הפקרות על חשבון הילדים

יש לי חברה שבאחד מהלילות שבהם בילתה עם התינוקת שלה בחדר מיון, בעקבות התקף קוצר נשימה חריף, ניסה הרופא לעודד אותה באומרו: “אל תדאגי, אנחנו מנוסים. היא בסך הכל… תינוקת חיפאית”. אני בעצמי זוכרת לילה אחד נורא במיוחד, שבו הייתי משוכנעת שהילד שלי לא נושם בעיצומו של התקף קוצר נשימה בלתי פוסק. לילה לבן במיון ילדים, ואחריו לילות ארוכים של אינהלציות בלתי פוסקות. אבא מחליף את אמא. אמא מחליפה את אבא. עד הבוקר.

כמה מכם שותפים לחוויות מסוג זה? כמה ימי עבודה הפסדתם השנה? כמה פעמים מצאתם את עצמכם בוהים בשכבת הזיהום הצהובה מעל המפרץ ומחכים לטלפון מהגננת לאסוף את הילד הביתה? זהו אחד מהטורים המדכאים שכתבתי, אבל אם תקראו עד הסוף תבינו שזו לא גזרת גורל אלא בסך הכל עניין של סדרי עדיפויות. לנקות את מפרץ חיפה מהתעשיות המזהמות זה לא רק אפשרי, זה הכרחי.

השבוע פרסם משרד הבריאות דוח המצביע על שיעורי אשפוז גבוהים עקב אסתמה בקרב ילדים בחיפה, ואת הסיבה לכך הוא תלה בזיהום האוויר ממפרץ חיפה. הקשר בין זיהום האוויר לתחלואה העודפת במפרץ חיפה כבר לא מוטל בספק. השאלה האמיתית שעומדת על הפרק היא כמה תינוקות עוד יאושפזו – או כמה חולי סרטן נקבור – עד שממשלת ישראל תתעשת ותשים סוף להפקרות במפרץ חיפה.

לאורך שנים ריחפה באוויר האמירה שעודף התחלואה במפרץ נובע מהזיהום שהותירו לנו הבריטים ושמתחבא בגוף שלנו ופורץ לאחר שנים בצורות שונות של סרטן. אסתמה בילדים עד גיל 4 לא זוכרת את הזיהום של שנות ה־30 של המאה הקודמת. אסתמה בילדים היא תוצאה של התנהלות רשלנית ועבריינית של המפעלים במפרץ חיפה יום יום, שעה שעה. לפי משרד הבריאות, פליטות מזהמים מבתי הזיקוק קשורות לעלייה של עד 50 אחוז בפניות לחדרי מיון ובאשפוזים ממחלות לב וממחלות נשימתיות.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

שלא תבינו אותי לא נכון – אני לא חושבת שמנהלי בז”ן קמים בבוקר וחושבים איך אפשר להרעיל את התושבים. אז למה מתאפשרת מציאות שבה מפעל פרטי מזהם ברמות שמהוות סכנה ממשית לבריאות האוכלוסייה? פשוט, כי הם יכולים. תאמינו או לא, אך ערכי איכות האוויר בחיפה נקבעים במשא ומתן עם המפעלים המזהמים. כך נוצר מצב שבו ערכי איכות האוויר גבוהים בהרבה מערך היעד הרצוי מבחינה בריאותית.

ומה שעוד יותר מדיר שינה מעיני הוא שאפילו בתקנים האלה הם לא עומדים. השבוע אותרה עוד חריגה של חומרים מסרטנים סמוך למפעלי בז”ן. חריגה זו מתווספת לעשרות חריגות של חומרים מסרטנים במהלך השנה שהביאו את המשרד להגנת הסביבה לפתוח בהליך מינהלי להפחתת פליטות מבז”ן. רק מה – בז”ן ממשיכים לחרוג, והמשרד להגנת הסביבה ממשיך לגמגם בזמן שמכונת המזומנים ממשיכה לתקתק. במציאות מתוקנת היה הרגולטור מוריד את השאלטר ולא מעלה. כאן בחיפה ממשיכים מקבלי ההחלטות להתפלפל על סוגי ניטור בזמן שעוד תינוק מתאשפז עם התקף אסתמה.

הגיע הזמן לסגור את בז”ן. חברת מקינזי הגישה דוח למועצה הלאומית לכלכלה שמסקנתו היא חד משמעתית. איך שלא נסתכל על זה – ביטחונית, סביבתית, בריאותית ואפילו כלכלית – יש לסגור את המפעל. בז”ן הוא לא נכס אסטרטגי. הוא מחדל לאומי. לייבא נפט על מנת לייצא פלסטיק זה לא פחות מהפקרות. ומי שמשלמת את המחיר זו אותה “תינוקת חיפאית”.

הכותבת היא פעילה בארגון מגמה ירוקה