים מעל לתהום הונחו בעיקר במסלולי טראק נועזים באזורי פרא טבעיים ושימשו מתי מעט מטיילים מיטיבי לכת, הרי שכיום, כשהעולם הוא כבר מזמן כפר גלובלי קטן שכולנו מהלכים בו כה וכה, אנו כבר לא חוששים לפסוע בין שמים לארץ ולהביט בתהום הפעורה מתחת לרגלינו.

אבל אין כל סיבה להרחיק עד לסין כדי לחוות הליכה על גשרים תלויים. למעשה, אפילו לא צריך לצאת ממרחב חיפה. די אם נביט בשכנתנו הקטנה שממזרח – נשר – שם השכילו לנצל יפה פיסת עמק שנפער בין שתיים מצלעותיו של פארק הכרמל ותלו ביניהן שני גשרים מתנדנדים וחורקים. פארק הגשרים התלויים מהווה עד היום את האטרקציה התיירותית המרכזית, אם לא היחידה, של נשר. כן, אנשים אוהבים גשרים תלויים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

התמזל מזלה של חיפה והיא זכתה גם להר וגם לים. שכונות הכרמל בנויות על גבי שלוחותיו של ההר ונמתחות ככל שהרכס נמתח. רוב השכונות פונות מערבה ובנויות על השלוחות המערביות. אחרות – על השלוחות המזרחיות. בין השלוחות הללו, בעיקר במערב, נמתחות הצלעות מטה, סודקות את המסלע ומייצרות ואדיות טבעיים ופראיים שנחלי אכזב זורמים במורדותיהם והם משמשים בתי גידול לחי וצומח. כבישים, מטבע הדברים, לא נסללו בהם.

הטבע מאז ומעולם היה חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מחיי העיר, אך בשל הגיאיות העמוקים הללו, רוב התושבים אינם מכירים דיים את צפונותיהם, אלא אם הם ממיטיבי הלכת ומחובבי הטבע שטורחים לעתים לעלות על נעלי שטח ולרדת לטיול רגלי באחד מהוואדיות הרבים של הכרמל. זאת ועוד, למרות שפע הטבע והצומח המקיפים את העיר מכל עבריה, קשה לומר שתושבי העיר נהנים מריבוי של פארקים וריאות ירוקות בתוך השכונות עצמן, כך שמי שמעוניין למשל לצאת לריצת בוקר או לרכיבה בלי לסכן את שלומו במעברי חצייה מרומזרים, נאלץ לנסוע לאחד מהפארקים שלאורך החוף או לשכונה מרוחקת.

אבל המצב איננו חייב להיות כזה. אפשר וצריך לנצל טוב בהרבה את שלוחות הכרמל המוריקות. אפשר לייצר תוכנית לסלילת שבילים של חצץ וכורכר שיקיפו את השכונות שעל השלוחות המערביות ולחברם באמצעות גשרים תלויים שיתנוססו מעל לוואדיות.

תארו לעצמכם: אתם יוצאים מביתכם בכרמל המערבי, יורדים או עולים בשביל שנסלל מאחורי שכונתכם, בשלב כלשהו חותכים צפונה מעל לנחל לוטם על גשר תלוי ועוברים אל רמת התשבי. ואז ממשיכים במורד השלוחה לכיוון מערב ושוב חוצים גשר ומגיעים אל הכרמל הצרפתי. כמה פשוט וכמה מרהיב. לו הייתם עושים את הדרך מהכרמל המערבי לכרמל הצרפתי במדרכות הקיימות כיום, היתה הדרך אורכת לפחות שעה וחצי. אך בדרך “האוויר” – אולי מחצית מהזמן.

אך לא החיסכון בזמן הוא לב העניין כאן אלא החוויה, החבירה אל הטבע והניתוק הרגעי מהעיר, מהתנועה הסואנת ומהרמזורים, וכל זאת בלי לצאת ממנה כלל. טופוגרפיה כה ייחודית יש לחיפה, מן הראוי לנצלה כראוי וליהנות מהייחוד שלה.

הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל